מילון הראי"ה:תורת חיים (כינוי)

תורה המתיחסת אל החיים המעשיים בתור מאירה לנתיבות החיים, ולא רק חכמה נאצלת לבדה [ע"א ג א ח]. התורה מנהלת דרכי האדם גם בחיי עולם הזה [קבצ' ב לה]. (תורה) שהיפה והנשגב, הנעם וההוד במצוותיה המעשיות [עפ"י א"ת יג ב]. (תורה ש)עיקר פריה הוא לדעת איך להתנהג בחיים ע"פ דרכה וערכה [ע"א א א פז]. (תורה) שאינה מנהגת את ההולכים בה לחיי נזירות ומאיסה בעולם ובתענוגיו הטהורים, המרימים את המעלה האישית ומשמחים את הלב [ע"א ב ט שמ]. תורה שצריך המוסר היוצא על פיה ללכת מחובר עם החיים [עפ"י קבצ' א לו]. תורה שהיא צריכה להתפשט על כל החיים, שתכלול את כל החיים [עפ"י פנ' צג]. (תורה) מלאה ענין להקים שם עם ד' על נחלתו לעולם, ומזה להמשיך את כל הגדולות, הדברים המקווים, שאין להם קץ ולמעלתם קצבה [ע"א ב ט של]. ע' במדור זה, תורת אמת.