מיקרופדיה תלמודית:אגוז

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך זה הוא מתוך המיקרופדיה התלמודית - חלק ממיזם האנציקלופדיה התלמודית בוויקישיבה.

עורך ראשי: הרב פרופ' אברהם שטינברג
הערך הוגהּ ע"י הגרז"ן גולדברג זצ"ל וצוות ת"ח ולא ניתן לעורכו ישירות.
הינכם מוזמנים להשתתף בעריכתו באמצעות דף השיחה.
EnTalMicSml.jpg
הפרוייקט מתקיים בשותפות עם מפעל הפיס התומך ומסייע לקידום האמנות והתרבות בישראל.

הגדרה[1] - גודל האגוז בתורת מידה בשיעורי הלכה.

ההלכות ששיעורם כאגוז

אגוז בתורת שיעור ["כאגוז"] נאמר בהלכות אלו:

  • בשיעור המוכין - כל דבר רך קרוי מוכין, כגון צמר גפן (רש"י שבת מז ב ד"ה מוכין) - שמתחייב בהוצאתם מרשות לרשות בשבת (שבת עח ב. וראה ערך מוציא).
  • בשיעור גודל האבנים של בית הכסא לקנח בהם, שהתירו לטלטלם בשבת, ואין בהם משום מוקצה משום כבוד הבריות (שם פא א).
  • בחבית של חרס שניקבה כשיעור זה שלא תקבל טומאה, לדעת ר' יהודה (כלים ג ב. וראה ערך כלי חרס).

כמה הוא שיעור אגוז

שיעורו המדויק של אגוז לא התפרש, אבל הוא גדול מזית (ראה ערכו) ופחות מביצה [ראה ערכו] (רש"י שבת פא א ד"ה כהכרע), וכן הוא קטן מרמון [ראה ערכו] (ראה רש"י ברכות מא ב ד"ה שעורן).

ונחלקו המפרשים ביחסו לגרוגרת (ראה ערכו): יש אומרים שהגרוגרת גדולה מאגוז (תוספות יום טוב כלים ג ב); ויש אומרים שהאגוז גדול מגרוגרת (ראה אליהו רבה להגר"א כלים שם, ובתפארת ישראל שם), הואיל ושיעור גרוגרת אף הוא גדול מזית ופחות מביצה (תוספות יומא עט ב). יוצא, שלדעה הראשונה האגוז הוא בין זית לגרוגרת, ולדעה השניה הוא בין גרוגרת לביצה[2].

הערות שוליים

  1. א, טור' קלד-ה.
  2. על שיעורם של זית, גרוגרת וביצה במידות שבימינו – ראה ערכיהם.