מיקרופדיה תלמודית:אחורי בית הכפרת

מתוך ויקישיבה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ערך זה הוא מתוך המיקרופדיה התלמודית - חלק ממיזם האנציקלופדיה התלמודית בוויקישיבה.

עורך ראשי: הרב פרופ' אברהם שטינברג
הערך הוגהּ ע"י הגרז"ן גולדברג שליט"א וצוות ת"ח ולא ניתן לעורכו ישירות.
הינכם מוזמנים להשתתף בעריכתו באמצעות דף השיחה.
EnTalMicSml.jpg
הפרוייקט מתקיים בשותפות עם מפעל הפיס התומך ומסייע לקידום האמנות והתרבות בישראל.

הגדרה[1] - חלק העזרה שבין קודש הקדשים לכותל המערבי של העזרה.

מקומו ומידתו

במערב העזרה היו אחת עשרה אמה חצר מכותל בית קודש הקדשים לכותל מערבי של עזרה (רש"י ברכות ל א ד"ה אחורי; רמב"ם בית הבחירה ה יב), והוא מקום פנוי שבין כותל התאים לכותל העזרה (רש"י יומא טז ב ד"ה אחת עשרה), ונקרא אחורי בית הכפורת (מידות ה א), לפי שהוא אחורי קודש הקדשים שבו הארון והכפורת (ראב"ד תמיד כו. ועי' תוספות יום טוב ריש מידות).

יש מי שכתב שאחת עשרה האמה הן יחד עם עובי הכותל של התאים (הרע"ב מידות שם, להבנת הרש"ש שם ד ז), או עם עובי הכותל המערבי של העזרה (להבנת התפארת ישראל שם, בדעת הרע"ב), אבל נדחו דבריו (עי' ס' חנוכת הבית לר"ם חפץ סי' נח, ותפארת ישראל שם. ועי' רש"ש מידות ה א שיש לומר שטעות סופר הוא ברע"ב).

אורכו מצפון לדרום היה מאה שלשים וחמש אמה (מידות ה ב; יומא טז ב).

קדושתו

דרגת קדושתו

אחורי בית הכפורת נכלל בתוך מאה ושמונים ושבע אמה של אורך העזרה (מידות שם; רמב"ם בית הבחירה שם), והוא קדוש בקדושת העזרה, שטמאים הנכנסים לשם חייבים כעל ביאה לעזרה, וכהנים נכנסים לשם ואוכלים קדשי קדשים ושוחטים שם קדשים קלים (זבחים נה ב, ונו א).

הלול

כדי להכשיר אותו מקום לשחיטת קדשים קלים, שצריכה לפתח אהל מועד, שנאמר: וּשְׁחָטוֹ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד (ויקרא ג ב), היה לול קטן אחורי בית הכפורת גבוה שמונה אמות (זבחים שם)[2], והוא כמין חלון פתוח מן התא שלצד אחורי בית הכפורת לאויר העזרה (רש"י), שאפשר לראות משם קודש הקדשים, שמול לול זה בכותל התא היה לול בכותל קודש הקדשים עצמו (רא"ש תמיד כז. ועי' רש"י גיטין נד ב ד"ה הכי בגרסינן דילמא), ומקום ראיית קודש הקדשים לא גרוע מפתח אהל מועד (תוס' זבחים נה ב ד"ה שנים). ויש שלמדו להכשר השחיטה באחורי בית הכפורת, ממה שנאמר: וְשָׁחַט אֹתוֹ לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד (ויקרא ג ח), להכשיר כל הרוחות (רמב"ם מעשה הקרבנות ה ד, לגירסת הכסף משנה, ועי"ש בכסף משנה ולחם משנה ה, ובס' עזרת כהנים ה א).

דיניו

שמירת לויים

אחורי בית הכפורת הוא אחד מהמקומות שהלויים היו שומרים בבית המקדש (מידות א א)[3], והוא האמור: שְׁנַיִם לַפַּרְבָּר (דברי הימים א כו יח), ופירושו: שני לויים כלפי בר (זבחים נה ב), היינו מחוץ ללול שאחורי קודש הקדשים (רש"י שם).

בדיקת יחוסי כהנים

וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתְּךָ תִּשְׁמְרוּ אֶת כְּהֻנַּתְכֶם לְכָל דְּבַר הַמִּזְבֵּחַ וּלְמִבֵּית לַפָּרֹכֶת (במדבר יח ז), מכאן אמרו מקום היה אחורי בית הפרוכת ששם בודקים יחוסי כהונה (ספרי שם. ועי' מידות סוף פ"ה).

עולי רגלים

בשעה שישראל עולים לרגל היו נמשכים אחת עשרה אמה אחורי בית הכפורת (יומא כא א), שמתוך הדוחק היו מתפזרים ויוצאים דרך בית-החלפות (ראה ערכו) שבין צדי ההיכל לכותלי העזרה לצפון ולדרום, ומשם נכנסים למערב לאחורי בית הכפורת (רש"י שם).

כיוון התפילה

מי שעומד בתפלה אחורי בית הכפורת יראה עצמו כאילו לפני הכפורת (ברכות ל א), ויחזיר פניו לבית הכפורת למזרח (רש"י שם), ויראה בלבו כאילו היה עומד בפנים עם ישראל, שאף על פי שכל ישראל שבמקדש פניהם כלפי מערב והוא פניו כלפי מזרח, ואינו מתפלל לצד שכל ישראל מתפללים, אין בכך כלום, כיון שפניו לקיר הכפורת ופני כל ישראל לכפורת (רבינו יונה ברכות ו, בשם ר"י הזקן).

אפילו בזמן הזה שהמקדש חרב, מי שעומד בין כותל מערבי ובין קודש הקדשים, כגון שאנסוהו להיכנס לשם לעשות איזו מלאכה, יהפוך פניו בתפלה לצד קודש הקדשים, שכל ישראל פונים בתפלתם לשם, שקודש הקדשים אפילו בחורבנו בקדושתו הוא עומד (ש"ות הרדב"ז ח"ב סי' תרמח).

הערות שוליים

  1. א, טור' תלז – תלח.
  2. וראה תוספתא זבחים ריש פ"ז שהיו שני פתחים כאלה בבית החליפות, והם הכשירו גם את אחורי בית הכפורת. וראה עוד רמב"ם מעשה הקרבנות ה ד, ובנושאי כליו.
  3. וראה ערך בית המקדש אם שמרו מבפנים או מבחוץ.