מיקרופדיה תלמודית:אח (א)

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search
ערך זה הוא מתוך המיקרופדיה התלמודית - חלק ממיזם האנציקלופדיה התלמודית בוויקישיבה.

עורך ראשי: הרב פרופ' אברהם שטינברג
הערך הוגהּ ע"י הגרז"ן גולדברג שליט"א וצוות ת"ח ולא ניתן לעורכו ישירות.
הינכם מוזמנים להשתתף בעריכתו באמצעות דף השיחה.
EnTalMicSml.jpg
הפרוייקט מתקיים בשותפות עם מפעל הפיס התומך ומסייע לקידום האמנות והתרבות בישראל.

הגדרה[1] - אדם ביחס לבני אביו או לבני אמו.

קרבת אח מן התורה

מהו אח

אחים נקראים בשם זה, בין שנולדו מאב אחד ואם אחת, ובין שנולדו מאב אחד בלבד, שנאמר בבני יעקב: שְׁנֵים עָשָׂר אֲנַחְנוּ אַחִים בְּנֵי אָבִינוּ (בראשית מב לב), אף על פי שלא היו אחים אלא מהאב (יבמות יז ב, וברש"י ד"ה לענין יבום).

אף אחים מאם אחת נתרבו לכמה דברים שהם נחשבים אחים, כמו שנאמר באיסור אשת אח: עֶרְוַת אָחִיךָ הִוא (ויקרא יח טז), לרבות אשת האח, שהיא אסורה, בין אח מן האב ובין אח מן האם (יבמות נה א, וברש"י שם ד"ה ערות אחיך).

מקומות שאח מאם אינו נקרא אח

ישנם מקומות שבהם הבדילה התורה בין אח מאב לאח מאם:

  • בירושה, אחים מן האם אינם יורשים, משום שכלל הוא בידינו: משפחת אב קרויה משפחה, ואין משפחת אם קרויה משפחה. ולפיכך בירושה שנאמר: מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ וְיָרַשׁ אֹתָהּ (במדבר כז יא), אין אחים מן האם יורשים זה את זה (בבא בתרא קי ב).
  • יבום, אינו נוהג באחים מן האם אלא באחים מן האב בלבד (יבמות יז ב). ולא בלבד שאין מצוה ביבום באשת אח מן האם, אלא שאף איסור יש בה, שנאמר: הִוא (ויקרא שם), בהויתה תהא, שלעולם היא באיסורה (יבמות נה א, וברש"י ד"ה אף).
  • בטומאת כהנים, שאין הכהן מיטמא אלא לקרוביו, אין אח מן האם בכלל קרובים שמיטמא להם (תורת כהנים ויקרא כא ח (ספרא אמור פרשה א פסוק ח); רמב"ם אבל ב יב; טוש"ע יורה דעה שעג ד).
  • אבלות, אינה נוהגת מן התורה אלא על אחים מן האב ולא על אחים מן האם (מועד קטן כ ב; רמב"ם אבל ב א; טוש"ע יו"ד שעד ד).
  • באיסור אשת אחי האב, שהיא דודתו האמורה בתורה (ויקרא כ כ), הבדילה תורה בין אח מן האב לאח מן האם, ואין אשת אחי האב מן האם אסורה אלא מדברי סופרים (יבמות נד ב, כא א; רמב"ם אישות א ו, ואיסורי ביאה ב ב).
  • בגאולת עבד עברי הנמכר לעכו"ם, שבית דין כופים את הקרובים לגאלו, אין הגאולה אלא באחים מן האב (יבמות נד ב).
  • בצדקה יש להקדים לתת לאחיו מאביו קודם לאחיו מאמו (ספרי ראה פסקא קלג; שו"ע יו"ד רנא ג).
  • בדין עדות, אחים מן האם הם בכלל פסולי עדות (סנהדרין כח א). ונחלקו ראשונים: יש אומרים שאינם פסולים אלא מדבריהם (רמב"ם עדות יג א, ורמ"א חושן משפט לג ב לדעתו); ויש אומרים שמן התורה הם פסולים (תשובות הרשב"א חלק א סי' אלף קפה; חינוך תקצו; ש"ך חושן משפט לג סק"א).

אח פסול

יבום

נולד לאביו בן מאשה האסורה לו, אפילו באיסור כרת ומיתת בית דין, שאותו הבן ממזר, מכל מקום הרי הוא כאחיו לכל דבר, וזוקק את אשת אחיו ליבום (יבמות כב א-ב).

ירושה וטומאה

וכן הדין לירושה ולהיטמא לו, שיורש ומיטמא גם לאח פסול. ואף על פי שאינו מיטמא לאשתו פסולה, מפני שעליו להוציאה, אבל באח, אפילו הפסול - אחיו הוא (יבמות שם).

שפחה ונכרית

נולד לאביו בן מן השפחה או מן הנכרית, כיון שאין הבן מתייחס אחר אביו, אינו חשוב כאחיו לשום דבר (יבמות שם).

המיר דתו

אח שהמיר דתו הרי הוא כישראל לכל דבר, ונחשב כאחיו לכל דבר (רשב"א יבמות כא א)[2].

לענין יבום יש מן הגאונים סוברים, שאם בשעה שכנסה הבעל השתמד כבר אח זה, אינה צריכה חליצה ממנו, וכן אם היה הבעל מומר וישבה תחתיו ומת בלא בנים, אינה זקוקה לא ליבום ולא לחליצה, שאין זה אחיו (רב יהודאי גאון, הובא ברשב"א ומאירי יבמות שם); אולם רוב הראשונים נחלקו על כך, ולדעתם מומר חולץ ואשת מומר חולצת (שערי ציון חלק ג א כח; תשובות רש"י קעג; סמ"ג עשה נא; רמב"ם יבום א ו; שו"ע אבן העזר קנא ד)[3]; שלענין אחוה טבעית שנולדו מאיש אחד, אין הבדל בין שומר תורה למי שנשתמד, שהרי עשו נחשב לישראל מומר (קדושין יח א), והתורה קראתו אח ליעקב בכמה מקומות (תרומת הדשן סי' רכג; וכוונתו לבמדבר כ יד; עובדיה א י; מלאכי א ב)[4].

הערות שוליים

  1. א טור' תלא – תלד.
  2. וראה אבני מילואים קנז סק"א, ומשיב דבר ד עה, שיש הסוברים שלדעות שמומר אינו זוקק ליבום, מומר אינו יורש.
  3. וראה ברמ"א אבן העזר קנז ב, שבמקרים מסויימים סמך על דעת הסוברים שמומר אינו זוקק ליבום.
  4. בפרטי הדעות והסברות על יבם מומר, ראה באנציקלופדיה ערך יבם כרך כא טור' שפט-שצד.