מיקרופדיה תלמודית:אילו של אהרן

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך זה הוא מתוך המיקרופדיה התלמודית - חלק ממיזם האנציקלופדיה התלמודית בוויקישיבה.

עורך ראשי: הרב פרופ' אברהם שטינברג
הערך הוגהּ ע"י הגרז"ן גולדברג זצ"ל וצוות ת"ח ולא ניתן לעורכו ישירות.
הינכם מוזמנים להשתתף בעריכתו באמצעות דף השיחה.

שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: לא הייתה אפשרות לשמור את התמונה הממוזערת אל יעדה

הפרוייקט מתקיים בשותפות עם מפעל הפיס התומך ומסייע לקידום האמנות והתרבות בישראל.


הגדרה[1] - האיל לעולה שהכהן הגדול מקריבו ביום הכפורים

מהותו

האיל לעולה [עם הפר לחטאת] שכהן גדול מביא אותם ביום הכפורים מכשירים אותו לבוא אל קודש הקדשים (ויקרא טז ג. וראה יומא נ א: במה הוכשר אהרן כו', וראה שם ד א), והוא אילו של כהן גדול, ונקרא אילו של אהרן (יומא ז ב, נ ב; מנחות צא ב).

זמן הקרבתו

וְיָצָא וְעָשָׂה אֶת עֹלָתוֹ וְאֶת עֹלַת הָעָם (ויקרא טז כד) - זוהי יציאה ראשונה שהכהן הגדול יוצא ביום הכפורים מן ההיכל אל העזרה, ומכאן למדנו שאת איל העולה עושה הכהן גדול אחר עבודת היום שנעשית בפנים, יחד עם שאר קרבנות חוץ, ואחר כך נכנס לפנים להוצאת הכף והמחתה (ראה ערך עבודת יום הכפורים), ולא שיפסיק בין עבודת היום להוצאת כף ומחתה בעבודת חוץ אחרת, ואת האיל יקריב אחר שיוציא את הכף והמחתה, שהרי אז תהיה זאת יציאה שניה (יומא עא א. וראה רמב"ם עבודת יום יום הכיפורים סוף פ"ד).

פסוק זה נאמר שלא על הסדר

ואף על פי שנאמר: וּבָא אַהֲרֹן אֶל אֹהֶל מוֹעֵד (ויקרא שם כג), שזוהי ביאתו לפנים להוציא הכף והמחתה, ואחר כך נאמר: וְיָצָא וְעָשָׂה אֶת עֹלָתוֹ וגו' (שם כד), כבר אמרו שכל הפרשה כולה נאמרה על הסדר, חוץ מפסוק זה (תורת כהנים פ"ד פ"ו; יומא לב א, עא א), שהוצאת הכף והמחתה היתה אחרי עשיית אילו ואיל העם, שאם לא כן לא נמצא חמש טבילות לכהן הגדול, שקבלנו הלכה למשה מסיני (ראה ערך עבודת יום הכפורים), שהרי טבילה ראשונה היתה לעבודת חוץ של תמיד של שחר, וטבילה שניה לעבודת היום, ואם הוצאת כף ומחתה היתה גם כן אז, הרי היתה טבילה שלישית לעבודת חוץ של אילו ואיל העם ושאר הקרבנות ולא יותר, אלא שבודאי אחרי עשיית אילו וכו' היתה טבילה רביעית להוצאת כף ומחתה, ואחר כך טבילה חמישית לגמר עבודת חוץ (יומא שם ושם).

שינה בסדר העבודות

עבר והקדים הוצאת הכף והמחתה לעשיית אילו ואיל העם, נחלקו תנאים אם פסול, משום שכל עבודת יום הכפורים אם הקדים מעשה לחברו לא עשה כלום; או שכשר, לפי שהסדר מעכב רק בעבודת פנים, ולא באילו ואיל העם שהם נעשים בחוץ (יומא ס א, ורש"י ד"ה בבגדי זהב. וראה ערך עבודת יום הכיפורים); אבל הקדים את עשיית אילו ואיל העם לעבודת היום לא עשה כלום (רמב"ם עבודת יום הכיפורים ה ג. וראה יומא מ א).

פרטי דיניו

אילו של כהן גדול מקריב הכהן הגדול משלו, והוא קרבן יחיד (רמב"ם מעשה הקרבנות א ו), ולפיכך הוא עושה תמורה (ראה ערכו), כדין כל קרבן יחיד (יומא נ ב; רמב"ם תמורה א י).

אילו של כהן גדול טעון נסכים, שנאמר בפרשת נסכים: אוֹ לָאַיִל (במדבר טו ו), ודרשו: לרבות אילו של אהרן (מנחות צא ב. וראה רמב"ם מעשה הקרבנות ב ד).

הערות שוליים

  1. א, טור' תקכא- תקכב.