מיקרופדיה תלמודית:אין אדם דר עם נחש בכפיפה אחת

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך זה הוא מתוך המיקרופדיה התלמודית - חלק ממיזם האנציקלופדיה התלמודית בוויקישיבה.

עורך ראשי: הרב פרופ' אברהם שטינברג
הערך הוגהּ ע"י הגרז"ן גולדברג זצ"ל וצוות ת"ח ולא ניתן לעורכו ישירות.
הינכם מוזמנים להשתתף בעריכתו באמצעות דף השיחה.
EnTalMicSml.jpg
הפרוייקט מתקיים בשותפות עם מפעל הפיס התומך ומסייע לקידום האמנות והתרבות בישראל.

הגדרה[1]

- משל לבעל ואשתו שאינם יכולים לדור ביחד, כשאחד מהם צריך להיזהר תמיד מהשני ממכשול או מקטטה והקפדה

כלל זה משמש נימוק בין לאי התקיימותם של הנשואים מעיקרם, ובין לביטולם על ידי גירושין.

בנשואין

לשׁוֹטֶה ולשׁוֹטָה לא תיקנו חכמים נשואין, כדרך שתיקנו לחרש ולחרשת, ושוטה שנשא אשה ומת בלא בנים, פטורה מן החליצה ומן היבום, לפי שחרש עם חרשת, וכל שכן כשאחד מהם פיקח, דרך להיות שלום ביניהם ותתקיים תקנת חכמים, אבל שׁוֹטֶה אפילו עם פיקחת, או שׁוֹטָה עם פיקח אין שלום ביניהם, וכל שכן כששניהם שוטים, ולא תתקיים התקנה שאין אדם דר עם נחש בכפיפה אחת (יבמות קיב ב, ורש"י ד"ה דקיימא. וראה ערך שוטה).

ודווקא שוטים גמורים, אבל אם יש להם דעת צלולה אף על פי שהיא דלה וקלושה, וכן עתים שוטה ועתים צלול ולא ידענו העת שהוא עומד בדעתו, חוששים לקידושין מדרבנן (רמ"א אבן העזר מד ב; חלקת מחוקק שם סק"ב; בית שמואל שם סק"ד. וראה באוצר הפוסקים שם סק"ו אות' א-ב, ושם סק"ח - בגדרי השוטה שדברו בו כאן).

בגירושין

בין הנשים שאמרו שיוצאת בלי כתובה מנו גם שאינה מפרישה לו חלה, שמכשילתו באיסור טבל, והנודרת ואינה מקיימת, לפי שבעון נדרים בנים מתים, ואף על פי שר' יהודה אמר שכשאינה מפרישה לו חלה יוכל לתקן שיחזור ויפריש הוא אחריה, השיבו לו: אין אדם דר עם נחש בכפיפה, שלא יוכל תמיד להיזהר שלא תכשילנו (כתובות עב א)[2], וכן בנודרת ואינה מקיימת אמר ר' מאיר שיחזור ויקניטנה כדי שתדור בפניו ויפר לה (ראה ערך הפרת נדרים), ואמרו לו: אין אדם דר עם נחש בכפיפה (כתובות שם).

וכן הבעל שאמר איני זן ואיני מפרנס, אמר רב שיוציא ויתן כתובה, ואין אומרים עד שכופים אותו להוציא יכפוהו לזון, לפי שאין אדם דר עם נחש בכפיפה (שם עז א), אלא שבזה נחלק עליו שמואל וסובר שעד שיכפוהו להוציא יכפוהו לזון (שם. וכן פסקו הרי"ף שם, והרמב"ם אישות יב ד, וטוש"ע אבן העזר קנד ג. וראה ערך גרושין, וראה ערך מזונות שיש פוסקים כרב).

יש אומרים שאפילו לשמואל שכופים אותו לזון, מועיל הנימוק של אין אדם דר עם נחש בכפיפה אחת לענין שיחשב הבעל מורד (ראה ערכו), ויוסיפו לה על כתובתה (תוספות כתובות סג א ד"ה והאמר, לר' יוסי בר' חנינא שם).

שמירת שלום הבית

כלל זה נאמר גם בתורת טעם להלכה שיש בה משום שלום בית בין איש לאשתו: ר' אליעזר אומר שאדם יכול להשביע את אשתו כל זמן שירצה שלא לקחה משלו כלום כדין אפוטרופוס (ראה ערכו), שאין לך אשה שלא נעשית אפוטרופוס שעה אחת בחיי בעלה על פלכה ועל עיסתה, ואמרו לו חכמים, אין אדם דר עם נחש בכפיפה (כתובות פו ב, וראה בירושלמי שם ט ד: אם אומר את כן אין שלום בתוך ביתו).

הערות שוליים

  1. א', טור' תקלה-תקלו.
  2. וראה תוספתא דמאי ג יב, וירושלמי שם ב ב: ואף על פי שאמרו הרי הוא כשרוי עם הנחש בכפיפה.