מיקרופדיה תלמודית:גרעון כסף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך זה הוא מתוך המיקרופדיה התלמודית - חלק ממיזם האנציקלופדיה התלמודית בוויקישיבה.

עורך ראשי: הרב פרופ' אברהם שטינברג
הערך הוגהּ ע"י הגרז"ן גולדברג זצ"ל וצוות ת"ח ולא ניתן לעורכו ישירות.
הינכם מוזמנים להשתתף בעריכתו באמצעות דף השיחה.
EnTalMicSml.jpg
הפרוייקט מתקיים בשותפות עם מפעל הפיס התומך ומסייע לקידום האמנות והתרבות בישראל.

הגדרה[1] - ניכוי מדמי פדיונם של אדם או נכסים שנמכרו, לפי חשבון הזמן שהיו ברשותו של מי שפודים ממנו

גרעון כסף מצינו באמה העבריה, בעבד עברי ובשדה אחוזה.

אמה העבריה

אמה העבריה כשנפדית בתוך שש שנים למכירתה (ראה ערך אמה העבריה) נפדית בגרעון כסף (קדושין יד ב; רמב"ם עבדים ד ד), דהיינו שאביה מגרע ומנכה את שכר השנים שעבדה אצל האדון מסכום הכסף שהאדון שילם לו עבורה, ומחזיר לו את השאר. כגון אם נמכרה לו בששים דינרים, ועבדה ארבע שנים, מנכה עשרה דינרים לכל שנה שעבדה, ומחזיר לו רק את עשרים הדינרים הנשארים, ויוצאה לחירות (רמב"ם עבדים שם, ב ח), שנאמר: וְהֶפְדָּהּ (שמות כא ח) - מלמד שמגרע פדיונה ויוצאה (קדושין יד ב, טז א)[2].

עבד עברי

עבד עברי הנמכר לישראל - בין אם מכרוהו בית דין, ובין אם מכר את עצמו לעבד (ראה ערך עבד עברי) - אף הוא נפדה ויוצא בגרעון כסף בתוך שש שנים למכירתו, לפי החשבון האמור (קדושין יד ב, ורש"י ד"ה ובגרעון; רמב"ם עבדים ב ח).

וכן אם מכר עצמו בארבעים דינרים לעשר שנים, הרי זה מגרע ארבעה דינרים לכל שנה שעבד, ונותן הנשאר ויוצא (רמב"ם שם)[3], שנאמר: כִּי יִמָּכֵר לְךָ אָחִיךָ הָעִבְרִי אוֹ הָעִבְרִיָּה (דברים טו יב) - הוקש עבד עברי הנמכר לישראל לאמה העבריה, כשם שהיא יוצאת בגרעון כסף, כך הוא יוצא בגרעון כסף (ראה קידושין יד ב).

נמכר לגוי

עבד עברי הנמכר לגוי נפדה ויוצא בגרעון כסף, לפי חשבון השנים שמשנת הימכרו עד שנת היובל, ואותן השנים שעברו משנת הימכרו עד זמן פדיונו הוא מנכה ומגרע, ומחזיר את המותר, שנאמר: וְחִשַּׁב עִם קֹנֵהוּ מִשְּׁנַת הִמָּכְרוֹ לוֹ עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל (ויקרא כה נ). כגון אם מכר עצמו במאה דינרים, ומשנת המכירה עד שנת היובל נשארו עשר שנים, מחשב עשרה דינרים לכל שנה שעבד, וגורע ומנכה הדמים ומחזיר השאר לאדון (רמב"ם עבדים ב ח)[4].

מקדיש שדה אחוזה

גרעון כסף בשדה אחוזה הוא שכשהקדיש שדה אחוזה (ראה ערכו) בזמן שהיובל נוהג, ובא לפדותה, מודדים אותה ומעריכים לפי הערך הקצוב בתורה, שהוא חמישים שקל כסף לשדה שזורעים בה חומר שעורים[5], ונמצא שערך כל שנה עולה שקל ואחד מארבעים ותשעה בשקל.

ולכן אם הקדיש שמונה שנים לפני היובל, הפודה אותה נותן להקדש לכל זרע חומר שעורים כמספר השנים שנשארו עד היובל, שמגרעים ומנכים כל הערך של ארבעים ואחת השנים שעברו מהיובל הקודם, וזהו גרעון כסף האמור בשדה אחוזה, שנאמר: וְאִם אַחַר הַיֹּבֵל יַקְדִּישׁ שָׂדֵהוּ וְחִשַּׁב לוֹ הַכֹּהֵן אֶת הַכֶּסֶף עַל פִּי הַשָּׁנִים הַנּוֹתָרֹת עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל וְנִגְרַע מֵעֶרְכֶּךָ (ויקרא כז יח. ערכין כה א; רמב"ם ערכין ד ה).

וכן אם הקדישה תיכף אחר היובל, ועמדה כמה שנים ברשות הקדש, מגרעים ומנכים ערך השנים שעברו מיובל שעבר עד שעת הפדיון, ונותן מה שעולה בעד השנים הנשארות עד היובל (ספרא בחקותי ד י; ערכין שם, ורש"י ד"ה אף)[6].

מוכר שדה אחוזה

אף המוכר שדה אחוזה בזמן שהיובל נוהג, שדינו שלאחר שתי שנים מזמן המכירה יכול המוכר לפדותה מיד הלוקח (ראה ערך שדה אחוזה), הוא פודה בגרעון כסף, שעושה חשבון כמה עולה על כל שנה מזמן המכירה ועד היובל, וגורע את השנים שכבר אכל, ומחזיר ללוקח את השאר, שנאמר: וְחִשַּׁב אֶת שְׁנֵי מִמְכָּרוֹ וְהֵשִׁיב אֶת הָעֹדֵף לָאִישׁ אֲשֶׁר מָכַר לוֹ וְשָׁב לַאֲחֻזָּתוֹ (ויקרא כה כז). כגון אם מכר שדהו עשר שנים לפני היובל במאה דינר, ואכלה הלוקח שלש שנים, ורצה המוכר לגאול, גורע לו שלשים דינר ונותן לו שבעים דינר, ומחזיר לו שדהו (ראה ערכין ל א, ורש"י שם כט ב ד"ה פחות; רמב"ם שמיטה ויובל יא ד-ה).

בתי חצרים

וכן הפודה בית מבתי חצרים – היינו בתים בארץ ישראל שאינם בעיר, או שהם בעיר שאינה מוקפת חומה (ראה ערך בתי חצרים) - שמכר, יש לו דין גרעון כסף, שגורע ומנכה לו הלוקח שכר דירה בעד הזמן שגר בביתו עד הפדיון לפי חשבון הכסף ששילם ולפי מספר השנים משנת המכר עד שנת היובל (ערכין לג א, ורש"י ד"ה ובגרעון; רמב"ם שמיטה ויובל יב י), שאף בתי חצרים יוצאים בגרעון כסף כמו שדה אחוזה, שנאמר בהם: עַל שְׂדֵה הָאָרֶץ יֵחָשֵׁב (ויקרא כה לא. ספרא בהר ד ו; ערכין שם)[7].

==

הערות שוליים

  1. ו, טור תצז – תצט.
  2. וראה ערך אמה העבריה, על מצות עשה שיש על האדון לסייע בפדיונה על ידי גרעון זה, ועל דיני הפדיון והגרעון.
  3. וראה ערך עבד עברי, שיש מחלוקת אם עבד עברי יכול למכור עצמו על יותר משש, והלכה שיכול. וראה שם על דיני הפדיון והגרעון.
  4. וראה תשובות מימוני קנין לא, שכתב שהדין של פועל שיכול לחזור בו בחצי היום הוא מתורת גרעון כסף. וראה קצות החושן שלג סק"ו, שכתב שמתשובת מהרי"ק קפא ושו"ע חו"מ שלג ג, יוצא שפועל חוזר לא מדין גרעון כסף, ולכן גם אם קיבל כל שכרו ואין לו להשיב, יכול לחזור בו.
  5. וראה בבית כור, מהו הגודל של שדה זו.
  6. וראה ערך שדה אחוזה, על דיני הפדיון והגרעון.
  7. וראה ערך בתי חצרים, על דיני הפדיון והגרעון.