מיקרופדיה תלמודית:חיל

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך זה הוא מתוך המיקרופדיה התלמודית - חלק ממיזם האנציקלופדיה התלמודית בוויקישיבה.

עורך ראשי: הרב פרופ' אברהם שטינברג
הערך הוגהּ ע"י הגרז"ן גולדברג זצ"ל וצוות ת"ח ולא ניתן לעורכו ישירות.
הינכם מוזמנים להשתתף בעריכתו באמצעות דף השיחה.
EnTalMicSml.jpg
הפרוייקט מתקיים בשותפות עם מפעל הפיס התומך ומסייע לקידום האמנות והתרבות בישראל.

הגדרה[1] - שטח קרקע או חומה המקיפה את הר הבית מסביב לעזרות, שממנו ולפנים קדושתו גדולה מקדושת שאר הר הבית שממנו ולחוץ

מהותו ומקומו

שמו

החיל[2] הוזכר במקרא: וַיַּאֲבֶל חֵל וְחוֹמָה (איכה ב ח), ופירושו חומה קטנה, וחל וחומה הכוונה חומה נמוכה כנגד גבוהה (פסחים פו א, ורש"י ד"ה בר שורא; ירושלמי שם ז יב; מדרש איכה שם. וראה ישעיה כו א ורש"י, ושמואל ב כ טו ובמפרשים)[3].

ויש מפרשים שפירוש חיל הוא היקף (תרגום איכה שם; הר המוריה בית הבחירה ה ג, בדעת רבי עובדיה מברטנורא. וראה ספר השרשים לרד"ק ערך חיל).

מקומו

החיל נמנה בין המקומות שבהר הבית ובבית המקדש, והוא לפנים מהר הבית, דהיינו לפנים מאותו חלק שאין בו קדושה יתירה אלא קדושת הר הבית בלבד (מידות ב ג; רמב"ם בית הבחירה ה ג. וראה ערך הר הבית).

לפנים מהחיל נמצאות עזרת נשים והעזרות, והחיל מקיפן מכל הצדדים (מידות ב ג,ה; פירוש המשניות לרמב"ם מידות א ה; רמב"ם בית הבחירה ה ג,ד; כפתור ופרח ו; תוס' יום טוב מידות ב ג, בשם ראבי"ה; הגר"א מידות ב ג).

יש שכתב שעזרת נשים עצמה היא בכלל החיל, והחיל היה מקיף את עזרת ישראל סביב לארבע רוחות (אלפסי זוטא לרמ"ע מפאנו יומא ד).

מהותו

החיל הוא לפנים מן הסורג (מידות ב ג: רמב"ם בית הבחירה ה ג), שהוא מחיצה המקיפה סביב העזרות לפנים מחומת הר הבית (ראה ערך הר הבית).

על מהותו של החיל ומקומו ביחס לסורג, נחלקו הראשונים:

  • יש מפרשים שהחיל הוא המקום הפנוי, דהיינו רוחב הקרקע בתחילת עליית הר הבית, המקיף את העזרות (רש"י פסחים סד ב ד"ה בחיל; מאירי יומא טז א). אלא שמהם סוברים שהוא המקום הפנוי בין מחיצת הסורג ובין חומת העזרה ועד שער עזרת נשים (רש"י יומא טז א ד"ה לפנים ופסחים שם; תוס' רי"ד יומא שם; ערוגת הבושם ב עמ' 244, בשם הר' שמחה; רבי עובדיה מברטנורא ותוס יום טוב מידות ב ג), ואין לחיל חומה מיוחדת, אלא מחיצת הסורג היא חומה לחיל (ערוגת הבושם שם, בשם הר' שמחה; תוס' יום טוב שם; באור הר"מ קזיס שם).

ומהם סוברים שלמקום החיל יש כותל וחומה בפני עצמו, וחומה זו היא לפנים מהסורג, וגבוהה ממנו (ערוך ערך חיל וערך סרג ד, וראה פירוש דבריו בערוגת הבושם שם; מאירי יומא טז א).

  • יש מפרשים שהחיל עצמו הוא חומה, והיא חומה שלפנים ממחיצת הסורג, ועל זה נאמר וַיַּאֲבֶל חֵל וְחוֹמָה (פירוש המשניות לרמב"ם מידות א ה, ורמב"ם בית הבחירה ה ג; מאירי מידות ב ב). ופירשו האחרונים שחומה זו אינה חומת העזרה, אבל אף המקום שבין חומה זו לחומת העזרה נקרא בשם חיל על שם החומה (מעשה רוקח שם, ושלטי הגבורים ב, ולחם שמים שם, בדעת הרמב"ם).
  • יש שפירשו שהחיל הוא חומה שראשה שוה לקרקע שמבפנים ממנה, ועליה עמד הסורג (תפארת ישראל מידות א אות מא. וראה בנין אריאל יא, ותבנית היכל ב ל).
  • יש שקראו בשם חיל את החומה הנמוכה השוה לקרקע העזרה, והחומה הגבוהה היא מחוץ לחיל (רש"י פסחים פו א ד"ה בר שורא; ר"ח שם; ערוך ערך בר שורא), אלא שאף לדעתם היה גם חיל מחוץ לחומת העזרה, בינה לבין החומה הגבוהה (תוספות יום טוב וחק נתן מידות ב ג).

יש מהראשונים שכתב שהחיל מקיף מרובע ארוך של שכ"ב אמה על קל"ה אמה שזהו מידת שטח כל העזרות, ועזרת נשים בכלל (ראה ערכים: בית המקדש; עזרה; עזרת כהנים; עזרת נשים), וכולל את כל הבנין; ובחומת החיל נמצאים שערי העזרה שבצפון ודרום ומערב, ובו שער המזרחי של עזרת נשים (כפתור ופרח ו).

החיל נבנה משירי הלשכה (רש"י כתובות קו ב ד"ה חוץ).

אף בבית ראשון היה חיל (ראה רש"י ירמיה לח יד)[4].

שיעורו

החיל הוא עשר אמות (מידות ב ג), ונחלקו הראשונים בפירושו:

  • לדעת הסוברים שהחיל הוא המקום הפנוי, ברוחב הקרקע עד חומת העזרה (רש"י פסחים סד ב ד"ה בחיל, ועוד) על רוחב זה אמרו שהוא עשר אמות (רש"י יומא טז א ד"ה לפנים; תוס' רי"ד שם; ערוגת הבושם ב עמ' 244, בשם הר' שמחה; רבי עובדיה מברטנורא מידות ב ג).
  • יש סוברים שהשיעור של עשר אמות נאמר על גובה החיל (רמב"ם בית הבחירה ה ג; מאירי מידות ב ב; ערוגת הבושם שם, בדעת הערוך), מפני שלדעתם החיל עצמו הוא חומה (ראה לעיל דעת הרמב"ם); או שזהו גובה כותל החיל (ערוך ערך סרג ד, לפירוש ערוגת הבושם שם).
  • ויש מהראשונים שכתבו שיעור זה של עשר אמות בין על רוחב החיל ובין על גובה כותלו (מאירי יומא טז א).

המעלות

שתים עשרה מעלות היו בהר הבית, גובה כל מעלה חצי אמה, ושלחה דהיינו המקום שדורכים עליו חצי אמה, ומעלות אלו היו סמוכות לשער עזרת נשים, שבהן עולים מן החיל לעזרת נשים (מידות ב ג ופירוש הרא"ש; רמב"ם בית הבחירה ו א; תוס' רי"ד יומא טז א). והראשונים נחלקו בדבר:

  • יש שכתבו שמעלות אלו היו בחיל, באותן עשר אמות, שההר מגביה (רא"ש מידות שם; רש"י יומא שם ד"ה ושתים).
  • ויש שכתבו שהחיל היה ישר, ואדם שנכנס משער המזרחי של הר הבית מהלך עד סוף החיל בקרקע שוה, ועולה מן החיל לעזרת הנשים בשתים עשרה מעלות אלו (רמב"ם בית הבחירה ו א; מאירי יומא טז א).

אורך המעלות היה בכל רוחב ההר (רש"י יומא טז א ד"ה ושלחה)[5].

קדושתו

מעלתו

הר הבית, החיל, ועזרת נשים, נחשבים מחנה לויה, והם כנגד מחנה לויה שהיה במדבר (ראה ערך שלוח מחנות. אליהו רבא כלים א ח).

קדושת החיל נמנית מעשר קדושות בארץ ישראל שמנו חכמים, זו למעלה מזו (כלים א ו,ח: רמב"ם בית הבחירה ז יג,טז), וקדושתה גדולה יותר מקדושת הר הבית.

קדושת עזרת נשים והעזרות גדולה יותר מקדושת החיל (כלים א ח; רמב"ם שם טז,יז)[6].

יש מהראשונים שכתבו שקדושת החיל היא הלכה למשה מסיני (ראה רש"י יומא מד ב ד"ה מעלות, ור"ש כלים א ט). אלא שנחלקו עליהם שמעלת החיל היא לכל הדעות מדרבנן, שהרי מן התורה טמאי מת, ואפילו מת עצמו, מותרים בכל מחנה לויה, ואפילו בעזרת נשים (תוס' ישנים יומא שם ד"ה ש"מ; ראב"ד בית הבחירה ז טז; רמב"ן בספר המצות לא תעשה עג; ר"ש ורא"ש כלים א ח; רשב"א וריטב"א יבמות ז ב. וראה ערך שלוח מחנות).

כניסת טמאים

החיל מקודש מהר הבית שאין נכנסים לשם נכרים וטמאי מתים (כלים א ח; רמב"ם בית הבחירה ז טז), ומשלחים אותם משם (רמב"ם ביאת מקדש ג ה). והראשונים הוסיפו אף בועלי נידה שאין נכנסים לשם גם אם טבלו לקריים, שאם לא כן אף להר הבית אינם נכנסים, כדין כל בעל קרי (רמב"ם שם; סמ"ג לאוין שד; מאירי יומא מד ב; דרך הקודש דף ד א). אבל טמאי שרץ מותרים להיכנס לחיל (תוס' זבחים לא ב ד"ה ובטמאים, חולין ב ב ד"ה שמא).

הטמאים שנכנסו לחיל אינם לוקים מהתורה, אלא שלוקים מכת מרדות מדרבנן (תוספתא כלים (צוקרמאנדל) א ח; כסף משנה ביאת מקדש ג ט).

טבול יום [טמא שטבל ועדיין לא העריב שמשו] נכנס לחיל, כיון שכבר טבל, ולא גזרו עליו בחיל כדרך שגזרו בעזרת נשים (רמב"ם ביאת מקדש ג ה).

נכרי

נכרים, אף על פי שעשאום כזבים לכל דבריהם (ראה ערכים: גוי; שלוח מחנות), לא אסרו להם אלא להיכנס לחיל, אבל התירו להיכנס להר הבית, לפי שלענין שילוח מחנות לא גזרו עליהם אלא שיהו כטמאי מתים (כלים א ח, ור"ש ורבי עובדיה מברטנורא), כדי שהנכרי שיבוא מארץ רחוקה להתפלל, יכנס להר הבית ועיניו יביטו למחנה שכינה לכוון לבו למקום (שו"ת הרמ"ע מפאנו צח), וכדי שיראו את כבוד ה' (דרך הקודש בסוף ספר מגיד מראשית דף ט ב).

גר תושב, שקיבל עליו שבע מצוות, יש מהאחרונים שכתב שמותר לו להיכנס לחיל, שאינו בכלל גוי במעלה זו (שו"ת שאילת יעבץ ב יז); ויש שכתב שאסור שהרי גוי הוא (צל"ח סוכה כח א).

שימושו

שימושי החיל

החיל היה משמש לכמה דברים:

* אחד מבתי הדינים שבירושלים היה בחיל, והיה בית דין של שלשה (תוספתא חגיגה (ליברמן) ב ט, סנהדרין (צוקרמאנדל) ז א; ירושלמי סנהדרין א ד), או של עשרים ושלשה (סנהדרין פח ב).

* בשבתות וימים טובים היו בית דין הגדול יושבים בחיל, מפני שהעם רב והמקום צר, או כדי שלא ייראו כיושבים בדין (סנהדרין פח ב, ורש"י ד"ה יושבין).

  • בית המוקד [בית על יד העזרה, שמדורת אש היתה שם תמיד לצורך הכהנים או לצורך המזבח], ובית הניצוץ [בנין בעזרה, או בצדה, בבית המקדש, בבית שני], ולשכת הגזית [מקום בבית המקדש שבו ישבו חברי הסנהדרין הגדולה בצורת חצי גורן עגולה] היו, בחלקם או כולם, בחיל (ראה ערכיהם), ויש שכתבו שהיו כמה לשכות בחיל (רש"י מגילה כו א ד"ה והלשכות).
  • בשמירת המקדש (ראה ערך בית המקדש) היו הלויים שומרים בחיל (ר"מ קזיס מידות א א; עזרת כהנים מידות שם אות יא).
  • טבלאות של זהב שהיו מחפים בהן את ההיכל, ברגל היו מקפלים אותם ומניחים אותם על גב מעלות שבהר הבית שהיתה בחיל (ראה לעיל שהמעלות בחיל), כדי שיהו עולי רגלים רואים שמלאכתן נאה (תוספתא מנחות (צוקרמאנדל) יג יט; פסחים נז א, ורש"י ד"ה בהר).
  • אפר הפרה, שאין מכניסים ממנו לעזרה, וחלק אחד ממנו צריך להיות מוצנע למשמרת (ראה ערך אפר חטאת), מניחים אותו בחיל (פרה ג יא; רמב"ם פרה אדומה ג ד).

הערות שוליים

  1. טו, טורים א – ט.
  2. במקרא בכל מקום הניקוד בצירה. במשניות בכמה כתבי יד נכתב בצירה, ובאחרים בפתח ובחיריק, ופעמים נכתב בקמץ ובחיריק. וראה ערוגת הבושם ב עמ' 245 ובהערות שם; עזרת כהנים מידות ב ג; ירושלים בספרותנו עמ' 329; מחקרים בעברית ובארמית, ירושלים תשל"ז, עמ' תמו.
  3. וראה תוס' יום טוב מידות ב ג, שכתב שנעשה לחיזוק הקרקע והחומה הגבוהה. ובשלטי הגבורים ב, כתב, שהוא VALLUS בלשון רומי.
  4. לגבי הבית השלישי אם יהיה בו חיל, ראה עזרת כהנים מידות ב ה, ובמפרשים על יחזקאל מ ו,יז.
  5. וראה בספר ועשו לי מקדש לרב זלמן קורן עמ' 99-110, בענין היקף החיל בכל הצדדים של העזרה, והתאמת הכתוב במשנה לממצאים הארכיאולוגים בימינו.
  6. וראה אלפסי זוטא להרע מפאנו יומא ד, שכתב שלפני שתיקן יהושפט קדושה מיוחדת לעזרת נשים, היתה קדושת החיל עד עזרת ישראל.