מי שברך

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

מי שברך הוא קטע תפילה לשלום אדם מסוים או קבוצת אנשים, הנאמר בדרך כלל בזמן קריאת התורה. נקרא על שם המילים הפותחות "מי שברך אבותינו... הוא יברך את...". ישנו "מי שברך" נפוץ בו מברכים את העולה לתורה ואת משפחתו (בבתי כנסת מסוימים נוהגים לנדור נדבה ב"מי שברך" זה), מי שברך לחולה וליולדת, לבן הנולד ולבת הנולדת, לחתן ולחתן בר מצווה. במי שברך לבת הנולדת בדרך כלל קוראים את שמה. רבי יום טוב ליפמן הלר, בעל "תוסופ יום טוב", תיקן מי שברך למי ששומר פיו ולשונו שלא לדבר בשעת התפילה, שכן היתה קבלה בידי חכמי שפרעות ת"ח ות"ט קרו בגלל שאנשים דיברו בשעת התפילה. כמו כן, ישנה ברכת מי שברך למי שמקבל על עצמו להתענות תענית בה"ב. הרב שלמה גורן תיקן תפילת מי שברך לחיילי צה"ל. לאחרונה הונהג בהרבה קהילות (בעיקר בציבור הדתי לאומי) לומר מי שברך לשבויים ולנעדרים.