מלווה מלכה

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

סעודת "מלווה מלכה" היא סעודה הנערכת במוצאי שבת. בה מלווים את שבת המלכה בצאתה כשם שקיבלו אותה בכניסתה.

לכתחילה, ישתדל האדם לאכול פת בסעודת מלוה מלכה, ואפילו אינו צריך אלא לכזית; אך אם קשה לו לאכול סעודה נוספת זו, ניתן להסתפק במיני מאפה; ואם אינו יכול, יאכל לפחות מיני פירות.

דיני הסעודה

את הסעודה יש לקיים עד ארבע שעות מצאת השבת, ואם לא - יאכל עד חצות, ויש אומרים שאם לא אכל עד חצות - זמנה כל הלילה. ויש מי שכתב שאם לא אכל סעודת 'מלוה-מלכה' כל הלילה - יאכלנה ליום ראשון (ראה בהגהות הגאון הרב אביגדר נבנצאל על משנ"ב, מהדורת "ביצחק יקרא", סימן ש ס"ק ב; ובאשל אברהם לרב מבוטשאש, סימן קעד ס"ק ד כתב ששמע שגדולי הדור מנהיגים לאכול (בדיעבד) סעודה זו באחד בשבת, ואפילו עד יום שלישי בשבת-קודש).

בסעודה זו חייבים אנשים ונשים כאחד.

יש באדם עצם אחד ששמו נסכוי, וגם שמו לוז, ואינו נהנה באכילה כי אם במוצאי שבת, ואבר זה אינו נימוח וממנו נתהוה האדם כאשר יקום בתחיית המתים, ושרשו עיקרו מעצם השמים [אליה רבה בשם מט"מ].

סעודת דוד המלך

בסעודת "מלוה מלכה" אומרים: "דא היא סעודתא דדוד מלכא" - זאת היא הסעודה של דוד המלך. הטעם לכך הוא, לפי שדוד המלך ביקש מאת ה': "הודיעני ה' קצי", ואמר לו הקב"ה: "בשבת תמות". ולכן, בכל מוצאי שבת כאשר השבת עברה והוא לא מת, היה דוד המלך וכל בני ביתו שמחים ועושים סעודה גדולה, ובלי ספק שגם כל ישראל היו שמחים ועושים סעודות.

זמירות לסעודת מלווה מלכה

נהגו לזמר בסעודת מלווה מלכה זמירות המופיעות בסידורים ובברכונים, וביניהם אמר ה' ליעקב, שירים שונים על אליהו הנביא ושירים שיש בהם בקשת הגאולה. כמו כן נהגו לזמר "איש חסיד היה"