Open main menu

מלקות

אחד מעונשי בית דין: מכות רצועה.


שלושה סוגים של חייבי מלקות הם: 1. העובר על "לא תעשה" שחייבים עליו כרת, ואין בו מיתת בית דין, כגון: האוכל חמץ בפסח, שאם התרו בו למלקות, הרי הוא לוקה. 2. העובר על "לא תעשה" שחייבים עליו מיתה בידי שמים, כגון: האוכל טבל. 3. העובר על לאו שיש בו מעשה, כגון: האוכל בשר בחלב.


כל חייבי כריתות שלוקים הם: עשרים ואחד. כל חייבי מיתות בידי שמים שלוקים הם: שמונה עשר. כל חייבי מלקות שאין בהם כרת או מיתה בידי שמים הם: מאה שישים ושמונה. נמצאו כל הלוקים: מאתיים ושבעה, וסימנך: ילקו "זר".


מספר המלקויות הגדול ביותר שמקבל העובר על לאו אחד הוא: שלושים ותשע. ואפילו הנידון יכול לסבול יותר מזה, כגון שהוא חזק ובריא כשמשון הגיבור, אינו לוקה יותר משלושים ותשע מלקויות. ברם, אומדים בתחילה את הנידון, אם יכול הוא לקבל את מספר המלקויות המלא, ואם אמדוהו שאינו יכול לסבול שלושים ותשע מלקויות, כגון שהוא חלש, ועלול הוא לחלות ולמות מחמת המלקויות, מלקים אותו פחות, בהתאם למצב בריאותו.


"אין אומדין למלקות אלא במכות הראויות להשתלש". כלומר: כאשר אומדים את הנידון למלקות למספר מלקויות שהוא פחות משלושים ותשע, כגון שהנידון חלש ועלול לחלות ולמות אם ילקוהו שלושים ותשע מלקויות, אין אומדין אותו אלא למספר מלקויות המתחלק לשלושה; ולעולם אין מוסיפים על האומד, כגון: אם אמדוהו לשבע עשרה מלקויות, אין מלקים אותו אלא חמש עשרה בלבד, ולא שמונה עשרה.


תנאי עונש מלקות: א. העובר יעבור בזדון; ב. שני עדים הכשרים להעיד יראו את מעשה העבירה ביחד ויעידו עליו ביחד בבית הדין; ג. העבירה תבוצע לאחר התראה. כלומר: עושה העבירה יוזהר לפני עוברו את האיסור, שיפרוש מהמעשה אשר הוא עומד לעשותו, כי הוא מעשה אסור, וכי עונשו - אם יעבור - הוא כך וכך; ד. העבירה תבוצע סמוך להתראה, דהיינו "תוך כדי דיבור", שהוא בכדי אמירת המילים: "שלום עליך רבי", שאם לא כן, יש לחשוש שמא שכח את ההתראה; ה. שהעובר יקבל את ההתראה ויתיר עצמו למיתה ויאמר: "על מנת כן אני עושה"; ו. בית דין מוסמך יחייב את עובר העבירה.


כיצד מלקים? "כופת שתי ידיו על העמוד הילך והילך, וחזן הכנסת אוחז בבגדיו - אם נקרעו נקרעו, אם נפרמו נפרמו - עד שהוא מגלה את לבו. והאבן נתונה מאחריו, חזן הכנסת עומד עליה ורצועה של עגל בידו, כפולה אחד לשניים ושניים לארבעה, ושתי רצועות עולות ויורדות בה. ידה טפח, ורוחבה טפח, וראשה מגעת על פי כרסו. ומכה אותו שליש מלפניו ושתי ידות (שני שלישים, עשרים ושש מלקויות) מלאחריו; ואינו מכה אותו לא עומד ולא יושב, אלא מוטה, שנאמר (דברים כה, ב): "והפילו השופט. והמכה מכה בידו אחת בכל כוחו" (משנה מכות פ"ג, יב - יג).