ממלכת ישראל: הבדלים בין גרסאות בדף
(←נביאים: הוספתי שם יותר מדויק של הנביא) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 50: | שורה 50: | ||
* [[אלישע]] | * [[אלישע]] | ||
* [[עובדיה הנביא]] | * [[עובדיה הנביא]] | ||
* מיכיהו בן ימלה | |||
==המצב הרוחני== | ==המצב הרוחני== | ||
המצב הרוחני בממלכת ישראל היה ירוד ביותר. ירבעם בן נבט, מתוך חשש כי אם העם יעלה ל[[בית המקדש]] ב[[ירושלים]] יחזרו לממלכת יהודה, הקים שני עגלי זהב, בדן ובבית אל, בדה חג מלבו בט"ו ב[[חשוון]], מינה כהנים שאינם מ[[שבט לוי]] ובנה במות. מאז, אנשי ישראל עבדו [[עבודה זרה]] ועברו עבירות אחרות. | המצב הרוחני בממלכת ישראל היה ירוד ביותר. ירבעם בן נבט, מתוך חשש כי אם העם יעלה ל[[בית המקדש]] ב[[ירושלים]] יחזרו לממלכת יהודה, הקים שני עגלי זהב, בדן ובבית אל, בדה חג מלבו בט"ו ב[[חשוון]], מינה כהנים שאינם מ[[שבט לוי]] ובנה במות. מאז, אנשי ישראל עבדו [[עבודה זרה]] ועברו עבירות אחרות. | ||
גרסה אחרונה מ־11:10, 6 באפריל 2020
|
|
ממלכת ישראל היא ממלכה ישראלית ששלטה בארץ ישראל בתקופת המלכים, במקביל לממלכת יהודה.
תולדות הממלכה[עריכה]
ממלכת ישראל נוסדה בשנת 2964 לבריאה, כשירבעם בן נבט מרד במלך יהודה רחבעם בן שלמה, והחל למלוך על "עשרת השבטים" (על ישראל מלבד שבט יהודה ושבט בנימין שהיוו את ממלכת יהודה). מאז, לעיתים שררה מלחמה בין הממלכות ולעיתים שלום. מלכי ישראל היו כולם רשעים, והמצב הרוחני בממלכה היה ירוד. ממלכת ישראל נחרבה סופית על ידי סנחריב מלך אשור, שהגלה את יושבי הממלכה והחריבה סופית בשנת 3205 לבריאת העולם. בירת הממלכה היתה בתחילה תרצה, ולאחר מכן שומרון.
מלכי ישראל[עריכה]
בעוד המלכות ביהודה עברה מאב לבן, במלכות ישראל לרוב לא היו שושלות מלוכה ארוכות.
נביאים[עריכה]
למלכות ישראל עמדו במהלך הדורות כמה נביאים:
- אחיה השילוני
- אליהו הנביא
- אלישע
- עובדיה הנביא
- מיכיהו בן ימלה
המצב הרוחני[עריכה]
המצב הרוחני בממלכת ישראל היה ירוד ביותר. ירבעם בן נבט, מתוך חשש כי אם העם יעלה לבית המקדש בירושלים יחזרו לממלכת יהודה, הקים שני עגלי זהב, בדן ובבית אל, בדה חג מלבו בט"ו בחשוון, מינה כהנים שאינם משבט לוי ובנה במות. מאז, אנשי ישראל עבדו עבודה זרה ועברו עבירות אחרות.
המצב הגיע לשיאו בימי המלך אחאב ואשתו איזבל (בתו של אתבעל מלך צידון), שהרגו את כל נביאי ה' וחיזקו את העבודה הזרה בממלכה.