מסכת פאה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(4 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''מסכת פיאה''' היא ה[[מסכת]] השנייה ב[[סדר זרעים]]. ככל המסכתות בסדר זרעים (למעט מסכת [[ברכות]]) על מסכת זו אין [[תלמוד בבלי]] אלא רק [[משנה]], [[תוספתא]] ו[[תלמוד ירושלמי]]. המסכת עוסקת ב[[מצווה|מצוות]] פאה (הקצאת חלק מהקמה ב[[שדה (חקלאות)|שדה]] (עוד לפני הקציר) עבור עניי העם) ושאר [[מתנות עניים]]. במסכת מפורטות ההלכות הקשורות במצווה, כמו למי מותר לקחת מהפיאה, מה גדלו של החלק שצריכים להקצות לפיאה, מתי מותר לעניים לקחת מהפאהוכדומה. בתלמוד הירושלמי הפרק הראשון של מסכת זו כולל בתוכו הלכות תלמוד תורה ו[[איסור לשון הרע|לשון הרע]] ועיקרו כולל דברי מוסר.
'''מסכת פאה''' היא ה[[מסכת]] השניה ב[[סדר זרעים]]. ככל המסכתות בסדר זרעים (למעט מסכת [[ברכות]]) על מסכת זו אין [[תלמוד בבלי]] אלא רק [[משנה]], [[תוספתא]] ו[[תלמוד ירושלמי]]. המסכת עוסקת במצוות [[פאה]] (הקצאת חלק מהקמה בשדה עוד לפני הקציר, עבור העניים) ושאר [[מתנות עניים]]. במסכת מפורטות ההלכות הקשורות במצווה, כמו למי מותר לקחת מהפאה, מה גדלו של החלק שצריכים להקצות לפאה, מתי מותר לעניים לקחת מהפאה וכדומה. ב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד ירושלמי]] הפרק הראשון של מסכת זו כולל בתוכו הלכות [[תלמוד תורה]] ו[[לשון הרע]] ועיקרו כולל דברי [[מוסר]].


==מיקומה של המסכת==
==מיקומה של המסכת==
מסכת פיאה ממקומת בסדר המסכתות לאחר מסכת ברכות. ה[[רמב"ם]] (בהקדמתו לפירוש המשניות) מסביר שמסכת פיאה היא הראשונה אחר מסכת ברכות ב[[סדר זרעים]], העוסקת ה[[מצוות התלויות בארץ]], מכיוון שמתנות העניים ניתנות עוד בשעת הגידול, בעוד המצוות האחרות התלויות בארץ חלות לאחר הקציר או איסוף הפרי. עם זאת, ישנם המסבירים את הסדר של כל המסכתות ב[[משנה]] לפי אורכם, הגם שסדר זה אינו עובד בסדר זרעים.  
מסכת פאה ממקומת בסדר המסכתות לאחר [[מסכת ברכות]]. ה[[רמב"ם]] ב[[הקדמות הרמב"ם למשנה|הקדמתו לפירוש המשניות]], מסביר שמסכת פאה היא הראשונה אחר מסכת ברכות בסדר זרעים, העוסקת ב[[מצוות התלויות בארץ]], מכיוון שמתנות העניים ניתנות עוד בשעת הגידול, בעוד המצוות האחרות התלויות בארץ חלות לאחר הקציר או איסוף הפרי. עם זאת, ישנם המסבירים את הסדר של כל המסכתות ב[[משנה]] לפי אורכן ([[הרב ראובן מרגליות]] בספרו "יסוד המשנה ועריכתה"), ולפי דעה זו, מסכת פאה, הכוללת שמונה פרקים ממוקמת לאחר מסכת ברכות הכוללת תשעה פרקים.  
 
==פרקי המסכת ותוכנן במשנה==
==פרקי המסכת ותוכנן במשנה==
#'''אלו דברים''' - שיעור הפאה, אלו גידולים חייבים בפאה.  
#'''אלו דברים''' - שיעור הפאה, אלו גידולים חייבים בפאה.  
#'''אלו מפסיקין''' - מה נחשב לשדה נפרד לפאה?, קצירת חצי שדה
#'''אלו מפסיקין''' - מה נחשב לשדה נפרד לפאה?, קצירת חצי שדה
#'''מלבנות''' - המשך מה נחשב לשדה, גודל שזה מינימלי לעניין מצוות שונות
#'''מלבנות''' - המשך מה נחשב לשדה, גודל שזה מינימלי לעניין מצוות שונות
#'''הפאה''' - לקיחת הפאה, התחלת לקט
#'''הפאה''' - לקיחת הפאה, התחלת דיני [[לקט]]
#'''גדיש''' - המשך לקט, התחלת שכחה
#'''גדיש''' - המשך דיני לקט, התחלת דיני [[שכחה]]
#'''בית שמאי''' - שכחה בתבואה
#'''בית שמאי''' - המשך דיני שכחה בתבואה
#'''כל זית''' - שכחה בפירות, פרט ועוללות
#'''כל זית''' - דיני שכחה בפירות, [[פרט]] ו[[עוללות]]
#'''מאימתי''' מי רשאי לקחת מתנות עניים, נאמנות העניים לעניין מעשרות, מינימום נתינה לעני.  
#'''מאימתי''' מי רשאי לקחת מתנות עניים, נאמנות העניים לענין מעשרות, מינימום נתינה לעני.  


==משניות מיוחדות==
==משניות מיוחדות==
המשנה הראשונה במסכת פאה נאמרת בחלק מנוסחי ה[[תפילה (יהדות)|תפילה]] לאחר [[ברכות התורה]] כמייצגת את המשנה. המשנה עוסקת במצוות שאין להם כמות מינימלית מה[[תורה]] ומציינת דרך אגב מצוות שיש להם שכר גם בבעולם הזה וגם ב[[עולם הבא]].  
המשנה הראשונה במסכת פאה נאמרת בחלק מנוסחי ה[[תפילה]] לאחר [[ברכות התורה]] כמייצגת את המשנה. המשנה עוסקת במצוות שאין להם כמות מינימלית מ[[דאורייתא]] ומציינת דרך אגב מצוות שיש להם שכר גם ב[[עולם הזה]] וגם ב[[עולם הבא]].  
:"אלו דברים שאין להם שיעור: הפיאה, וה[[ביכורים]], והריאיון, וגמילות חסדים, ותלמוד תורה. ואלו דברים שאדם אוכל מפירותיהן בעולם הזה, והקרן קיימת לו לעולם הבא: [[כיבוד אב ואם]], ו[[גמילות חסדים]], והבאת שלום בין אדם לחברו; ותלמוד תורה כנגד כולם." (מסכת פאה א, א)
:"אלו דברים שאין להם שיעור: הפיאה, וה[[ביכורים]], והריאיון, ו[[גמילות חסדים]], ותלמוד תורה. ואלו דברים שאדם אוכל מפירותיהן בעולם הזה, והקרן קיימת לו לעולם הבא: [[כיבוד אב ואם]], וגמילות חסדים, (והשכמת [[בית המדרש]] שחרית וערבית, [[הכנסת אורחים]] ו[[ביקור חולים]], ו[[הכנסת כלה]] ו[[לווית המת]] ועיון תפילה) והבאת שלום בין אדם לחברו (ובין איש לאשתו); ותלמוד תורה כנגד כולם." {{מקור|משנה פאה א א|כן}}


המשנה האחרונה במסכת פאה מברכת את העני אשר נמנע מלהזקק למתנות עניים למרות שהוא רשאי לקחת תוך ציון הפסוק: "ברוך הגבר אשר יבטח בה', והיה ה' מבטחו" ([[ירמיהו]] י"ז ז).  
המשנה האחרונה במסכת פאה מברכת את העני אשר נמנע מלהזקק למתנות עניים למרות שהוא רשאי לקחת תוך ציון הפסוק: "ברוך הגבר אשר יבטח בה', והיה ה' מבטחו" {{מקור|ירמיהו יז ז|כן}}.  
   
   
==פרשני המסכת==
==פרשני המסכת==
*'''שטיינזלץ - מסכת פיאה''' המסכת היחידה מהתלמוד הירושלמי שפורשה על ידי הרב [[עדין שטיינזלץ]]
מלבד פרשני הירושלמי הרגילים, על מסכת פאה ישנם עוד כמה פירושים:
*'''שטיינזלץ - מסכת פאה''' המסכת היחידה מהתלמוד הירושלמי שפורשה על ידי [[הרב עדין שטיינזלץ]] במסגרת סדרת "תלמוד מתורגם ומבואר".
*'''שוטנשטיין'''- חלק מהמסכתות מהירושלמי שפורשו במסגרת "מהדורת שוטנשטיין".


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* [http://kodesh.snunit.k12.il/b/h/h12.htm משנה, מסכת פיאה] מאתר "סנונית"
* [http://kodesh.snunit.k12.il/b/h/h12.htm משנה, מסכת פאה] מאתר "סנונית"
* [http://kodesh.snunit.k12.il/b/r/r1201_001a.htm תלמוד ירושלמי, מסכת פיאה] מאתר "סנונית"
* [http://kodesh.snunit.k12.il/b/r/r1201_001a.htm תלמוד ירושלמי, מסכת פאה] מאתר "סנונית"
* [http://www.mechon-mamre.org/b/h/h12.htm מסכת פיאה] לפי כתב יד המיוחס ל[[רמב"ם]], באתר [[מכון ממרא]]
* [http://www.mechon-mamre.org/b/h/h12.htm מסכת פאה] לפי כתב יד המיוחס ל[[רמב"ם]], באתר [[מכון ממרא]]
*[http://www.orianit.edu-negev.gov.il/evelinjr/sites/homepage/more%20michael/Mpeh.htm הסברים על המשנה באתר יהדות]
*[http://www.orianit.edu-negev.gov.il/evelinjr/sites/homepage/more%20michael/Mpeh.htm הסברים על המשנה באתר יהדות]



גרסה אחרונה מ־17:47, 4 בדצמבר 2011

מסכת פאה היא המסכת השניה בסדר זרעים. ככל המסכתות בסדר זרעים (למעט מסכת ברכות) על מסכת זו אין תלמוד בבלי אלא רק משנה, תוספתא ותלמוד ירושלמי. המסכת עוסקת במצוות פאה (הקצאת חלק מהקמה בשדה עוד לפני הקציר, עבור העניים) ושאר מתנות עניים. במסכת מפורטות ההלכות הקשורות במצווה, כמו למי מותר לקחת מהפאה, מה גדלו של החלק שצריכים להקצות לפאה, מתי מותר לעניים לקחת מהפאה וכדומה. בתלמוד ירושלמי הפרק הראשון של מסכת זו כולל בתוכו הלכות תלמוד תורה ולשון הרע ועיקרו כולל דברי מוסר.

מיקומה של המסכת[עריכה]

מסכת פאה ממקומת בסדר המסכתות לאחר מסכת ברכות. הרמב"ם בהקדמתו לפירוש המשניות, מסביר שמסכת פאה היא הראשונה אחר מסכת ברכות בסדר זרעים, העוסקת במצוות התלויות בארץ, מכיוון שמתנות העניים ניתנות עוד בשעת הגידול, בעוד המצוות האחרות התלויות בארץ חלות לאחר הקציר או איסוף הפרי. עם זאת, ישנם המסבירים את הסדר של כל המסכתות במשנה לפי אורכן (הרב ראובן מרגליות בספרו "יסוד המשנה ועריכתה"), ולפי דעה זו, מסכת פאה, הכוללת שמונה פרקים ממוקמת לאחר מסכת ברכות הכוללת תשעה פרקים.

פרקי המסכת ותוכנן במשנה[עריכה]

  1. אלו דברים - שיעור הפאה, אלו גידולים חייבים בפאה.
  2. אלו מפסיקין - מה נחשב לשדה נפרד לפאה?, קצירת חצי שדה
  3. מלבנות - המשך מה נחשב לשדה, גודל שזה מינימלי לעניין מצוות שונות
  4. הפאה - לקיחת הפאה, התחלת דיני לקט
  5. גדיש - המשך דיני לקט, התחלת דיני שכחה
  6. בית שמאי - המשך דיני שכחה בתבואה
  7. כל זית - דיני שכחה בפירות, פרט ועוללות
  8. מאימתי מי רשאי לקחת מתנות עניים, נאמנות העניים לענין מעשרות, מינימום נתינה לעני.

משניות מיוחדות[עריכה]

המשנה הראשונה במסכת פאה נאמרת בחלק מנוסחי התפילה לאחר ברכות התורה כמייצגת את המשנה. המשנה עוסקת במצוות שאין להם כמות מינימלית מדאורייתא ומציינת דרך אגב מצוות שיש להם שכר גם בעולם הזה וגם בעולם הבא.

"אלו דברים שאין להם שיעור: הפיאה, והביכורים, והריאיון, וגמילות חסדים, ותלמוד תורה. ואלו דברים שאדם אוכל מפירותיהן בעולם הזה, והקרן קיימת לו לעולם הבא: כיבוד אב ואם, וגמילות חסדים, (והשכמת בית המדרש שחרית וערבית, הכנסת אורחים וביקור חולים, והכנסת כלה ולווית המת ועיון תפילה) והבאת שלום בין אדם לחברו (ובין איש לאשתו); ותלמוד תורה כנגד כולם." (משנה פאה א א)

המשנה האחרונה במסכת פאה מברכת את העני אשר נמנע מלהזקק למתנות עניים למרות שהוא רשאי לקחת תוך ציון הפסוק: "ברוך הגבר אשר יבטח בה', והיה ה' מבטחו" (ירמיהו יז ז).

פרשני המסכת[עריכה]

מלבד פרשני הירושלמי הרגילים, על מסכת פאה ישנם עוד כמה פירושים:

  • שטיינזלץ - מסכת פאה המסכת היחידה מהתלמוד הירושלמי שפורשה על ידי הרב עדין שטיינזלץ במסגרת סדרת "תלמוד מתורגם ומבואר".
  • שוטנשטיין- חלק מהמסכתות מהירושלמי שפורשו במסגרת "מהדורת שוטנשטיין".

קישורים חיצוניים[עריכה]

מסכתות המשנה