מפתח: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 38: שורה 38:


תמונה:Roman sophisticated keys.jpg|(תמונה A1-1) מפתחות רומיות משוכללות<br />'''מקור התמונה:''' מערות בר כוכבא - ראה מאמרו של יגאל ידין <br />
תמונה:Roman sophisticated keys.jpg|(תמונה A1-1) מפתחות רומיות משוכללות<br />'''מקור התמונה:''' מערות בר כוכבא - ראה מאמרו של יגאל ידין <br />
תמונה:Keys_Ein_Tut.jpg|(תמונה A1-2) מפתחות שנמצאו בעין תות<br />'''מקור התמונה:'''חפירות בעין תות. מאמר של...<br />
תמונה:Keys_Ein_Tut.jpg|(תמונה A1-2) מפתחות שנמצאו בעין תות<br />'''מקור התמונה:'''א' ברוך, בית המגורים בארץ-ישראל בתקופה הרומית: תרבות חומרית ומבנה חברתי, עבודת דוקטור, רמת-גן תשסח<br />
תמונה:Old_Latches.jpg|(תמונה A1-3) בריחים עם חורים לכניסת הפינים לתוכם<br />'''מקור התמונה:''' מצויים בעשרות באוספים ומוזיאונים <br />
תמונה:Old_Latches.jpg|(תמונה A1-3) בריחים עם חורים לכניסת הפינים לתוכם<br />'''מקור התמונה:''' מצויים בעשרות באוספים ומוזיאונים <br />
תמונה:Roman_Key_With_Spring.jpg|(תמונה A1-4a) שחזור מנעול רומי משוכלל עם קפיץ<br />'''מקור התמונה:''' [http://museumsaskew.com/2013/08/21/exhibit-inspiration-sweaty-mammoths-and-roman-locks/ קישור]<br />'''מספר מערכתי של התמונה:''' A1-4a
תמונה:Roman_Key_With_Spring.jpg|(תמונה A1-4a) שחזור מנעול רומי משוכלל עם קפיץ<br />'''מקור התמונה:''' [http://museumsaskew.com/2013/08/21/exhibit-inspiration-sweaty-mammoths-and-roman-locks/ קישור]<br />'''מספר מערכתי של התמונה:''' A1-4a

גרסה מ־11:22, 5 בנובמבר 2015

מפתח הוא כלי העשוי ממתכת או מעץ, שנועד לשלוט על בריח כדי לנעול או לפתוח דלת של מבנה או של כלים. השימוש במפתחות מוזכרים כבר בתנ"ך בבית עגלון מלך מואב [1], ובבית המקדש . בזמן חז"ל המפתחות היו מצויות והם מוזכרים בספרות חז"ל בתיאור בית המקדש, ביחס לטומאה וטהרה, בהלכות שבת, מקח וממכר, שכנים ועוד. צורת המפתחות ואופן פעולתם הלכו והשתכללו משך הדורות. המפתחות שאנו משתמשים בהם כיום, שונים בגודלם, בצורתם ובמורכבות פעולתם ממה שהם היו בזמן חז"ל. כדי לעמוד על דברי חז"ל, יש לדעת תחילה כיצד היו נראים המפתחות בזמנם. מפרשי המשנה והתלמוד עסקו בעניין זה, ולאחרונה גם חוקרים רבים עסקו בניסיון לתאר את המפתחות שהיו בשימוש בזמן חז"ל. לשמחתנו ארכיאולוגים רבים ברחבי העולם עסקו באיסוף המפתחות שנמצאו ובניסיון לשחזר את אופן פעולתם.

מאמרי חז"ל שלהבנתם נדרשת הכרת המציאות

משנה

מפתחות עם חפין ונקבים
  • לא יעמוד אדם ברשות היחיד ויפתח ברשות הרבים ברשות הרבים ויפתח ברשות היחיד אלא אם כן עשה מחיצה גבוהה עשרה טפחים דברי רבי מאיר אמרו לו מעשה בשוק של פטמין שהיה בירושלים שהיו נועלין ומניחין את המפתח בחלון שעל גבי הפתח רבי יוסי אומר שוק של צמרים היה. (עירובין י ט)
  • מסמר שהתקינו להיות פותח ונועל בו, טמא.(כלים יב ה)
  • מסמר שעקמו לו להיות פותח ונועל, טמא. (בבא מציעא ב יד)
  • פותחת של עץ והפין שלה של מתכת אפילו אחת טמאה. פותחת של מתכת והפין שלה של עץ טהורה... השן שבטס שבפותחת ושבמפתח טמאה. (כלים יג ו)
  • מפתח של ארכובה שנשבר מתוך ארכובתו טהור. רבי יהודה מטמא מפני שהוא פותח בו מבפנים ושל גם שנשבר מתוך גומו טהור. היו בו חפין ונקבין טמא נטלו חפין טמא מפני נקבין נסתתמו נקבין טמא מפני חפין נטלו חפין ונסתתמו נקבין או שפרצו זה לתוך זה, טהור. (כלים יד ח)

תלמוד ירושלמי

  • שמואל חלץ על שהאיר עיניו במשנתו ומה האיר עיניו במשנתו א"ר יוסי בר' בון מפתח אחד יורד לאמת בית השחי אחד פותח כיון. ומהו אחד יורד לאמת בית השחי שהיה שוחה אמה עד שלא יפתח. (הוריות ג

תלמוד בבלי

  • תנו רבנן חפי פותחת טהורים קבען בפותחת טהורים. ושל גל אף על פי שחברן לדלת וקבען במסמרים טהורים שכל המחובר לקרקע הרי הוא כקרקע. (שבת פא א)

ספיקות עיקריות בהבנת דברי חז"ל

מה זה פותחת? רב האי גאון בפירושו על מסכת שבת פא ע"א (מובא ברבנו חננאל) כותב:" חף דתני הכא וחפים דתניא הכא - שינים. שעשו שינים מחתיכה של עץ וקורין בלש' פרסי. דנר אגנאת - מן נודעים בבבל. יש חפים בנגר שהן תלויין ועומדין כקבורים בתוך העין (נ"א: העץ) שהוא בית הנגר". אנו רואים שרב האי גאון מתייחס לפותחת כאל מפתח. השאלה היא איך יפרנס את המשנה בכלים "השן שבפותחת ושבמפתח"? וכך הוא בכל נוסחאות המשנה.

מה זה "מפתח של ארכובה"? כי המשנה אומרת שכאשר הוא נשבר יש בו שימוש "מבפנים".

מפתח ארכובה

ההסבר של פרופ' שפרבר [2] שמדובר שהשיינים נשארו ואפשר לפתוח את המנעול למי שעומד בפנים, נסתרת מלשון המשנה. שכן הרישא של המשנה עוסקת במפתח ללא חפין ונקבים. יותר סביר שמדובר במפתח מתקפל, כלשון התוספתא "רכובה" וכפי שציין שפרבר במאמרו הע' מספר 3. וראה גם במאמר של ד"ר עמית [3] שמביא פירוש זה מספרו של ר' יעקב ספיר. ועל השאלה שלו "שלא מצינו מפתח מתקפל מאותם ימים", התשובה היא שכנראה שכן נמצא (ראה תמונת הארכובה ומפתח החפין בערך זה). אולם עדיין לא מובן הניסוח "מבפנים".

השאלה הגדולה היא מה ההבדל בין "חפין" לבין "שן"? באותה משנה מדברים על חפין של מתחת שלא מקבלים טומאה בפני עצמן, והשן כן מקבל טומאה. יש הגיון בדברי ספראי ששן הוא חפין מפותח ובעל צורה ייחודית מושקעת והוא מתברג לתוך המפתח, ולכן נחשב לכלי שמקבל טומאה. אבל צריך איזה אסמכתא לזה.

המשנה במסכת שבת "לא יעמוד אדם ברשות היחיד ויפתח ברשות הרבים וכו' " וכל הסוגיא שם של פתחי חנויות. חשוב להבין במה מדובר? האם מדובר כדברי שפרבר, שהיה חור בדלת ובעל הבית הכניס את ידו לרשות אחרת כדי לפתוח ולסגור, או שרק הכניסו מפתח? גם האם הנעילה הייתה מפני גנבים, איך זה שהשאירו את המפתח על האיסקופה? ראה מאמר מצורף תלמוד האיגוד - "לא יעמוד אדם ברשות היחיד ויפתח ברשות הרבים" על פירוש הסוגיא מתוך תלמוד האיגוד, ועדיין הדברים אינם מתיישבים על הלב.

ציטוטים מדברי המפרשים והדיון בהם

פירוש רבנו חננאל על מסכת שבת קא ע"א: "חף דתני הכא וחפים דתניא הכא - שינים. שעשו שינים מחתיכה של עץ וקורין בלש' פרסי. דנר אגנאת - מן נודעים בבבל. יש חפים בנגר שהן תלויין ועומדין כקבורים בתוך העין (נ"א: העץ) שהוא בית הנגר. ונקרא אל קפי'. ובעץ שהוא הנגד נקבים מוכנים להן. כשמתכוונין נגדן נופלין ונכנסין להן. ואלה הן של גל ובהן נסגר. והמפתח יש בו חפים בולטין מכוונין כנגדן. מכניסין אותו בחלל שבנגר וחפין מעלין את החפין של גל והוא נפתח. שבדלת טהורין לעולם שהן מחוברין לקרקע. ושבמפתח טהורין עד שיקבעו בפותחת, ואז הוויין מכלל הכלי.

קטע זה הוא מפירוש רב האי גאון למסכת שבת פא, א: (מועתק אצל רבנו חננאל בן חושיאל והעתקתי על פי העתקת האקדמיה ללשון העברית עם תיקונים קלים, ונמצא גם בערוך עך חף א) שתי הוכחות שזה שמפירוש רה"ג, 1 שמופיע המשלון "מין נודע בבבל" והר"ח לא היה בבבל. 2 בערוך יש תוספת של כמה מילים בהתחלה שקשורים בפירוש הגמ' וזה לא נמצא בר"ח, זה סימן שהערוך העתיק ישר מפרה"ג.


תמונות/שיחזורים/איורים הקשורות לערך

סרטונים הקשורים לערך

שחזור של מנעול רומי פשוט עם מפתח

הדגמה של מנעול רומי (מצרי) מורכב עם מפתח עם חפין

מאמרים סרוקים

מקורות

ספר תבנית כלים על מסכת כלים חלק ב - משה אליעזר פאזען תשנ"ד לונדון.

הערות על המקורות

הציורים שלו מבוססים על סוג אחד של המנועלים הרומיים

ראו גם

מנעול, בית המנעול, נגר, בריח, חפין, שן שבמפתח, פותחת

מידע נוסף

הערות שוליים