מקראות גדולות

מתוך ויקישיבה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

התבנית הספרותית 'מקראות גדולות' כוללת את הטקסט של התנ"ך, כשהוא מוקף במספר טקסטים נוספים המתייחסים אליו: א. פירושים לתנ"ך של פרשני הפשט של ימי-הביניים (רש”י, אבן –עזרא ועוד). ב. תרגומים ארמיים קדומים לתנ"ך (תרגום אונקלוס ותרגום יונתן). ג. הערות ‘המסורה’ - הערות הנוגעות לנוסח התנ"ך, הסופרות ומפרטות חזרות של צירופים מסוימים של אותיות ומילים בכל התנ"ך. הערות אלו התגבשו באלף הראשון על ידי מומחים ("בעלי המסורה") לצורך דיוק ואחידות בהעתקת ומסירת נוסח התנ"ך בקהילות ישראל.

מהדורת היסוד הראשונה של 'מקראות גדולות' ששימשה אב-טיפוס לכל הבאות אחריה, יצאה בוונציה בשנת 1524, מעט לאחר מהפכת הדפוס, תחת ידו של המהדיר יעקב בן חיים. בן חיים עשה צעד מהפכני בשאיפה להעמיד בפני הקורא מהדורה מדויקת וקריאה של התנ"ך ונושאי כליו, אולם בשל מגבלות כאלו ואחרות לא יכול היה להימנע משיבושי טקסט רבים ומגוונים שנפלו במהדורתו. שיבושים אלו השתמרו במהדורות המודפסות השונות עד ימינו. למרות שהשם מקראות גדולות ניתן למבנה דף הכולל את טקסט התנ"ך, המסורה, התרגום והמפרשים, יש כאלו המשתמשים בו גם לספרים שאינם כוללים את כל ארבעת הרכיבים.

במקראות גדולות נוספו פירושים נוספים על אלו של 'בן חיים' (רש"י, אבן עזרא, רד"ק): פירוש הרמב"ן, פירוש רבי אברהם אבן עזרא, פירוש הרשב"ם, פירוש רבינו סעדיה גאון, ר'יוסף בכור שור, רלב"ג, ר' אליעזר מבלגנצי, ר' ישעיה מטראני, ר' יוסף אבן כספי, ר' מנחם בן שמעון, ר' מנחם המאירי, פירוש הרא"ש, שפתי חכמים, פירוש רבי עובדיה ספורנו, כלי יקר, פירוש רבינו בחיי, פירוש החזקוני, אור החיים, דעת זקנים לרבותינו בעלי התוספות ז"ל, תרגום יונתן בן עוזיאל, תרגום ירושלמי, ועוד.

חומשי מקראות גדולות יצאו לאור בהוצאות רבות. בכל הוצאה ישנם פירושים אחרים, מלבד הפירושים המודפסים בדרך כלל. בין ההוצאות השונות, יש את "המאור", "המלא" [של א. בלום], "הבהיר", "תורת חיים" [של 'מוסד הרב קוק'], "פנינים", "מאורות", ועוד.

החל משנת 1992 הוציא מפעל 'מקראות גדולות הכתר' מהדורת יסוד חדשה של מקראות גדולות הכוללת את הטקסט של 'כתר ארם צובא', המסורה, כ-20 פרשני ימי הביניים ותרגומים. כמו כן אתר עם מהדורה מקוונת של מקראות גדולות.


קישורים[עריכה]