מקרא מגילה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מאין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
(10 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 4: שורה 4:
{{ערך מורחב|ערך=[[מגילת אסתר]]}}
{{ערך מורחב|ערך=[[מגילת אסתר]]}}
במגילת אסתר מתוארת פרשת גזירת [[המן]] על היהודים והדרך שבה הציל ה' את עמו. קריאת המגילה הינה הודיה לה' על חסדיו עם עמו ישראל.  
במגילת אסתר מתוארת פרשת גזירת [[המן]] על היהודים והדרך שבה הציל ה' את עמו. קריאת המגילה הינה הודיה לה' על חסדיו עם עמו ישראל.  
== המחוייבים במצוה ==
גם הנשים חייבות לשמוע את קריאת המגילה - למרות שזוהי [[מצוות עשה שהזמן גרמא]] - מאחר ש"אף הן היו באותו הנס" ({{מקור|בבלי:מגילה ד א$בבלי מגילה ד, א}}). גזירת המן להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים כללה גם את הנשים (כך משמע מהירושלמי הגורס "שאף הן היו באותו ספק - של ההשמדה). יש מבארים (רש"י) שהכוונה שעיקר הנס נעשה על ידי אשה, היא [[אסתר]].
===האם נשים יכולות להוציא אחרים ידי חובה?===
ה[[תוספות]] כתבו שנשים יכולות אפילו להוציא גברים ידי חובתם, מכך שנאמר שהן חייבות ב"מקרא מגילה" ולא רק לשמוע מגילה, וכן פסק ה[[ריטב"א]], אלא שכתוב שאין זה מכבוד הציבור. ברם, הוא מביא את [[בעל הלכות גדולות]] שפוסק שאינן יכולות להוציא גברים במצווה. ב[[טורי אבן]] מבאר שהטעם הוא משום שחיובם של הגברים הוא מעין "[[דאורייתא]]", מאחר ש"אסתר ב[[רוח הקודש]] נאמרה", אך הנשים חייבות רק מטעם "שאף הן היו באותו הנס" שדרגתו "[[דרבנן]]", ואין המחוייב בחיוב קל יכול להוציא את המחוייב בחיוב חמור יותר. על פי זה ניתן להסיק, שגם לבה"ג שסובר שאין נשים מוציאות גברים, כל זה כשהגברים יכולים לקרוא, אבל אם אין אפשרות שהגבר יקרא, חייב לשמוע מהאשה, כדי לצאת ידי החיוב הקל הנובע מסברת "שאף הן היו באותו הנס", שאף הוא מחוייב בו, ואף שלא יוכל לקיים את חיובו החמור, מכל מקום לא נפטר מחיובו הקל, וכן פסק [[הרב עובדיה יוסף]] {{דרוש מקור}}, שבמקום הצורך נשים מוציאות גברים ידי חובה.
== זמן קריאת המגילה ==
שתי פעמים: בליל פורים וביום.


[[מסכת מגילה]] מרחיבה את הימים שבהם קוראים מגילה ומפרטת את הנימוקים:"מגילה נקראת בי"א בי"ב בי"ג בי"ד בט"ו לא פחות (מי"א) ולא יותר (מט"ו": כדלקמן:
[[מסכת מגילה]] מרחיבה את הימים שבהם קוראים מגילה ומפרטת את הנימוקים:"מגילה נקראת בי"א בי"ב בי"ג בי"ד בט"ו לא פחות (מי"א) ולא יותר (מט"ו": כדלקמן:
שורה 12: שורה 22:
אבל לעיתים גם בימים קודמים והגמרא מבארת: "אלא שהכפרים מקדימין ליום הכניסה, (כלומר: מאחר שהמוקפין קורין בט"ו, ושאין מוקפין קורין בי"ד - הרי הכל בכלל, תו היכי משכחת י"א י"ב י"ג? '''אלא שהכפרים נתנו להן חכמים רשות להקדים קריאתה ליום הכניסה''': יום שני בשבת שלפני י"ד, או חמישי בשבת שהוא יום כניסה: שהכפרים מתכנסין לעיירות למשפט, לפי שבתי דינין יושבין בעיירות בשני ובחמישי, כתקנת עזרא <ref>בבא קמא דף פב,א</ref> , והכפרים אינן בקיאין לקרות וצריכין שיקראנה להם אחד מבני העיר, ולא הטריחום חכמים להתאחר ולבא ביום י"ד, ופעמים שיום הכניסה בי"ג, ופעמים שהוא בי"א;)
אבל לעיתים גם בימים קודמים והגמרא מבארת: "אלא שהכפרים מקדימין ליום הכניסה, (כלומר: מאחר שהמוקפין קורין בט"ו, ושאין מוקפין קורין בי"ד - הרי הכל בכלל, תו היכי משכחת י"א י"ב י"ג? '''אלא שהכפרים נתנו להן חכמים רשות להקדים קריאתה ליום הכניסה''': יום שני בשבת שלפני י"ד, או חמישי בשבת שהוא יום כניסה: שהכפרים מתכנסין לעיירות למשפט, לפי שבתי דינין יושבין בעיירות בשני ובחמישי, כתקנת עזרא <ref>בבא קמא דף פב,א</ref> , והכפרים אינן בקיאין לקרות וצריכין שיקראנה להם אחד מבני העיר, ולא הטריחום חכמים להתאחר ולבא ביום י"ד, ופעמים שיום הכניסה בי"ג, ופעמים שהוא בי"א;)


בירושלמי למדו מ"החודש אשר נהפך להם וכו'" שאפשר לקרוא מגילה כל חודש אדר (ומסבירים המפרשים שהכוונה מר"ח אדר עד לט"ו בו).


== המחוייבים במצוה ==
===בשנה מעוברת===
גם הנשים חייבות לשמוע את קריאת המגילה - למרות שזוהי מצוה שהזמן גרמא - מאחר ש"אף הן היו באותו הנס". גזירת המן להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים כללה גם את הנשים.
 


ב[[שנה מעוברת]] להלכה קוראים את המגילה בחאדר השני, כדי לסמוך את גאולת פורים לגאולת מצרים. אמנם ישנן במשנה שיטות שניתן ואולי עדיף לקרוא באדר הראשון, כי "אין מעבירין על המצוות", ועדיף להקדים. וכל הדעות למדו את שיטתן מהפסוק "בכל שנה ושנה", אלא שנחלקו איך לפרש את הפסוק: כמו בכל שנה שקוראים בחודש שאחרי שבט, או כמו כל שנה שקוראים בחודש הסמוך לניסן (עיין {{מקור|בבלי:מגילה ו ב$בבלי מגילה ו, ב}}).


== זמן קריאת המגילה ==
שתי פעמים: בליל פורים וביום.


== דיני המגילה ==
== דיני המגילה ==
מגילה מקלף. קריאה בע"פ.
מגילה מקלף, שכתוב בכתב אשורי ובדיו.


המנהג הוא שאין קוראים את המגילה כשהיא כרוכה, אלא פושטים אותה וכופלים אותה דף על דף כמו אגרת, כי היא נקראת "אגרת הפורים". השומעים אינם צריכים לפשוט אותה כאגרת.
בשעה שקורא פסוק "ואת אגרת הפורים" - ינענע את המגילה {{מקור|בן איש חי, שנה ראשונה פרשת תצוה|כן}}.


המנהג הוא שאין קוראים את המגילה כשהיא כרוכה, אלא פושטים אותה וכופלים אותה דף על דף כמו איגרת, כי היא נקראת "אגרת הפורים". יש ליזהר שבשעה שפושט את המגילה - שלא תהיה המגילה בקרקע, אלא על שלחן או כסא וכדו' {{מקור|שם|כן}}. השומעים אינם צריכים לפשוט אותה כאגרת.


== ברכות מקרא מילה ==
== ברכות מקרא מילה ==
לפני קריאת המגילה מברכים שלוש ברכות, ולאחריה - ברכה אחת. הברכות שלפני קריאת המגילה הן: א. "על מקרא מגילה"; ב. "שעשה נסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה"; ג. ברכת "שהחיינו". בני עדות המזרח מברכים "שהחיינו" לפני קריאת המגילה, רק בלילה ולא ביום. אחרי קריאת המגילה מברכים את הברכה: "ברוך אתה ה', אלקינו מלך העולם, הרב את ריבנו, והדן את דיננו, והנוקם את נקמתנו, והמשלם גמול לכל אויבי נפשנו, והנפרע לנו מצרינו. ברוך אתה ה', הנפרע לעמו ישראל מכל צריהם, האל המושיע".
לפני קריאת המגילה מברכים שלוש ברכות, ולאחריה - ברכה אחת. הברכות שלפני קריאת המגילה הן: א. "על מקרא מגילה"; ב. "שעשה נסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה"; ג. ברכת "[[שהחיינו]]". בני עדות המזרח מברכים "שהחיינו" לפני קריאת המגילה, רק בלילה ולא ביום. אחרי קריאת המגילה מברכים את הברכה: "ברוך אתה ה', אלקינו מלך העולם, הרב את ריבנו, והדן את דיננו, והנוקם את נקמתנו, והמשלם גמול לכל אויבי נפשנו, והנפרע לנו מצרינו. ברוך אתה ה', הנפרע לעמו ישראל מכל צריהם, האל המושיע".
 
בעת שמברכים את ברכת "שהחיינו" לפני קריאת המגילה, יש לכוון שברכה זו תחול גם על שאר המצוות שמקיימים בפורים: מצות סעודה, מצות [[משלוח מנות]] ומצות [[מתנות לאביונים]]. המברכים "שהחיינו" לפני קריאת המגילה ביום, יכוונו על כך ביום, כי זמנן של מצוות אלו הוא ביום. בני עדות המזרח יכוונו על כך בברכת "שהחיינו" בלילה.
 
אדם ששכח ולא בירך "שהחיינו", והחל לקרוא את המגילה - יברך במקום שנזכר. מיהו, אם כבר קרא את הספוק "ואת עשרת בני המן" - שוב לא יברך {{מקור|בן איש חי, שנה ראשונה, פרשת תצוה|כן}}.


בעת שמברכים את ברכת "שהחיינו" לפני קריאת המגילה, יש לכוון שברכה זו תחול גם על שאר המצוות שמקיימים בפורים: מצות סעודה, מצות משלוח מנות ומצות מתנות לאביונים. המברכים "שהחיינו" לפני קריאת המגילה ביום, יכוונו על כך ביום, כי זמנן של מצוות אלו הוא ביום. בני עדות המזרח יכוונו על כך בברכת "שהחיינו" בלילה.
היחיד הקורא את המגילה - מברך בין מלפניה ובין לאחריה {{מקור|שם|כן}}.


== מנהגים שונים ==
== מנהגים שונים ==
את ארבעת פסוקי המגילה, הקשורים במעשה ההצלה, נוהג הציבור לקרוא יחד בקול רם, לפני שהש"ץ ישוב ויקראם מתוך המגילה. פסוקים אלה הם: א. "איש יהודי היה בשושן הבירה, ושמו מרדכי בן יאיר בן שמעי בן קיש איש ימיני..."; ב. "ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות, תכלת וחור, ועטרת זהב גדולה ותכריך בוץ וארגמן, והעיר שושן צהלה ושמחה"; ג. "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר"; ד. "כי מרדכי היהודי משנה למלך אחשורוש וגדול ליהודים ורצוי לרוב אחיו, דורש טוב לעמו ודובר שלום לכל זרעו".
את ארבעת פסוקי המגילה, הקשורים במעשה ההצלה, נוהג הציבור לקרוא יחד בקול רם, לפני שהש"ץ ישוב ויקראם מתוך המגילה. פסוקים אלה הם: א. "איש יהודי היה בשושן הבירה, ושמו מרדכי בן יאיר בן שמעי בן קיש איש ימיני..."; ב. "ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות, תכלת וחור, ועטרת זהב גדולה ותכריך בוץ וארגמן, והעיר שושן צהלה ושמחה"; ג. "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר"; ד. "כי מרדכי היהודי משנה למלך אחשורוש וגדול ליהודים ורצוי לרוב אחיו, דורש טוב לעמו ודובר שלום לכל זרעו".


נהגו בקהילות ישראל להכות בשעה ששומעים שם "המן" מפי הקורא; ומנהג טוב לכתוב "עמלק" ושם "המן" ולמחותם, אך לא ימחם ברוק שבפיו. ואם יש לו שכר - ימחם בשכר, וסימן: "תנו שֵׁכָר לְאובֵד" {{מקור|משלי לא, ו|כן}} {{מקור|בן איש חי, שם|כן}}.




שורה 41: שורה 55:
* [http://www.sodot.tv/site/ARDetile.asp?id=104&Catogory=1&SubID=885 הלכות קריאת המגילה מאת סודות]
* [http://www.sodot.tv/site/ARDetile.asp?id=104&Catogory=1&SubID=885 הלכות קריאת המגילה מאת סודות]


== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים|טורים=כן}}
<references />
 
 
 


[[קטגוריה:פורים]]
[[קטגוריה:פורים]]
[[קטגוריה:מצוות דרבנן]]
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]

גרסה מ־11:14, 26 בפברואר 2019

מצות קריאת מגילת אסתר בפורים.

עניין המגילה

ערך מורחב - מגילת אסתר

במגילת אסתר מתוארת פרשת גזירת המן על היהודים והדרך שבה הציל ה' את עמו. קריאת המגילה הינה הודיה לה' על חסדיו עם עמו ישראל.

המחוייבים במצוה

גם הנשים חייבות לשמוע את קריאת המגילה - למרות שזוהי מצוות עשה שהזמן גרמא - מאחר ש"אף הן היו באותו הנס" (בבלי מגילה ד, א). גזירת המן להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים כללה גם את הנשים (כך משמע מהירושלמי הגורס "שאף הן היו באותו ספק - של ההשמדה). יש מבארים (רש"י) שהכוונה שעיקר הנס נעשה על ידי אשה, היא אסתר.

האם נשים יכולות להוציא אחרים ידי חובה?

התוספות כתבו שנשים יכולות אפילו להוציא גברים ידי חובתם, מכך שנאמר שהן חייבות ב"מקרא מגילה" ולא רק לשמוע מגילה, וכן פסק הריטב"א, אלא שכתוב שאין זה מכבוד הציבור. ברם, הוא מביא את בעל הלכות גדולות שפוסק שאינן יכולות להוציא גברים במצווה. בטורי אבן מבאר שהטעם הוא משום שחיובם של הגברים הוא מעין "דאורייתא", מאחר ש"אסתר ברוח הקודש נאמרה", אך הנשים חייבות רק מטעם "שאף הן היו באותו הנס" שדרגתו "דרבנן", ואין המחוייב בחיוב קל יכול להוציא את המחוייב בחיוב חמור יותר. על פי זה ניתן להסיק, שגם לבה"ג שסובר שאין נשים מוציאות גברים, כל זה כשהגברים יכולים לקרוא, אבל אם אין אפשרות שהגבר יקרא, חייב לשמוע מהאשה, כדי לצאת ידי החיוב הקל הנובע מסברת "שאף הן היו באותו הנס", שאף הוא מחוייב בו, ואף שלא יוכל לקיים את חיובו החמור, מכל מקום לא נפטר מחיובו הקל, וכן פסק הרב עובדיה יוסף (דרוש מקור), שבמקום הצורך נשים מוציאות גברים ידי חובה.

זמן קריאת המגילה

שתי פעמים: בליל פורים וביום.

מסכת מגילה מרחיבה את הימים שבהם קוראים מגילה ומפרטת את הנימוקים:"מגילה נקראת בי"א בי"ב בי"ג בי"ד בט"ו לא פחות (מי"א) ולא יותר (מט"ו": כדלקמן:

  • בט"ו - כרכין המוקפין חומה מימות יהושע בן נון.
  • בי"ד - כפרים ועיירות גדולות.

אבל לעיתים גם בימים קודמים והגמרא מבארת: "אלא שהכפרים מקדימין ליום הכניסה, (כלומר: מאחר שהמוקפין קורין בט"ו, ושאין מוקפין קורין בי"ד - הרי הכל בכלל, תו היכי משכחת י"א י"ב י"ג? אלא שהכפרים נתנו להן חכמים רשות להקדים קריאתה ליום הכניסה: יום שני בשבת שלפני י"ד, או חמישי בשבת שהוא יום כניסה: שהכפרים מתכנסין לעיירות למשפט, לפי שבתי דינין יושבין בעיירות בשני ובחמישי, כתקנת עזרא [1] , והכפרים אינן בקיאין לקרות וצריכין שיקראנה להם אחד מבני העיר, ולא הטריחום חכמים להתאחר ולבא ביום י"ד, ופעמים שיום הכניסה בי"ג, ופעמים שהוא בי"א;)

בירושלמי למדו מ"החודש אשר נהפך להם וכו'" שאפשר לקרוא מגילה כל חודש אדר (ומסבירים המפרשים שהכוונה מר"ח אדר עד לט"ו בו).

בשנה מעוברת

בשנה מעוברת להלכה קוראים את המגילה בחאדר השני, כדי לסמוך את גאולת פורים לגאולת מצרים. אמנם ישנן במשנה שיטות שניתן ואולי עדיף לקרוא באדר הראשון, כי "אין מעבירין על המצוות", ועדיף להקדים. וכל הדעות למדו את שיטתן מהפסוק "בכל שנה ושנה", אלא שנחלקו איך לפרש את הפסוק: כמו בכל שנה שקוראים בחודש שאחרי שבט, או כמו כל שנה שקוראים בחודש הסמוך לניסן (עיין בבלי מגילה ו, ב).


דיני המגילה

מגילה מקלף, שכתוב בכתב אשורי ובדיו.

בשעה שקורא פסוק "ואת אגרת הפורים" - ינענע את המגילה (בן איש חי, שנה ראשונה פרשת תצוה).

המנהג הוא שאין קוראים את המגילה כשהיא כרוכה, אלא פושטים אותה וכופלים אותה דף על דף כמו איגרת, כי היא נקראת "אגרת הפורים". יש ליזהר שבשעה שפושט את המגילה - שלא תהיה המגילה בקרקע, אלא על שלחן או כסא וכדו' (שם). השומעים אינם צריכים לפשוט אותה כאגרת.

ברכות מקרא מילה

לפני קריאת המגילה מברכים שלוש ברכות, ולאחריה - ברכה אחת. הברכות שלפני קריאת המגילה הן: א. "על מקרא מגילה"; ב. "שעשה נסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה"; ג. ברכת "שהחיינו". בני עדות המזרח מברכים "שהחיינו" לפני קריאת המגילה, רק בלילה ולא ביום. אחרי קריאת המגילה מברכים את הברכה: "ברוך אתה ה', אלקינו מלך העולם, הרב את ריבנו, והדן את דיננו, והנוקם את נקמתנו, והמשלם גמול לכל אויבי נפשנו, והנפרע לנו מצרינו. ברוך אתה ה', הנפרע לעמו ישראל מכל צריהם, האל המושיע".

בעת שמברכים את ברכת "שהחיינו" לפני קריאת המגילה, יש לכוון שברכה זו תחול גם על שאר המצוות שמקיימים בפורים: מצות סעודה, מצות משלוח מנות ומצות מתנות לאביונים. המברכים "שהחיינו" לפני קריאת המגילה ביום, יכוונו על כך ביום, כי זמנן של מצוות אלו הוא ביום. בני עדות המזרח יכוונו על כך בברכת "שהחיינו" בלילה.

אדם ששכח ולא בירך "שהחיינו", והחל לקרוא את המגילה - יברך במקום שנזכר. מיהו, אם כבר קרא את הספוק "ואת עשרת בני המן" - שוב לא יברך (בן איש חי, שנה ראשונה, פרשת תצוה).

היחיד הקורא את המגילה - מברך בין מלפניה ובין לאחריה (שם).

מנהגים שונים

את ארבעת פסוקי המגילה, הקשורים במעשה ההצלה, נוהג הציבור לקרוא יחד בקול רם, לפני שהש"ץ ישוב ויקראם מתוך המגילה. פסוקים אלה הם: א. "איש יהודי היה בשושן הבירה, ושמו מרדכי בן יאיר בן שמעי בן קיש איש ימיני..."; ב. "ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות, תכלת וחור, ועטרת זהב גדולה ותכריך בוץ וארגמן, והעיר שושן צהלה ושמחה"; ג. "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר"; ד. "כי מרדכי היהודי משנה למלך אחשורוש וגדול ליהודים ורצוי לרוב אחיו, דורש טוב לעמו ודובר שלום לכל זרעו".

נהגו בקהילות ישראל להכות בשעה ששומעים שם "המן" מפי הקורא; ומנהג טוב לכתוב "עמלק" ושם "המן" ולמחותם, אך לא ימחם ברוק שבפיו. ואם יש לו שכר - ימחם בשכר, וסימן: "תנו שֵׁכָר לְאובֵד" (משלי לא, ו) (בן איש חי, שם).


קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. בבא קמא דף פב,א