משומדים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "'''משומד''' הוא מי שהמיר את דתו מהיהדות לדת אחרת. במרוצת הדורות, בעקבות הצנזור...")
 
אין תקציר עריכה
שורה 11: שורה 11:


==ראו גם==
==ראו גם==
* [[רשע (הלכה)]]
* [[רשע]]
* [[עבודה זרה]]
* [[עבודה זרה]]



גרסה מ־18:57, 24 ביוני 2018

משומד הוא מי שהמיר את דתו מהיהדות לדת אחרת. במרוצת הדורות, בעקבות הצנזורה הנוצרית על ספרי הקודש היהודיים, הומר הכינוי "משומד", שהובן על ידי הנוצרים כגנאי לנצרות, ותחתיו נכתב בכל מקום "מומר", במובן של המרת דת. המילה "משומד" קשורה לשורש ש.מ.ד ולהשמדה.‏[1] יש שטענו כי היא צורת "שפעל" של הפועל "עמד" או "אמד" במשמעות של טבילה או צלילה (בדומה למילה "אמודאי"), ומקורה בארמית של ארץ-ישראל.‏[2]

מעמדו בהלכה

בהלכה משמש המושג 'משומד', או בעקבות הצנזורה, 'מומר', לא רק לציון מי שהמיר את דתו במוצהר לדת אחרת, אלא גם למי שעובד עבודה זרה, או שמחלל שבת בפרהסיה.

על השאלה האם המשומד הוא יהודי או שאינו יהודי, נסובה מחלוקת במשך דורות רבים. לפי שיטת רש"י, המשומד הוא יהודי‏[3], ולפיה נפסק בשולחן ערוך: "ישראל מומר שקידש, קדושיו קדושין גמורים".‏[4] זו הייתה גם עמדתו של הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג שאמר שהמשומדים נשארים בקדושתם, אך הם "בעלי מומים ויהודים רעים".‏[5] לעומת זאת, דעת הרדב"ז שמעיקר הדין המשומד נחשב כגוי לכל דבר,‏[6] ויש שכתבו שאינו בכלל 'אחיך' האמור בתורה. לפי כל הדעות, אם המשומד ישוב בתשובה הוא חוזר להיות יהודי ללא צורך בגיור.

ברכת למשומדים (למינים)

ערך מורחב - משומדים

בתפילת שמונה עשרה ישנה ברכה מיוחדת על המשומדים - "לַמְּשֻׁמָּדִים אַל תְּהִי תִקְוָה...". כיום במרבית נוסחי התפילה השתרש שינוי שנערך מאימת הצנזורה הנוצרית ומופיע (במקום "למשומדים") "למינים" או "למלשינים" (ולפעמים "למינים ולמלשינים"), ואילו הנוסח המקורי "למשומדים" קיים רק בנוסח האר"י ובנוסח תימני בלדי.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • משה ברוך לזבניק, המשֻמד, מסורת עם, ורשה : הוצאת לוין אפשטין, תרע"ד.
  • יוסף ארן, דיוקנו של יהודי משומד, מאזניים, סז, 10, (תשנג) 1993, עמ' 55-59.
  • נפתלי בן מנחם,‬ יחזקאל הוגה,‫ סיני, ס, (תשכז) 1967, עמ' 182-183.
  • אסף תא-שמע, משומד לכל התורה ברמב"ם, גלֻת, ד, (תשנו) 1995, עמ' 291-295.
  • תשובות גדולי אשכנז בעניין גט של משומד, מוריה, ו, י-יא (תשלו) 1976, עמ' 4-12.
  • תשובת רבינו ישראל מברונא בעניין גט של משומד, ‫ מוריה, ו, יב, (תשלו) 1976, עמ' 5-8.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

הערות שוליים

  1. מילון אבן-שושן, הערך: משֻמד. אנציקלופדיה מאיר נתיב, הערך: מומר [או משמד].
  2. כלומר, הפועל "שמד" במשמעות של המרת-דת נגזר מהצורה המוקדמת "שעמד", "להטביל, לגרום למישהו לצלול". על פי ארנסט קליין, מילון אטימולוגי של השפה העברית.
  3. מיהו לא יהודי? - להגדרת יהודי "בן דת אחרת" בחוק השבות, 21 באוקטובר 2010, משרד המשפטים, המחלקה למשפט עברי
  4. תבנית:שולחן ערוך
  5. משה חיים אפרים בלאך, הנחשב המשומד ליהודי, המאור, חשון תשי"ח, עמ' 24-27.
  6. שו"ת רדב"ז חלק א' סימן שנא: "דקדושי מומר לאו דאורייתא נינהו אלא משום חומרת אשת איש אמרו מומר שקדש חוששין לקדושיו דמדין תורה הרי הוא כעכו"ם לכל דבריו"