Open main menu

משכן אוהל מועד

מודל המשכן - הוכן על ידי: מיכאל אוסניס מקדומים
מודל המשכן - הוכן על ידי: מיכאל אוסניס מקדומים

משכן אוהל מועד הוא מקום מנוחה, וביחוד מקום השכינה, אהל מועד לארון העדות, אשר הקים משה רבינו במדבר סיני מקרשי עצי שטים מצופים זהב ומחוברים בטבעות זהב ובריחים ועליו אהל יריעות. הוא נעשה כך שניתן יהיה לשאת אותו ממקום למקום במסעי בני ישראל ממצרים לארץ כנען. [1]

המשכן מכונה במקרא בצרופי המונחים הבאים: בעת בניית המשכן, בפרשת פקודי - "מִשְׁכַּן אֹהֶל-מוֹעֵד" - ( (ספר שמות,מ',ו')),בעת קביעת מיקום מחנות שבטי ישראל, בפרשת במדבר - "מִשְׁכַּן הָעֵדוּת" - (ספר במדבר,א',נ"ג)


Contents

שמות המשכןEdit

השם המלא הוא משכן אוהל מועד, הכולל את מה שנמצא במשכן, לפי שנאמר בעת חנוכת המשכן:"וַתֵּכֶל כָּל עֲבֹדַת מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת-משֶׁה כֵּן עָשׂוּ" [2] השם הנפוץ הוא על בסיס המילה הוא ַמִּשְׁכָּן, המשכן או במשכן אשר מכונה בפרשת תרומה פרשה גם בתור מקדש, שנאמר : "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" (ח). המשכן גם מכונה בשם אהל מועד כמו:"בְּאֹהֶל מוֹעֵד מִחוּץ לַפָּרֹכֶת אֲשֶׁר עַל-הָעֵדֻת יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן וּבָנָיו מֵעֶרֶב עַד-בֹּקֶר לִפְנֵי יְהוָֹה חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתָם מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" [3]. מונח נוסף נקבע בעת הצבת מחנה ישראל :"וְהַלְוִיִּם יַחֲנוּ סָבִיב לְמִשְׁכַּן הָעֵדֻת וְלֹא-יִהְיֶה קֶצֶף עַל-עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְשָׁמְרוּ הַלְוִיִּם אֶת-מִשְׁמֶרֶת מִשְׁכַּן הָעֵדוּת" [4] והוא מִשְׁכַּן הָעֵדוּת או (לְ)מִשְׁכַּן הָעֵדֻת וכן ובפרשת קרח - "מִשְׁכַּן ה'" - (שם,ט"ז,ט').

הוא מכונה גם משכן ה בסםר ויקרא:"וְאֶל-פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא הֱבִיאוֹ לְהַקְרִיב קָרְבָּן לַה' לִפְנֵי מִשְׁכַּן ה' דָּם יֵחָשֵׁב לָאִישׁ הַהוּא דָּם שָׁפָךְ וְנִכְרַת הָאִישׁ הַהוּא מִקֶּרֶב עַמּוֹ" [5]

יונה בר מעוז במאמרו המשכן ואוהל מועד בדף שבועי של אוניברסיטת בר-אילן עומד בהרחבה על נושא השמות ומסכם:אהל מועד הוא הקודש, והמשכן הוא קודש הקודשים. ואכן אם נחזור לרוב האזכורים של "אוהל מועד", נראה שהם מוסבים לאדם וליכולתו לבוא אל האוהל או לשבת בפתחו, ואילו כבוד ה' לעולם איננו שוכן בו ואיננו ממלא אותו, אלא רק במשכן. הבחנה זו יש בה כדי להסביר את השם הנוסף שבו מכונה המקדש, שם המורכב משני המונחים יחד – "משכן אהל מועד": "וַתֵּכֶל כָּל -עֲבֹדַת מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִ וָּה ה' אֶת -מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ". זהו כנראה שמו המדויק והמלא, וכל כינוי אחר בא בדרך של מטונימיה – שימוש בחלק כדי לתאר את השלם, ובכל פעם נבחר המונח המתאים לעניין ולהקשר.

על השם משכן העדותEdit

הרב ברוך אשלג כותב במאמר משכן העדות: "אלה פקודי המשכן משכן העדות". ופירש רש"י, משכן העדות, עדות לישראל שויתר להם הקדוש ברוך הוא על מעשה העגל, שהרי השרה שכינתו ביניהם. ושם בדעת זקנים מביא דבר אחר, שהיה עדות למשה. כי בשעה שחשדוהו שגנב שקלים ממלאכת המשכן, אמר להם משה, רוצה אני שיהא המשכן עדות וחזר ומנו ומצאו שהושמו בווין לעמודים.

הנה הרמב"ם אומר, "היכי דמי תשובה, עד שיעיד עליו יודע תעלומות שלא ישיב לכסלה עוד". וקושית העולם היא, וכי האדם יכול לשאול את הקדוש ברוך הוא שיעיד עליו, אשר על ידי זה ידע שכבר התשובה שלו ראויה. ואאמו"ר ז"ל תירץ, שאם האדם הגיע לידי תשובה, שכל כוונתו היא להשפיע, מיד שורה עליו רוח ה'"

רפאל בר אשר חגבי - חגי רפי כתבו: "הטעם שנקרא משכן העדות, ולא בית העדות. לפי שמשכן הוא מלשון משכון, דהיינו, רצה ה' לאמר בכך לישראל, שהוא שוכן בתוכם כמשכון השוכן ביד המלוה. כלומר, שאין משכנו קבוע כאיש הדר בביתו, אלא, שכינת עראי בהתאם להתנהגותם של ישראל. דהיינו, בזמן שישראל מקיימים את התורה והמצוות, ה' שוכן בתוכם אפילו בתוך אוהל. שנאמר, ועשו לי משכן ושכנתי בתוכם. ונאמר, ונתתי משכני בתוככם (ויקרא כ"ו). ואולם, כשישראל חוטאים, אפילו בבית המקדש ה' אינו שוכן. שנאמר, כה אמר ה' השמים כסאי והארץ הדם רגלי אי-זה בית אשר תבנו לי ואי-זה מקום מנוחתי (ישעיה ס"ו).


תאור המשכןEdit

 
קְלָעִים לֶחָצֵר שֵׁשׁ מָשְׁזָר...כָּל-עַמּוּדֵי הֶחָצֵר סָבִיב מְחֻשָּׁקִים כֶּסֶף, וָוֵיהֶם כָּסֶף; וְאַדְנֵיהֶם, נְחֹשֶׁת - דגם מיכאל אוסניס - קדומים

מבט על הדגם ייעלה את התמונה הבאה: המשכן נבנה בצורת אהל, צלעותיו עשויות עצי שטים ומכסהו יריעות אוהל, אשר השתפלו לצדדים. מסביב למשכן חצר אשר מידותיה: "וְעָשִׂיתָ, אֵת חֲצַר הַמִּשְׁכָּן לִפְאַת נֶגֶב-תֵּימָנָה קְלָעִים לֶחָצֵר שֵׁשׁ מָשְׁזָר, מֵאָה בָאַמָּה אֹרֶךְ, לַפֵּאָה, הָאֶחָת... וְכֵן לִפְאַת צָפוֹן בָּאֹרֶךְ, קְלָעִים מֵאָה אֹרֶךְ ... וְרֹחַב הֶחָצֵר לִפְאַת-יָם, קְלָעִים חֲמִשִּׁים אַמָּה...וְרֹחַב הֶחָצֵר, לִפְאַת קֵדְמָה מִזְרָחָה חֲמִשִּׁים אַמָּה.(ספר שמות, כ"ז, ט'-י"ח).

דהיינו, 100 אמה על 50 אמה. החצר היתה בנויה מבד "שֵׁשׁ מָשְׁזָר" אשר הוחזקו על ידי "עמודים" - ברווח של חמש אמות - האחד מהשני , אשר לכל אחד מהם היו אדנים לבסיס מנחשת ו"וָוֵי הָעַמֻּדִים וַחֲשֻׁקֵיהֶם" היו מכָּסֶף.

גובה העמודים היה חמש אמות. העמודים היו חלולים, כפיש כתוב "נבוב לחת" או בתרגום: " חליל לוחין", דהיינו: לוחות עצי שטים מכל צד והחלל באמצע, ולא יהא כולו עץ אחד שיהא עביו חמש אמות על חמש אמות כמין סדן. ואשר " קלעים" אלו היו "עשויין כמין קלעי ספינה נקבים נקבים מעשה קליעה ולא מעשה אורג" (רש"י).

אשר לבסיס העמודים, רש"י מפרט כאן:

  • "ואדניהם" - של העמודים נחשת, האדנים יושבים על הארץ והעמודים תקועים לתוכן. היה עושה כמין קונדסין שקורין פל"ש בלעז [יתידות] ארכן שישה טפחים ורחבן שלושה וטבעת נחושת קבועה בו באמצעו, וכורך שפת הקלע סביביו במיתרים כנגד כל עמוד ועמוד, ותולה הקונדס דרך טבעתו באונקליות שבעמוד העשוי כמין וי"ו, ראשו זקוף למעלה וראשו אחד תקוע בעמוד, כאותן שעושין להציב דלתות שקורין גונזי"ש בלעז [צירים] ורחב הקלע תלוי מלמטה, והיא קומת מחיצות החצר:
  • "ווי העמודים" - הם האונקליות.
  • "וחשקיהם" - מוקפין היו העמודים בחוטי כסף סביב. ואיני יודע אם על פני כולן, אם בראשם, אם באמצעם. אך יודע אני שחשוק לשון חגורה, שכן מצינו בפילגש בגבעה (שופטים יט יז) ועמו צמד חמורים חבושים, תרגומו חשוקים.

בצד מזרח היה פתח המשכן. היו בו רק ששה עמודים (במקום עשרה - בצד הנגדי), שלושה מכל צד. ובאמצע היה מסך "תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר מַעֲשֵׂה רֹקֵם". ורש"י מבאר: וילון שלפני המזרח שלא היו שם לא קרשים ולא יריעות. המסך או ה"וילון" הוא מוחזק בשיטה הבאה: על ידי "יתדת" - לתקוע ולקשור בהם סופי היריעות בארץ שלא ינועו ברוח ו"מיתריהם" - חבלים לקשור (רש"י)

הכיסוי למשכן היה : "את אהלו" - יריעות עזים העשוי לגג ו"את מכסהו" - מכסה עורות האילים והתחשים (רש"י)

ורש"י משלים עקרון חשוב, בייחוד לאהל המוצב במדבר:

  • "לכל כלי המשכן" (ללא יוצא מהכלל) - שהיו צריכין להקמתו ולהורדתו, כגון מקבות לתקוע יתדות ועמודים.

?* "יתדות" - כמין נגרי נחושת עשויין ליריעות האהל ולקלעי החצר, קשורים במיתרים סביב סביב בשפוליהן, כדי שלא תהא הרוח מגביהתן (הדגשה לא במקור). ואיני ידוע, אם תחובין בארץ או קשורין ותלויין וכובדן מכביד שפולי היריעות, שלא ינועו ברוח. ואומר אני ששמן מוכיח עליהם שהם תקועין בארץ, לכך נקראו יתדות, ומקרא זה מסייעני (ישעיה לג כ) אהל בל יצען בל יסע יתדותיו לנצח.

המשכן מבחוץEdit

כל התמונות צולמו מדגם מיכאל אוסניס מקדומים וברשותו האדיבה

תרשים המשכןEdit

תרשים המשכן לפי אוצר ישראל

 
תרשים המשכן לפי אוצר ישראל - חיבורו של יהודה דוד אייזנשטיין

הקודשEdit

הערות שולייםEdit

  1. מתוך אוצר ישראל הערך "משכן"
  2. ל"ט,ל"ג וכן מ',ו'
  3. ספר שמות, כ"ז, א'
  4. ספר במדבר, א', נ"ג
  5. י"ז, ד'

קישורים חיצונייםEdit