משתמש:גושניק/אין מוקדם ומאוחר בתורה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "המונח '''אין מוקדם ומאוחר בתורה''' משמעו שסיפורי התורה שבכתב לא בהכרח כתובים על פי הסדר הכר...") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
מקורו של הביוטוי הוא בספרי בהעלותך סד, ובפסחים ו:, שם מדובר על תחילת ספר במדבר. פרק א עוסק במפקד שנעשה "באחד לחודש השני בשנה השנית" - א אייר ופרק ט' עוסק בציווי על פסח שקרה בניסן. הרמב"ן (במדבר ט א ד"ה בשנה השנית) מסביר שהסיבה היא, שהתורה רצתה קודם להשלים את העיסוק באוהל מועד, ואז הזכירה אזהרה על הפסח. | מקורו של הביוטוי הוא בספרי בהעלותך סד, ובפסחים ו:, שם מדובר על תחילת ספר במדבר. פרק א עוסק במפקד שנעשה "באחד לחודש השני בשנה השנית" - א אייר ופרק ט' עוסק בציווי על פסח שקרה בניסן. הרמב"ן (במדבר ט א ד"ה בשנה השנית) מסביר שהסיבה היא, שהתורה רצתה קודם להשלים את העיסוק באוהל מועד, ואז הזכירה אזהרה על הפסח. | ||
דוגמאות נוספות: | דוגמאות נוספות: | ||
*לדעת רש"י | *לדעת רש"י {{מקור:פרשנות-תנ"ך:שמות לא יח|כן}} , חטא העגל (שמות לב) קדם לציווי המשכן (שמות כה) | ||
*לדעת האבן עזרא (במדבר טז א) ,מחלוקת קורח ועדתו קדמה לחטא המרגלים. רמב"ן (שם) חולק עליו וטוען שאין להשתמש בכלל זה כאשר אין אילוץ פרשני להשתמש בו. | *לדעת האבן עזרא (במדבר טז א) ,מחלוקת קורח ועדתו קדמה לחטא המרגלים. רמב"ן (שם) חולק עליו וטוען שאין להשתמש בכלל זה כאשר אין אילוץ פרשני להשתמש בו. | ||
*ישנו שימוש בכלל זה גם בתוך פרשיות ואפילו בתוך פסוק, ולא רק בין פרשיות. (ראב"ע שמות ד יט, רש"י שמות ד כ) | *ישנו שימוש בכלל זה גם בתוך פרשיות ואפילו בתוך פסוק, ולא רק בין פרשיות. (ראב"ע שמות ד יט, רש"י שמות ד כ) | ||
גרסה מ־16:22, 9 ביוני 2013
|
|
המונח אין מוקדם ומאוחר בתורה משמעו שסיפורי התורה שבכתב לא בהכרח כתובים על פי הסדר הכרונולוגי שבו קרו הדברים. אין משמעותו של הכלל שאין סדר לתורה, אלא שהסדר הוא בבסיסו כרונולוגי אך לפעמים משיקולים שונים התורה סוטה מהסדר הכרונולגי לסדר ענייני. מקורו של הביוטוי הוא בספרי בהעלותך סד, ובפסחים ו:, שם מדובר על תחילת ספר במדבר. פרק א עוסק במפקד שנעשה "באחד לחודש השני בשנה השנית" - א אייר ופרק ט' עוסק בציווי על פסח שקרה בניסן. הרמב"ן (במדבר ט א ד"ה בשנה השנית) מסביר שהסיבה היא, שהתורה רצתה קודם להשלים את העיסוק באוהל מועד, ואז הזכירה אזהרה על הפסח. דוגמאות נוספות:
- לדעת רש"י תבנית:מקור:פרשנות-תנ"ך:שמות לא יח , חטא העגל (שמות לב) קדם לציווי המשכן (שמות כה)
- לדעת האבן עזרא (במדבר טז א) ,מחלוקת קורח ועדתו קדמה לחטא המרגלים. רמב"ן (שם) חולק עליו וטוען שאין להשתמש בכלל זה כאשר אין אילוץ פרשני להשתמש בו.
- ישנו שימוש בכלל זה גם בתוך פרשיות ואפילו בתוך פסוק, ולא רק בין פרשיות. (ראב"ע שמות ד יט, רש"י שמות ד כ)
רמב"ן במדבר ט א וכן טז א - ראב"ע כרצונו, אני רק אם יש סיבה. בפסוק ובסדר פרשיות. מקור - ילקוט שמעוני במדבר תשיט