משתרשי ליה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (הורדת סוגריים מתבנית:מקור)
(בית המלך)
 
(4 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
==הגדרה==
==הגדרה==
'''אדם שהרוויח ממון בעקיפין ע"י חסרונו של חבירו חייב לשלם לו''' {{מקור|חולין קלא., בסוגיא זו האריך קונטרסי שיעורים בבא קמא יב-יח}}'''.'''
'''אדם שהרוויח ממון בעקיפין ע"י חסרונו של חבירו חייב לשלם לו''' {{מקור|חולין קלא., בסוגיא זו האריך קונטרסי שיעורים בבא קמא יב-יח|כן}}'''.'''


'''פירוש''' "משתרשי ליה" הוא שמשתכר בו, שהיה צריך לשלם במקומו {{מקור|רש"י חולין קלא. ד"ה שאני}}.
'''פירוש''' "משתרשי ליה" הוא שמשתכר בו, שהיה צריך לשלם במקומו {{מקור|רש"י חולין קלא. ד"ה שאני|כן}}.


'''לדוגמא''', בית המלך שנטלו ממנו את גורנו (ומעשרותיו בתוכו) בחובו - חייב לעשר, שהרוויח בעקיפין ע"י המעשר, שהרי נטלו ממנו את המעשר במקום את מעותיו {{מקור|חולין קלא.}}.
'''לדוגמא''', מי שבית המלך נטל ממנו את גורנו (ומעשרותיו בתוכו) בחובו - חייב לעשר, שהרוויח בעקיפין ע"י המעשר, שהרי נטלו ממנו את המעשר במקום את מעותיו {{מקור|בבלי:חולין קלא.|כן}}.


'''דינים דומים''': יש ארבעה דינים של חיוב ממוני עבור קבלת הנאה מחבירו {{מקור|קונטרסי שיעורים בבא קמא יב-יז ד"ה ונלענ"ד}}:
'''דינים דומים''': יש ארבעה דינים של חיוב ממוני עבור קבלת הנאה מחבירו {{מקור|קונטרסי שיעורים בבא קמא יב-יז ד"ה ונלענ"ד|כן}}:
@ משתרשי ליה, ועל כך נדון בערך זה.
@ משתרשי ליה, ועל כך נדון בערך זה.
@ יורד לשדה חבירו שלא ברשות {{מקור|בבא מציעא קא.}}.
@ יורד לשדה חבירו שלא ברשות {{מקור|בבלי:בבא מציעא קא.|כן}}.
@ נהנה מחבירו<ref>ע"ע [[נהנה]].</ref> {{מקור|בבא קמא כ., החילוק בין נהנה למשתרשי ליה הוא שנהנה הוא מה שקיבל תועלת או נחת רוח, ומשתרשי ליה הוא מה שנשאר תחת ידו ממון בעין (קצוה"ח רמו-ב)}}.
@ נהנה מחבירו<ref>ע"ע [[נהנה]].</ref> {{מקור|(בבא קמא כ., החילוק בין נהנה למשתרשי ליה הוא שנהנה הוא מה שקיבל תועלת או נחת רוח, ומשתרשי ליה הוא מה שנשאר תחת ידו ממון בעין (קצוה"ח רמו-ב))}}.
@ מבריח ארי מנכסי חבירו.
@ מבריח ארי מנכסי חבירו.


==מקור וטעם==
==מקור וטעם==
'''מקורו''' בפשטות מדאורייתא, אך הריטב"א חידש חידוש גדול שהוא רק מדרבנן {{מקור|דן בדבריו קונטרסי שיעורים בבא קמא יב-יח ד"ה והנה}}.
'''מקורו''' בפשטות מדאורייתא, אך הריטב"א חידש חידוש גדול שהוא רק מדרבנן {{מקור|דן בדבריו קונטרסי שיעורים בבא קמא יב-יח ד"ה והנה|כן}}.


'''טעמו''' הוא מדין ממוני גבך, שכיוון שנטל המלך את המעשר - ממונו שלו הוא חילופי המעשר, וכאילו המעשר תחת ידו {{מקור|קונטרסי שיעורים בבא קמא יב-יח (ד"ה ובקצוה"ח), ואור שמח נזקי ממון פ"ג}}.
'''טעמו''' הוא מדין ממוני גבך, שכיוון שנטל המלך את המעשר - ממונו שלו הוא חילופי המעשר, וכאילו המעשר תחת ידו {{מקור|(קונטרסי שיעורים בבא קמא יב-יח (ד"ה ובקצוה"ח), ואור שמח נזקי ממון פ"ג)}}.


ואינו מדין מזיק<ref>דנו בו בערך [[נזיקין]].</ref> או נהנה<ref>דנו בו בערך [[נהנה]].</ref> אלא הוא דין נפרד {{מקור|קונטרסי שיעורים בבא קמא יב-יח ד"ה עכשיו. ואת החילוק ביניהם ביאר הקצוה"ח רמו-ב, שנהנה הוא מה שקיבל תועלת או נחת רוח, ומשתרשי ליה הוא מה שנשאר תחת ידו ממון בעין}}.
ואינו מדין מזיק<ref>דנו בו בערך [[נזיקין]].</ref> או נהנה<ref>דנו בו בערך [[נהנה]].</ref> אלא הוא דין נפרד {{מקור|קונטרסי שיעורים בבא קמא יב-יח ד"ה עכשיו. ואת החילוק ביניהם ביאר הקצוה"ח רמו-ב, שנהנה הוא מה שקיבל תועלת או נחת רוח, ומשתרשי ליה הוא מה שנשאר תחת ידו ממון בעין|כן}}.


==פרטי הדין==
==פרטי הדין==
'''אפילו אם הנאתו באה ממילא''', לא ע"י מעשיו ולא ע"י מעשי בהמתו, וגם גופו לא נהנה - בכל זאת חייב. ואע"פ שבדין נהנה פטור כשההנאה באה ממילא {{מקור|תוס' בבא קמא קא. ד"ה או}} - בדין משתרשי ליה חייב, כיוון שנחשב כאילו ממונו של חבירו נמצא תחת ידו {{מקור|אור שמח נזקי ממון פ"ג. אך הגרש"ש סתר עצמו בדין זה: בבבא קמא יט-ז (ד"ה העולה) כתב כאור שמח שחייב גם אם אינו ע"י מעשה, אך שם כ-א (ד"ה ובנידון) כתב שגם בדין משתרשי חייב רק אם נהנה ע"י מעשיו או מעשי בהמתו}}.
'''אפילו אם הנאתו באה ממילא''', לא ע"י מעשיו ולא ע"י מעשי בהמתו, וגם גופו לא נהנה - בכל זאת חייב. ואע"פ שבדין נהנה פטור כשההנאה באה ממילא {{מקור|תוס' בבא קמא קא. ד"ה או|כן}} - בדין משתרשי ליה חייב, כיוון שנחשב כאילו ממונו של חבירו נמצא תחת ידו {{מקור|(אור שמח נזקי ממון פ"ג. אך הגרש"ש סתר עצמו בדין זה: בבבא קמא יט-ז (ד"ה העולה) כתב כאור שמח שחייב גם אם אינו ע"י מעשה, אך שם כ-א (ד"ה ובנידון) כתב שגם בדין משתרשי חייב רק אם נהנה ע"י מעשיו או מעשי בהמתו)}}.


'''כשאינו חסר''' גם כן חייב בדין משתרשי {{מקור|חלקת יואב ח"א חו"מ ט ד"ה וע"כ נלפענ"ד וד"ה היוצא, גרש"ש בבא קמא יט-ז ד"ה העולה}}, ולרי"ף חולקין ביניהם {{מקור|חלקת יואב שם ד"ה תדע וד"ה היוצא}} (אע"פ שבדין נהנה היא בעיא בגמרא {{מקור|בבא קמא כ.}} - זה נהנה וזה לא חסר).
'''כשאינו חסר''' גם כן חייב בדין משתרשי {{מקור|חלקת יואב ח"א חו"מ ט ד"ה וע"כ נלפענ"ד וד"ה היוצא, גרש"ש בבא קמא יט-ז ד"ה העולה|כן}}, ולרי"ף חולקין ביניהם {{מקור|חלקת יואב שם ד"ה תדע וד"ה היוצא|כן}} (אע"פ שבדין נהנה היא בעיא בגמרא {{מקור|בבלי:בבא קמא כ.|כן}} - זה נהנה וזה לא חסר).





גרסה אחרונה מ־16:36, 19 ביולי 2017

הגדרה[עריכה]

אדם שהרוויח ממון בעקיפין ע"י חסרונו של חבירו חייב לשלם לו (חולין קלא., בסוגיא זו האריך קונטרסי שיעורים בבא קמא יב-יח).

פירוש "משתרשי ליה" הוא שמשתכר בו, שהיה צריך לשלם במקומו (רש"י חולין קלא. ד"ה שאני).

לדוגמא, מי שבית המלך נטל ממנו את גורנו (ומעשרותיו בתוכו) בחובו - חייב לעשר, שהרוויח בעקיפין ע"י המעשר, שהרי נטלו ממנו את המעשר במקום את מעותיו (חולין קלא.).

דינים דומים: יש ארבעה דינים של חיוב ממוני עבור קבלת הנאה מחבירו (קונטרסי שיעורים בבא קמא יב-יז ד"ה ונלענ"ד):

  1. משתרשי ליה, ועל כך נדון בערך זה.
  2. יורד לשדה חבירו שלא ברשות (בבא מציעא קא.).
  3. נהנה מחבירו[1] (בבא קמא כ., החילוק בין נהנה למשתרשי ליה הוא שנהנה הוא מה שקיבל תועלת או נחת רוח, ומשתרשי ליה הוא מה שנשאר תחת ידו ממון בעין (קצוה"ח רמו-ב)).
  4. מבריח ארי מנכסי חבירו.

מקור וטעם[עריכה]

מקורו בפשטות מדאורייתא, אך הריטב"א חידש חידוש גדול שהוא רק מדרבנן (דן בדבריו קונטרסי שיעורים בבא קמא יב-יח ד"ה והנה).

טעמו הוא מדין ממוני גבך, שכיוון שנטל המלך את המעשר - ממונו שלו הוא חילופי המעשר, וכאילו המעשר תחת ידו (קונטרסי שיעורים בבא קמא יב-יח (ד"ה ובקצוה"ח), ואור שמח נזקי ממון פ"ג).

ואינו מדין מזיק[2] או נהנה[3] אלא הוא דין נפרד (קונטרסי שיעורים בבא קמא יב-יח ד"ה עכשיו. ואת החילוק ביניהם ביאר הקצוה"ח רמו-ב, שנהנה הוא מה שקיבל תועלת או נחת רוח, ומשתרשי ליה הוא מה שנשאר תחת ידו ממון בעין).

פרטי הדין[עריכה]

אפילו אם הנאתו באה ממילא, לא ע"י מעשיו ולא ע"י מעשי בהמתו, וגם גופו לא נהנה - בכל זאת חייב. ואע"פ שבדין נהנה פטור כשההנאה באה ממילא (תוס' בבא קמא קא. ד"ה או) - בדין משתרשי ליה חייב, כיוון שנחשב כאילו ממונו של חבירו נמצא תחת ידו (אור שמח נזקי ממון פ"ג. אך הגרש"ש סתר עצמו בדין זה: בבבא קמא יט-ז (ד"ה העולה) כתב כאור שמח שחייב גם אם אינו ע"י מעשה, אך שם כ-א (ד"ה ובנידון) כתב שגם בדין משתרשי חייב רק אם נהנה ע"י מעשיו או מעשי בהמתו).

כשאינו חסר גם כן חייב בדין משתרשי (חלקת יואב ח"א חו"מ ט ד"ה וע"כ נלפענ"ד וד"ה היוצא, גרש"ש בבא קמא יט-ז ד"ה העולה), ולרי"ף חולקין ביניהם (חלקת יואב שם ד"ה תדע וד"ה היוצא) (אע"פ שבדין נהנה היא בעיא בגמרא (בבא קמא כ.) - זה נהנה וזה לא חסר).


הערות שוליים[עריכה]

  1. ע"ע נהנה.
  2. דנו בו בערך נזיקין.
  3. דנו בו בערך נהנה.