נחלת שבט נפתלי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:12 staemme israels heb svg.png|left|thumb|250px|מפת חלוקת הארץ לשבטים - '''נחלת שבט נפתלי''' בחום-בהיר -בצפון-מזרח  הארץ - מקור:ויקישיתוף, יצר: יוסי הראשון, כיתוביות בעברית: ברי"א ודניאל צבי]]
[[תמונה:12 staemme israels heb svg.png|left|thumb|250px|מפת חלוקת הארץ לשבטים - '''נחלת שבט אשר''' בירוק- בהיר בצפון-מערב הארץ, לחוף הים - מקור:ויקישיתוף, יצר: יוסי הראשון, כיתוביות בעברית: ברי"א ודניאל צבי]]


'''נחלת שבט נפתלי''' או כפי שהיא מכונה "ארץ נפתלי", מצויה בצפון-מזרח [[ארץ ישראל]]. הנחלה  עלתה בגורל השישי לאחר [[נחלת שבט יהודה]] ונחלאות "בית יוסף". היא השתרע מהגבול הצפוני של [[ארץ ישראל]]  - קו [[חצביה]] - [[צידון]] לאורך [[נהר הליטני]]<ref> '''זכריה קלעי''', עמוד 192</ref> עד ל[[נחל יששכר]] בדרום, במזרח היא תוחמת עם [[נהר הירדן]], [[ימת החולה]] ו[[ים כנרת]] ובמזרח עם [[נחלת שבט אשר]] ו[[נחלת שבט זבולון]]. סביבת [[הר תבור]] היא  נקודת המפגש לשלושת השבטים.  
'''נחלת שבט אשר''' או כפי שהיא מכונה "ארץ נפתלי", מצויה בצפון-מערב [[ארץ ישראל]] לאורך חוף [[ים תיכון|הים התיכון]] . הנחלה  עלתה בגורל החמישי לאחר [[נחלת שבט יהודה]] ונחלאות "בית יוסף". היא השתרע מהגבול הצפוני של [[ארץ ישראל]]  - קו [[חצביה]] - [[צידון]] לאורך [[נהר הליטני]]<ref> '''זכריה קלעי''', עמוד 192</ref> עד ל[[הר הכרמל]] בדרום, במזרח היא תוחמת את  [[נחלת שבט נפתלי]] ו[[נחלת שבט זבולון]]. סביבת [[הר תבור]] היא  נקודת המפגש לשלושת השבטים.  
 
==המגן על צפון הארץ==
 
ארץ נפתלי נחשבה לחבל ארץ גדול. בתור שכזו היא אחד מאזורים הנכלל בתאור הארץ  מפי [[משה רבינו]] כאשר הוא עולה על [[הר נבו]],  לפני פטירתו. וכל  מתואר  ב[[ספר דברים]]: וַיַּעַל מֹשֶׁה מֵעַרְבֹת מוֹאָב, אֶל-הַר נְבוֹ, רֹאשׁ הַפִּסְגָּה, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי יְרֵחוֹ; וַיַּרְאֵהוּ ה' אֶת-כָּל-הָאָרֶץ אֶת-הַגִּלְעָד, עַד-דָּן. וְאֵת, כָּל-נַפְתָּלִי, וְאֶת-אֶרֶץ אֶפְרַיִם, וּמְנַשֶּׁה; וְאֵת כָּל-אֶרֶץ יְהוּדָה, עַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן {{מקור|(ל"ב,א'-ב')}}.
 
יהודה אליצור ויהודה קיל ב'''אטלס דעת מקרא''' מעירים כי השבטים [[שבט דן|דן]], [[שבט אשר|אשר]] ו[[שבט נפתלי|נפתלי]] היו כלולים במחנה אחד שמסע [[שבטי ישראל]] ב[[מדבר סיני]] המתואר  ב[[ספר במדבר]]. הם נימנו כל "מחנה דן"  שהיה "מאסף לכל  המחנות" {{מקור|(י',כ"ה)}}. לימים, שבטים אלו יתנחלו בצפון הארץ, המגן על הארץ. תפקידם זה מסביר את האמור בספר יהושע כי בין  ערי נפתלי היו 19 "ערי מבצר". בין השאר, הם סבורים כי בינהם היו: "בית ענת" המזוהה עם "הינה" דרומית ל[[דמשק]] "בית שמש" , אולי "מג'דל א-שמס" לרגלי [[הר החרמון]] שנאמר עליהן ב[[ספר שופטים]] :" נַפְתָּלִי, לֹא-הוֹרִישׁ אֶת יֹשְׁבֵי בֵית שֶׁמֶשׁ וְאֶת יֹשְׁבֵי בֵית-עֲנָת" {{מקור|(א', ל"ג)}} וכן שורה ארוכה של ערים מעריב לנהר הירדן ולים כנרת.
 
נחלת נפתלי סופגת את הפולשים מהצפון, כמו מלך [[ארם]]כפי שנאמר ב[[ספר דברי הימים]] "וַיִּשְׁמַע בֶּן-הֲדַד אֶל-הַמֶּלֶךְ אָסָא, וַיִּשְׁלַח אֶת-שָׂרֵי הַחֲיָלִים אֲשֶׁר-לוֹ אֶל-עָרֵי יִשְׂרָאֵל, וַיַּכּוּ אֶת-עִיּוֹן וְאֶת-דָּן, וְאֵת אָבֵל מָיִם; וְאֵת כָּל-מִסְכְּנוֹת, עָרֵי נַפְתָּלִי{{מקור|( ב', ט"ז,ד')}}. גם ב[[ספר מלכים]] מספא על אותו פולש מהצפון : "וַיַּךְ אֶת-עִיּוֹן וְאֶת-דָּן, וְאֵת אָבֵל בֵּית-מַעֲכָה; וְאֵת, כָּל-כִּנְרוֹת, '''עַל, כָּל-אֶרֶץ נַפְתָּלִי'' {{מקור|([[ספר מלכים]](א',ט"ו,כ')}}.
 
סופה של התיישבות שבט נפתלי בנחלתו, באה לקיצה [[תגלת פלאסר]]  מלך [[אשור]] כפי שמובא בספר מלכים:" בִּימֵי פֶּקַח מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל, בָּא תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר, וַיִּקַּח אֶת-עִיּוֹן וְאֶת-אָבֵל בֵּית-מַעֲכָה וְאֶת-יָנוֹחַ וְאֶת-קֶדֶשׁ וְאֶת-חָצוֹר וְאֶת-הַגִּלְעָד וְאֶת-הַגָּלִילָה, כֹּל אֶרֶץ נַפְתָּלִי; וַיַּגְלֵם, אַשּׁוּרָה {{מקור|(ב' ט"ו, כ"ט)}}


==תאור הנחלה==
==תאור הנחלה==


בספר יהושע מובא תאור הנחלה : "לִבְנֵי נַפְתָּלִי, יָצָא הַגּוֹרָל הַשִּׁשִּׁי לִבְנֵי נַפְתָּלִי, לְמִשְׁפְּחֹתָם.  וַיְהִי גְבוּלָם, מֵחֵלֶף מֵאֵלוֹן בְּצַעֲנַנִּים וַאֲדָמִי הַנֶּקֶב וְיַבְנְאֵל עַד-לַקּוּם; וַיְהִי תֹצְאֹתָיו, הַיַּרְדֵּן. וְשָׁב הַגְּבוּל יָמָּה אַזְנוֹת תָּבוֹר, וְיָצָא מִשָּׁם חוּקֹקָה; וּפָגַע בִּזְבֻלוּן מִנֶּגֶב, וּבְאָשֵׁר פָּגַע מִיָּם, וּבִיהוּדָה, הַיַּרְדֵּן מִזְרַח הַשָּׁמֶשׁ. וְעָרֵי, מִבְצָר הַצִּדִּים צֵר, וְחַמַּת רַקַּת וְכִנָּרֶת.  וַאֲדָמָה וְהָרָמָה, וְחָצוֹרוְקֶדֶשׁ וְאֶדְרֶעִי, וְעֵין חָצוֹר.  וְיִרְאוֹן, וּמִגְדַּל-אֵל, חֳרֵם וּבֵית-עֲנָת, וּבֵית שָׁמֶשׁ:  עָרִים תְּשַׁע-עֶשְׂרֵה, וְחַצְרֵיהֶן. {{מקור|(י"ט,ל"ב)}}
בספר יהושע מובא תאור הנחלה : "וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל הַחֲמִישִׁי, לְמַטֵּה בְנֵי-אָשֵׁר לְמִשְׁפְּחוֹתָםכה וַיְהִי, גְּבוּלָם--חֶלְקַת וַחֲלִי, וָבֶטֶן וְאַכְשָׁף. וְאַלַמֶּלֶךְ וְעַמְעָד, וּמִשְׁאָל; וּפָגַע בְּכַרְמֶל הַיָּמָּה, וּבְשִׁיחוֹר לִבְנָת. וְשָׁב מִזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ, בֵּית דָּגֹן, וּפָגַע בִּזְבֻלוּן וּבְגֵי יִפְתַּח-אֵל צָפוֹנָה בֵּית הָעֵמֶק, וּנְעִיאֵל; וְיָצָא אֶל-כָּבוּל, מִשְּׂמֹאל. וְעֶבְרֹן וּרְחֹב, וְחַמּוֹן וְקָנָה, עַד, צִידוֹן רַבָּהוְשָׁב הַגְּבוּל הָרָמָה, וְעַד-עִיר מִבְצַר-צֹר; וְשָׁב הַגְּבוּל חֹסָה, ויהיו (וְהָיוּ) תֹצְאֹתָיו הַיָּמָּה מֵחֶבֶל אַכְזִיבָה.  ל וְעֻמָה וַאֲפֵק, וּרְחֹב:  עָרִים עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם, וְחַצְרֵיהֶן. {{מקור|(י"ט,כ"ד')}}


==מפת נחלת השבט==
==מפת נחלת השבט==


[[תמונה:Nachalat_naftali_3.jpg|center|thumb|700px|נחלת שבט נפתלי]]
[[תמונה:Nachalat_asher 3.jpg|center|thumb|700px|נחלת שבט נפתלי]]


== הערות שוליים ==
== הערות שוליים ==
שורה 30: שורה 20:
* זכריה קלאי, '''נחלות שבטי ישראל''', מוסד ביאליק ירושלים, 1967
* זכריה קלאי, '''נחלות שבטי ישראל''', מוסד ביאליק ירושלים, 1967


[[קטגוריה:נחלות שבטי ישראל|נפתלי, נחלת שבט]]
[[קטגוריה:נחלות שבטי ישראל|אשר, נחלת שבט]]


[[קטגוריה:חבל ארץ גליל|נפתלי, נחלת שבט]]
[[קטגוריה:חבל ארץ גליל|אשר, נחלת שבט]]

גרסה מ־18:15, 15 בספטמבר 2008

מפת חלוקת הארץ לשבטים - נחלת שבט אשר בירוק- בהיר בצפון-מערב הארץ, לחוף הים - מקור:ויקישיתוף, יצר: יוסי הראשון, כיתוביות בעברית: ברי"א ודניאל צבי

נחלת שבט אשר או כפי שהיא מכונה "ארץ נפתלי", מצויה בצפון-מערב ארץ ישראל לאורך חוף הים התיכון . הנחלה עלתה בגורל החמישי לאחר נחלת שבט יהודה ונחלאות "בית יוסף". היא השתרע מהגבול הצפוני של ארץ ישראל - קו חצביה - צידון לאורך נהר הליטני[1] עד להר הכרמל בדרום, במזרח היא תוחמת את נחלת שבט נפתלי ונחלת שבט זבולון. סביבת הר תבור היא נקודת המפגש לשלושת השבטים.

תאור הנחלה

בספר יהושע מובא תאור הנחלה : "וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל הַחֲמִישִׁי, לְמַטֵּה בְנֵי-אָשֵׁר לְמִשְׁפְּחוֹתָם. כה וַיְהִי, גְּבוּלָם--חֶלְקַת וַחֲלִי, וָבֶטֶן וְאַכְשָׁף. וְאַלַמֶּלֶךְ וְעַמְעָד, וּמִשְׁאָל; וּפָגַע בְּכַרְמֶל הַיָּמָּה, וּבְשִׁיחוֹר לִבְנָת. וְשָׁב מִזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ, בֵּית דָּגֹן, וּפָגַע בִּזְבֻלוּן וּבְגֵי יִפְתַּח-אֵל צָפוֹנָה בֵּית הָעֵמֶק, וּנְעִיאֵל; וְיָצָא אֶל-כָּבוּל, מִשְּׂמֹאל. וְעֶבְרֹן וּרְחֹב, וְחַמּוֹן וְקָנָה, עַד, צִידוֹן רַבָּה. וְשָׁב הַגְּבוּל הָרָמָה, וְעַד-עִיר מִבְצַר-צֹר; וְשָׁב הַגְּבוּל חֹסָה, ויהיו (וְהָיוּ) תֹצְאֹתָיו הַיָּמָּה מֵחֶבֶל אַכְזִיבָה. ל וְעֻמָה וַאֲפֵק, וּרְחֹב: עָרִים עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם, וְחַצְרֵיהֶן. (י"ט,כ"ד-ל')

מפת נחלת השבט

קובץ:Nachalat asher 3.jpg
נחלת שבט נפתלי

הערות שוליים

  1. זכריה קלעי, עמוד 192


לקריאה נוספת

  • יהודה אליצור ויהודה קיל,אטלס דעת מקרא, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים 1993
  • זכריה קלאי, נחלות שבטי ישראל, מוסד ביאליק ירושלים, 1967