נטילת לולב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(תיקונים קלים)
שורה 1: שורה 1:
מצות נטילת ארבעת המינים בחג הסוכות.
מצות '''נטילת לולב''' היא הגבהת [[ארבעת המינים]] בחג ה[[סוכות]].
 


== זמן המצווה ==
== זמן המצווה ==
 
את מצות נטילת [[לולב]] מקיימים בכל יום מימי חג ה[[סוכות]] מלבד [[שבת]]. זמן קיום המצוה הוא ביום - החל מזריחת החמה - ולא בלילה. אם האדם משכים לצאת מביתו, ולא יהיה לו לולב לאחר מכן, רשאי הוא ליטול את הלולב לאחר שעלה [[עמוד השחר]].
 
את מצות נטילת [[לולב]] מקיימים בכל יום מימי חג ה[[סוכות]] {{מקור|(מלבד [[שבת]])}}. זמן קיום המצוה הוא ביום - החל מזריחת החמה - ולא בלילה. אם האדם משכים לצאת מביתו, ולא יהיה לו לולב לאחר מכן, רשאי הוא ליטול את הלולב לאחר שעלה [[עמוד השחר]].


== צורת קיום המצווה ==
== צורת קיום המצווה ==
בשעת קיום המצוה מחזיקים את הלולב עם ההדסים והערבות ביד ימין ואת ה[[אתרוג]] ביד שמאל, כשהם צמודים זה לזה. תחילה, אוחזים את האתרוג באופן שעוקצו מופנה כלפי מעלה ופיטמו כלפי מטה - הפוך מדרך גדילתו. מברכים: "ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו על נטילת לולב", ומיד הופכים את האתרוג כשהעוקץ כלפי מטה והפיטם כלפי מעלה - כדרך גידולו - ומנענעים את ארבעת המינים.
בשעת קיום המצוה מחזיקים את הלולב עם ההדסים והערבות ביד ימין ואת ה[[אתרוג]] ביד שמאל, כשהם צמודים זה לזה. תחילה, אוחזים את האתרוג באופן שעוקצו מופנה כלפי מעלה ופיטמו כלפי מטה - הפוך מדרך גדילתו. מברכים: "ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו על נטילת לולב", ומיד הופכים את האתרוג כשהעוקץ כלפי מטה והפיטם כלפי מעלה - כדרך גידולו - ומנענעים את ארבעת המינים.


ביום הראשון של חג הסוכות מברכים לפני נטילת לולב גם את ברכת "[[שהחיינו]]". כאשר [[יום טוב]] ראשון של סוכות חל בשבת, אין נוטלים את ארבעת המינים, וביום השני של החג, שהוא יום א' דחול המועד, מברכים "על נטילת לולב" ו"[[שהחיינו]]", ואילו ביתר הימים מברכים ברכה אחת בלבד: "על נטילת לולב".


 
מנענעים את ארבעת המינים לאחר ברכת "על נטילת לולב", וכן בעת אמירת ה[[הלל]] בפסוקים: "הודו לה' כי טוב..." ו"אנא ה' הושיעא נא".
ביום הראשון של חג ה[[סוכות]] מברכים לפני נטילת לולב גם את ברכת "[[שהחיינו]]". כאשר [[יום טוב]] ראשון של [[סוכות]] חל ב[[שבת]], אין נוטלים את [[ארבעת המינים]], וביום השני של החג, שהוא יום א' דחול המועד, מברכים "על נטילת לולב" ו"[[שהחיינו]]", ואילו ביתר הימים מברכים ברכה אחת בלבד: "על נטילת לולב".
 
 
 
מנענעים את ארבעת המינים לאחר ברכת "על נטילת לולב", וכן בעת אמירת ה"[[הלל]]" בפסוקים: "הודו לה' כי טוב..." ו"אנא ה' הושיעא נא".
 


===סדר הנענועים===
===סדר הנענועים===
שני מנהגים עיקריים רווחים באשר לסדר הנענועים:
שני מנהגים עיקריים רווחים באשר לסדר הנענועים:
* כלפי מזרח, דרום, מערב וצפון, ואחר כך: מעלה ומטה.
* כלפי מזרח, דרום, מערב וצפון, ואחר כך: מעלה ומטה.
שורה 28: שורה 17:


כמו כן יש הנוהגים לעמוד במקום ולהזיז את הלולב לצדדים, ויש המזיזים את כל הגוף עימו.
כמו כן יש הנוהגים לעמוד במקום ולהזיז את הלולב לצדדים, ויש המזיזים את כל הגוף עימו.
== נשים ==
נשים פטורות ממצות נטילת לולב, כי היא [[מצות עשה שהזמן גרמא]]. נשים רבות מקיימות את מצות נטילת לולב, למרות שהן פטורות מקיומה. בנות [[עדות המזרח]], אינן מברכות על מצוות עשה שהזמן גרמן גם כשהן מקיימות אותן.


== דין "לכם" ==
== דין "לכם" ==
 
בעת קיום המצוה, ביום הראשון של חג הסוכות, ובחוץ לארץ גם ביום השני, שהוא [[יום טוב שני של גלויות]], צריכים ארבעת המינים להיות בבעלותו של מקיים המצוה. אין אדם יוצא ידי חובת מצות נטילת לולב, אם השאיל לו חברו את ארבעת המינים. דין זה נלמד מהפסוק {{מקור|(ויקרא כג, מ)}}: "ולקחתם '''לכם''' ביום הראשון פרי עץ הדר...".
 
בעת קיום המצוה, ביום הראשון של חג הסוכות {{מקור|(ובחוץ לארץ גם ביום השני, שהוא יום טוב שני של גלויות)}}, צריכים ארבעת המינים להיות בבעלותו של מקיים המצוה. אין אדם יוצא ידי חובת מצות נטילת לולב, אם השאיל לו חברו את ארבעת המינים. דין זה נלמד מהפסוק {{מקור|(ויקרא כג, מ)}}: "ולקחתם '''לכם''' ביום הראשון פרי עץ הדר...".


=== מתנה על ידי להחזיר ===
=== מתנה על ידי להחזיר ===
מי שאין לו את ארבעת המינים משלו והוא מקבלם מחברו, צריך שיקבל אותם במתנה, כלומר, שהנותן יתכוון להקנות אותם והמקבל יתכוון לזכות בהם, כדי שהם יהיו בבעלותו.
מי שאין לו את ארבעת המינים משלו והוא מקבלם מחברו, צריך שיקבל אותם במתנה, כלומר, שהנותן יתכוון להקנות אותם והמקבל יתכוון לזכות בהם, כדי שהם יהיו בבעלותו.


"מתנה על מנת להחזיר - שמה מתנה". לכן, אם נתנו לו את ארבעת המינים במתנה על מנת שהוא יחזיר אותם לאחר שיקיים את המצוה, הוא יוצא ידי חובת מצות נטילת לולב ומחזירם לבעלים לאחר הנטילה.
"מתנה על מנת להחזיר - שמה מתנה". לכן, אם נתנו לו את ארבעת המינים במתנה על מנת שהוא יחזיר אותם לאחר שיקיים את המצוה, הוא יוצא ידי חובת מצות נטילת לולב ומחזירם לבעלים לאחר הנטילה.


 
ביום הראשון של סוכות אין להקנות את ארבעת המינים ל[[קטן]], אלא לאחר שהאנשים הגדולים כבר קיימו את המצוה ושוב לא יצטרכו את ארבעת המינים הללו באותו יום. הטעם הוא, כי הקטן לא יוכל להקנות את ארבעת המינים בחזרה לגדולים והם לא יוכלו לצאת ידי חובה, כי ארבעת המינים אינם שלהם.
 
ביום הראשון של סוכות אין להקנות את ארבעת המינים לקטן {{מקור|(שעדיין לא מלאו לו שלוש עשרה שנה)}}, אלא לאחר שהאנשים הגדולים כבר קיימו את המצוה ושוב לא יצטרכו את ארבעת המינים הללו באותו יום. הטעם הוא, כי הקטן לא יוכל להקנות את ארבעת המינים בחזרה לגדולים והם לא יוכלו לצאת ידי חובה, כי ארבעת המינים אינם שלהם.
 
 


בחוץ לארץ ביום הראשון של סוכות לא יקנה כלל לקטן את ארבעת המינים, כי עדיין צריכים שהלולב יהיה של הגדולים ביום השני. ביום טוב שני בחוץ לארץ ינהג כביום טוב ראשון בארץ.
בחוץ לארץ ביום הראשון של סוכות לא יקנה כלל לקטן את ארבעת המינים, כי עדיין צריכים שהלולב יהיה של הגדולים ביום השני. ביום טוב שני בחוץ לארץ ינהג כביום טוב ראשון בארץ.


== נשים ==
נשים פטורות ממצות נטילת לולב, כי היא [[מצות עשה שהזמן גרמא]]. נשים רבות מקיימות את מצות נטילת לולב, למרות שהן פטורות מקיומה. בנות [[עדות המזרח]], אינן מברכות על מצוות עשה שהזמן גרמן גם כשהן מקיימות אותן.






[[קטגוריה: סוכות]]
[[קטגוריה:סוכות]]
[[קטגוריה:תרי"ג מצוות]]
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]

גרסה מ־23:49, 21 בדצמבר 2008

מצות נטילת לולב היא הגבהת ארבעת המינים בחג הסוכות.

זמן המצווה

את מצות נטילת לולב מקיימים בכל יום מימי חג הסוכות מלבד שבת. זמן קיום המצוה הוא ביום - החל מזריחת החמה - ולא בלילה. אם האדם משכים לצאת מביתו, ולא יהיה לו לולב לאחר מכן, רשאי הוא ליטול את הלולב לאחר שעלה עמוד השחר.

צורת קיום המצווה

בשעת קיום המצוה מחזיקים את הלולב עם ההדסים והערבות ביד ימין ואת האתרוג ביד שמאל, כשהם צמודים זה לזה. תחילה, אוחזים את האתרוג באופן שעוקצו מופנה כלפי מעלה ופיטמו כלפי מטה - הפוך מדרך גדילתו. מברכים: "ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו על נטילת לולב", ומיד הופכים את האתרוג כשהעוקץ כלפי מטה והפיטם כלפי מעלה - כדרך גידולו - ומנענעים את ארבעת המינים.

ביום הראשון של חג הסוכות מברכים לפני נטילת לולב גם את ברכת "שהחיינו". כאשר יום טוב ראשון של סוכות חל בשבת, אין נוטלים את ארבעת המינים, וביום השני של החג, שהוא יום א' דחול המועד, מברכים "על נטילת לולב" ו"שהחיינו", ואילו ביתר הימים מברכים ברכה אחת בלבד: "על נטילת לולב".

מנענעים את ארבעת המינים לאחר ברכת "על נטילת לולב", וכן בעת אמירת ההלל בפסוקים: "הודו לה' כי טוב..." ו"אנא ה' הושיעא נא".

סדר הנענועים

שני מנהגים עיקריים רווחים באשר לסדר הנענועים:

  • כלפי מזרח, דרום, מערב וצפון, ואחר כך: מעלה ומטה.
  • כלפי דרום, צפון, מזרח, מעלה, מטה, וכלפי מערב.

כמו כן יש הנוהגים לעמוד במקום ולהזיז את הלולב לצדדים, ויש המזיזים את כל הגוף עימו.

דין "לכם"

בעת קיום המצוה, ביום הראשון של חג הסוכות, ובחוץ לארץ גם ביום השני, שהוא יום טוב שני של גלויות, צריכים ארבעת המינים להיות בבעלותו של מקיים המצוה. אין אדם יוצא ידי חובת מצות נטילת לולב, אם השאיל לו חברו את ארבעת המינים. דין זה נלמד מהפסוק (ויקרא כג, מ): "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר...".

מתנה על ידי להחזיר

מי שאין לו את ארבעת המינים משלו והוא מקבלם מחברו, צריך שיקבל אותם במתנה, כלומר, שהנותן יתכוון להקנות אותם והמקבל יתכוון לזכות בהם, כדי שהם יהיו בבעלותו.

"מתנה על מנת להחזיר - שמה מתנה". לכן, אם נתנו לו את ארבעת המינים במתנה על מנת שהוא יחזיר אותם לאחר שיקיים את המצוה, הוא יוצא ידי חובת מצות נטילת לולב ומחזירם לבעלים לאחר הנטילה.

ביום הראשון של סוכות אין להקנות את ארבעת המינים לקטן, אלא לאחר שהאנשים הגדולים כבר קיימו את המצוה ושוב לא יצטרכו את ארבעת המינים הללו באותו יום. הטעם הוא, כי הקטן לא יוכל להקנות את ארבעת המינים בחזרה לגדולים והם לא יוכלו לצאת ידי חובה, כי ארבעת המינים אינם שלהם.

בחוץ לארץ ביום הראשון של סוכות לא יקנה כלל לקטן את ארבעת המינים, כי עדיין צריכים שהלולב יהיה של הגדולים ביום השני. ביום טוב שני בחוץ לארץ ינהג כביום טוב ראשון בארץ.

נשים

נשים פטורות ממצות נטילת לולב, כי היא מצות עשה שהזמן גרמא. נשים רבות מקיימות את מצות נטילת לולב, למרות שהן פטורות מקיומה. בנות עדות המזרח, אינן מברכות על מצוות עשה שהזמן גרמן גם כשהן מקיימות אותן.