ניטל: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
== המנהג שלא ללמוד תורה == | == המנהג שלא ללמוד תורה == | ||
במקומות רבים נהגו שלא ללמוד תורה בליל הניטל. | במקומות רבים נהגו שלא ללמוד תורה בליל הניטל. | ||
=== טעמו === | === טעמו === | ||
ישנם כמה טעמים למנהג זה: | ישנם כמה טעמים למנהג זה: | ||
* '''מפני הסכנה -''' ה[[גוי|גויים]] (ה[[נצרות|נוצרים]]) היו מכים באכזריות והורגים את כל מי שהולך ברחוב בלילה זה, ולכן היה מסוכן ללכת ל[[בית הכנסת]] ו[[בית המדרש]] {{מקור|(מפענח נעלמים<ref>תוספת ל[[שו"ת]] 'יד חנוך' (מהד' ברוקלין תש"ס) מאת ר' חנוך הניך ב"ר יוסף דוד [מאיר - טייטלבוים] (גליציה תרמ"ד - סאטמר תש"ג). המחבר היה אב"ד של העיר סאסוב שבגליציה, ובסוף ימיו רב העיר קרצקי. כתב ספרים רבים, ביניהם 'עיר חנוך' על התורה, הגהות על המדרשים ועוד.</ref> ר"ס ד)}}. כמו כן, היה מסוכן ללמוד בבית, שכן הגויים היו מעלילים על מי שהיה נר דולק בביתו שהוא יצא לרחוב {{מקור|שם|כן}}. | * '''מפני הסכנה -''' ה[[גוי|גויים]] (ה[[נצרות|נוצרים]]) היו מכים באכזריות והורגים את כל מי שהולך ברחוב בלילה זה, ולכן היה מסוכן ללכת ל[[בית הכנסת]] ו[[בית המדרש]] {{מקור|(מפענח נעלמים<ref>תוספת ל[[שו"ת]] 'יד חנוך' (מהד' ברוקלין תש"ס) מאת ר' חנוך הניך ב"ר יוסף דוד [מאיר - טייטלבוים] (גליציה תרמ"ד - סאטמר תש"ג). המחבר היה אב"ד של העיר סאסוב שבגליציה, ובסוף ימיו רב העיר קרצקי. כתב ספרים רבים, ביניהם 'עיר חנוך' על התורה, הגהות על המדרשים ועוד.</ref> ר"ס ד)}}. כמו כן, היה מסוכן ללמוד בבית, שכן הגויים היו מעלילים על מי שהיה נר דולק בביתו שהוא יצא לרחוב {{מקור|שם|כן}}. | ||
* בלילה זה צריך התגברות יתירה להחליש כח ה[[סיטרא אחרא]], שלא תתגבר ח"ו על הקדושה, ולכן צריך [[דביקות]] גדול בהבורא ית"ש, ובזמן שלומדים [[הלכה]] א"א להיות עסוק בדבקות<ref>עי' נפש החיים {{מקור|שער ד כולו, ופרט פ"י|כן}}. ועפ"ז ביאר [[הבעש"ט]] את מאמר [[חז"ל]] {{מקור|ברכות לא.|כן}}: "אל יפטר אדם מחבירו אלא מתוך דבר הלכה שמתוך כך זוכרהו" בדרך דרוש, ש'חברו' הכוונה לקב"ה, וכוונת המאמר: אל יפטר האדם מדביקות הבורא ברוך הוא אלא מתוך דבר הלכה, שרק כשלומד פטור מדביקות, דמתוך כך שפטור ממחשבה אחרת בלימודו, זוכרהו למה שלמד, משא"כ אם היה חושב גם בלימודו בדביקות לא היה יכול לרכז כל כך מחשבותיו ללמודו.</ref>, ולכן נהגו ישראל לבטל אז לימודם, כדי שיכוונו דעתם רק לדביקות הבורא לבטל עי"ז כח הסט"א ע"כ. {{מקור|(בשם המהר"ש מבעלזא זי"ע - מפענח נעלמים שם הערה סח בשם שו"ת דברי ישראל<ref>מאת [[הרב ישראל וועלץ]] זצ"ל, אב"ד בודאפשט שעלה ל[[ירושלים]] (ידיד של ה[[ציץ אליעזר]]).</ref> ח"ב סי' כא)}}. | * בלילה זה צריך התגברות יתירה להחליש כח ה[[סיטרא אחרא]], שלא תתגבר ח"ו על הקדושה, ולכן צריך [[דביקות]] גדול בהבורא ית"ש, ובזמן שלומדים [[הלכה]] א"א להיות עסוק בדבקות<ref>עי' נפש החיים {{מקור|שער ד כולו, ופרט פ"י|כן}}. ועפ"ז ביאר [[הבעש"ט]] את מאמר [[חז"ל]] {{מקור|ברכות לא.|כן}}: "אל יפטר אדם מחבירו אלא מתוך דבר הלכה שמתוך כך זוכרהו" בדרך דרוש, ש'חברו' הכוונה לקב"ה, וכוונת המאמר: אל יפטר האדם מדביקות הבורא ברוך הוא אלא מתוך דבר הלכה, שרק כשלומד פטור מדביקות, דמתוך כך שפטור ממחשבה אחרת בלימודו, זוכרהו למה שלמד, משא"כ אם היה חושב גם בלימודו בדביקות לא היה יכול לרכז כל כך מחשבותיו ללמודו.</ref>, ולכן נהגו ישראל לבטל אז לימודם, כדי שיכוונו דעתם רק לדביקות הבורא לבטל עי"ז כח הסט"א ע"כ. {{מקור|(בשם המהר"ש מבעלזא זי"ע - מפענח נעלמים שם הערה סח בשם שו"ת דברי ישראל<ref>מאת [[הרב ישראל וועלץ]] זצ"ל, אב"ד בודאפשט שעלה ל[[ירושלים]] (ידיד של ה[[ציץ אליעזר]]).</ref> ח"ב סי' כא)}}. | ||
* '''שלא לתת כח ב[[קליפות]] -''' | * '''שלא לתת כח ב[[קליפות]] -''' | ||
* '''למניעת [[קיטרוג]] -''' משום שהגויים היו קמים בחצות ליל [[אידם]] להולל, לשמוח ולהשתכר, וכדי שלא יהיה קטרוג שהם קמים לפני [[עם ישראל]] היו מדקדקים ללכת לישון מוקדם ולקום ב[[חצות לילה]] ולעסוק בתורה {{מקור|שו"ת ודרשת וחקרת ח"א עמ' קמז בשם החת"ס באגרות סופרים סי' ב|כן}}. | * '''למניעת [[קיטרוג]] -''' משום שהגויים היו קמים בחצות ליל [[אידם]] להולל, לשמוח ולהשתכר, וכדי שלא יהיה קטרוג שהם קמים לפני [[עם ישראל]] היו מדקדקים ללכת לישון מוקדם ולקום ב[[חצות לילה]] ולעסוק בתורה {{מקור|שו"ת ודרשת וחקרת ח"א עמ' קמז בשם החת"ס באגרות סופרים סי' ב|כן}}. | ||
| שורה 27: | שורה 26: | ||
* '''בענין ליל חגם הנקרא "ניטל"''', [[הרב יוסף ליברמן]] שליט"א. בקובץ מוריה עט ופא, עמ' קלא-קמא{{הערה\נדפס בשנית ב"קובץ המועדים" ל[[חנוכה]] ו[[פורים]], הוצאת מכון ירושלים תשס"ב.}} | * '''בענין ליל חגם הנקרא "ניטל"''', [[הרב יוסף ליברמן]] שליט"א. בקובץ מוריה עט ופא, עמ' קלא-קמא{{הערה\נדפס בשנית ב"קובץ המועדים" ל[[חנוכה]] ו[[פורים]], הוצאת מכון ירושלים תשס"ב.}} | ||
* הרב אהרן יהודה גרוסמן, שו"ת '''ודרשת וחקרת''', ח"א, ירושלים תשנ"ו, יו"ד סי' טו, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=52054&st=&pgnum=168 עמ' קמו]-קמח | * הרב אהרן יהודה גרוסמן, שו"ת '''ודרשת וחקרת''', ח"א, ירושלים תשנ"ו, יו"ד סי' טו, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=52054&st=&pgnum=168 עמ' קמו]-קמח | ||
* הרב טוביה פריינד, '''[http://www.shturem.net/images/news/60917_news_24122012_5791.pdf ושמחת בחגיך - טבת]'''{{הערה|הובא בקובץ 'קהילות - מגזין רבני אירופה' טבת-שבט ה'תשע"ג, עמ' 20-29.}}, הוצאת אוצר פוסקים | |||
* הרב מרדכי מנשה לאופר, [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=547&ArticleID=1594 מה עושים בניטל?], מתוך 'התקשרות' גיליון 544 | |||
== קישורים חיצוניים == | |||
* [http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=3154 מהו ליל הניטל, זמנו ומנהגיו] - פורום אוצר החכמה | |||
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=51960 הוראות הרבי לניטל]{{הערה|1=בעניין זה ראה גם [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=4629&CategoryID=1121 בקובץ 'התקשרות' גיליון 706].}} - COL חב"ד און-ליין | |||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||
<references/> | <references/> | ||
[[קטגוריה:דתות]] | [[קטגוריה: דתות]] | ||
[[קטגוריה:מועדים]] | [[קטגוריה: מועדים]] | ||
גרסה מ־06:35, 7 בינואר 2013
|
|
מנהג של קהלות מסויימות בליל לידת אותו האיש שלא ללמוד תורה, להמנע מתשמיש המיטה ולנהוג במנהגי אבלות.
המנהג שלא ללמוד תורה
במקומות רבים נהגו שלא ללמוד תורה בליל הניטל.
טעמו
ישנם כמה טעמים למנהג זה:
- מפני הסכנה - הגויים (הנוצרים) היו מכים באכזריות והורגים את כל מי שהולך ברחוב בלילה זה, ולכן היה מסוכן ללכת לבית הכנסת ובית המדרש (מפענח נעלמים[1] ר"ס ד). כמו כן, היה מסוכן ללמוד בבית, שכן הגויים היו מעלילים על מי שהיה נר דולק בביתו שהוא יצא לרחוב (שם).
- בלילה זה צריך התגברות יתירה להחליש כח הסיטרא אחרא, שלא תתגבר ח"ו על הקדושה, ולכן צריך דביקות גדול בהבורא ית"ש, ובזמן שלומדים הלכה א"א להיות עסוק בדבקות[2], ולכן נהגו ישראל לבטל אז לימודם, כדי שיכוונו דעתם רק לדביקות הבורא לבטל עי"ז כח הסט"א ע"כ. (בשם המהר"ש מבעלזא זי"ע - מפענח נעלמים שם הערה סח בשם שו"ת דברי ישראל[3] ח"ב סי' כא).
- שלא לתת כח בקליפות -
- למניעת קיטרוג - משום שהגויים היו קמים בחצות ליל אידם להולל, לשמוח ולהשתכר, וכדי שלא יהיה קטרוג שהם קמים לפני עם ישראל היו מדקדקים ללכת לישון מוקדם ולקום בחצות לילה ולעסוק בתורה (שו"ת ודרשת וחקרת ח"א עמ' קמז בשם החת"ס באגרות סופרים סי' ב).
גדריו
תאריך הניטל
הכינוי "ניטל" או "ניתל" ומשמעותו
מנהגי האבלות
לקריאה נוספת
- הרב יחזקאל סלומון, "ניטל" במקורות, בקובץ אור ישראל, מאנסי ניו יורק, כסלו תשנ"ו, שנה א גליון ב, עמ' קלג-קמז
- בענין ליל חגם הנקרא "ניטל", הרב יוסף ליברמן שליט"א. בקובץ מוריה עט ופא, עמ' קלא-קמא{{הערה\נדפס בשנית ב"קובץ המועדים" לחנוכה ופורים, הוצאת מכון ירושלים תשס"ב.}}
- הרב אהרן יהודה גרוסמן, שו"ת ודרשת וחקרת, ח"א, ירושלים תשנ"ו, יו"ד סי' טו, עמ' קמו-קמח
- הרב טוביה פריינד, ושמחת בחגיך - טבת[4], הוצאת אוצר פוסקים
- הרב מרדכי מנשה לאופר, מה עושים בניטל?, מתוך 'התקשרות' גיליון 544
קישורים חיצוניים
- מהו ליל הניטל, זמנו ומנהגיו - פורום אוצר החכמה
- הוראות הרבי לניטל[5] - COL חב"ד און-ליין
הערות שוליים
- ↑ תוספת לשו"ת 'יד חנוך' (מהד' ברוקלין תש"ס) מאת ר' חנוך הניך ב"ר יוסף דוד [מאיר - טייטלבוים] (גליציה תרמ"ד - סאטמר תש"ג). המחבר היה אב"ד של העיר סאסוב שבגליציה, ובסוף ימיו רב העיר קרצקי. כתב ספרים רבים, ביניהם 'עיר חנוך' על התורה, הגהות על המדרשים ועוד.
- ↑ עי' נפש החיים (שער ד כולו, ופרט פ"י). ועפ"ז ביאר הבעש"ט את מאמר חז"ל (ברכות לא.): "אל יפטר אדם מחבירו אלא מתוך דבר הלכה שמתוך כך זוכרהו" בדרך דרוש, ש'חברו' הכוונה לקב"ה, וכוונת המאמר: אל יפטר האדם מדביקות הבורא ברוך הוא אלא מתוך דבר הלכה, שרק כשלומד פטור מדביקות, דמתוך כך שפטור ממחשבה אחרת בלימודו, זוכרהו למה שלמד, משא"כ אם היה חושב גם בלימודו בדביקות לא היה יכול לרכז כל כך מחשבותיו ללמודו.
- ↑ מאת הרב ישראל וועלץ זצ"ל, אב"ד בודאפשט שעלה לירושלים (ידיד של הציץ אליעזר).
- ↑ הובא בקובץ 'קהילות - מגזין רבני אירופה' טבת-שבט ה'תשע"ג, עמ' 20-29.
- ↑ בעניין זה ראה גם בקובץ 'התקשרות' גיליון 706.