ניטל: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(3 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 11: שורה 11:
* '''מפני הסכנה -''' ה[[גוי|גויים]] (ה[[נצרות|נוצרים]]) היו מכים באכזריות והורגים את כל מי שהולך ברחוב בלילה זה, ולכן היה מסוכן ללכת ל[[בית הכנסת]] ו[[בית המדרש]] {{מקור|(מפענח נעלמים<ref>תוספת ל[[שו"ת]] 'יד חנוך' (מהד' ברוקלין תש"ס) מאת ר' חנוך הניך ב"ר יוסף דוד [מאיר - טייטלבוים] (גליציה תרמ"ד - סאטמר תש"ג). המחבר היה אב"ד של העיר סאסוב שבגליציה, ובסוף ימיו רב העיר קרצקי. כתב ספרים רבים, ביניהם 'עיר חנוך' על התורה, הגהות על המדרשים ועוד.</ref> ר"ס ד)}}. כמו כן, היה מסוכן ללמוד בבית, שכן הגויים היו מעלילים על מי שהיה נר דולק בביתו שהוא יצא לרחוב {{מקור|שם|כן}}.
* '''מפני הסכנה -''' ה[[גוי|גויים]] (ה[[נצרות|נוצרים]]) היו מכים באכזריות והורגים את כל מי שהולך ברחוב בלילה זה, ולכן היה מסוכן ללכת ל[[בית הכנסת]] ו[[בית המדרש]] {{מקור|(מפענח נעלמים<ref>תוספת ל[[שו"ת]] 'יד חנוך' (מהד' ברוקלין תש"ס) מאת ר' חנוך הניך ב"ר יוסף דוד [מאיר - טייטלבוים] (גליציה תרמ"ד - סאטמר תש"ג). המחבר היה אב"ד של העיר סאסוב שבגליציה, ובסוף ימיו רב העיר קרצקי. כתב ספרים רבים, ביניהם 'עיר חנוך' על התורה, הגהות על המדרשים ועוד.</ref> ר"ס ד)}}. כמו כן, היה מסוכן ללמוד בבית, שכן הגויים היו מעלילים על מי שהיה נר דולק בביתו שהוא יצא לרחוב {{מקור|שם|כן}}.
* בלילה זה צריך התגברות יתירה להחליש כח ה[[סיטרא אחרא]], שלא תתגבר ח"ו על הקדושה, ולכן צריך [[דביקות]] גדול בהבורא ית"ש, ובזמן שלומדים [[הלכה]] א"א להיות עסוק בדבקות<ref>עי' נפש החיים {{מקור|שער ד כולו, ופרט פ"י|כן}}. ועפ"ז ביאר [[הבעש"ט]] את מאמר [[חז"ל]] {{מקור|ברכות לא.|כן}}: "אל יפטר אדם מחבירו אלא מתוך דבר הלכה שמתוך כך זוכרהו" בדרך דרוש, ש'חברו' הכוונה לקב"ה, וכוונת המאמר: אל יפטר האדם מדביקות הבורא ברוך הוא אלא מתוך דבר הלכה, שרק כשלומד פטור מדביקות, דמתוך כך שפטור ממחשבה אחרת בלימודו, זוכרהו למה שלמד, משא"כ אם היה חושב גם בלימודו בדביקות לא היה יכול לרכז כל כך מחשבותיו ללמודו.</ref>, ולכן נהגו ישראל לבטל אז לימודם, כדי שיכוונו דעתם רק לדביקות הבורא לבטל עי"ז כח הסט"א ע"כ. {{מקור|(בשם המהר"ש מבעלזא זי"ע - מפענח נעלמים שם הערה סח בשם שו"ת דברי ישראל<ref>מאת [[הרב ישראל וועלץ]] זצ"ל, אב"ד בודאפשט שעלה ל[[ירושלים]] (ידיד של ה[[ציץ אליעזר]]).</ref> ח"ב סי' כא)}}.
* בלילה זה צריך התגברות יתירה להחליש כח ה[[סיטרא אחרא]], שלא תתגבר ח"ו על הקדושה, ולכן צריך [[דביקות]] גדול בהבורא ית"ש, ובזמן שלומדים [[הלכה]] א"א להיות עסוק בדבקות<ref>עי' נפש החיים {{מקור|שער ד כולו, ופרט פ"י|כן}}. ועפ"ז ביאר [[הבעש"ט]] את מאמר [[חז"ל]] {{מקור|ברכות לא.|כן}}: "אל יפטר אדם מחבירו אלא מתוך דבר הלכה שמתוך כך זוכרהו" בדרך דרוש, ש'חברו' הכוונה לקב"ה, וכוונת המאמר: אל יפטר האדם מדביקות הבורא ברוך הוא אלא מתוך דבר הלכה, שרק כשלומד פטור מדביקות, דמתוך כך שפטור ממחשבה אחרת בלימודו, זוכרהו למה שלמד, משא"כ אם היה חושב גם בלימודו בדביקות לא היה יכול לרכז כל כך מחשבותיו ללמודו.</ref>, ולכן נהגו ישראל לבטל אז לימודם, כדי שיכוונו דעתם רק לדביקות הבורא לבטל עי"ז כח הסט"א ע"כ. {{מקור|(בשם המהר"ש מבעלזא זי"ע - מפענח נעלמים שם הערה סח בשם שו"ת דברי ישראל<ref>מאת [[הרב ישראל וועלץ]] זצ"ל, אב"ד בודאפשט שעלה ל[[ירושלים]] (ידיד של ה[[ציץ אליעזר]]).</ref> ח"ב סי' כא)}}.
* '''שלא לתת כח ב[[קליפות]] -'''
* '''שלא לתת כח ב[[קליפות]] -''' {{מקור|כן מקובל רוב חצרות החסידויות, וכן מובא בשערי הלכה ומנהג (קישור בהמשך העמוד)}}
* '''למניעת [[קיטרוג]] -''' משום שהגויים היו קמים בחצות ליל [[אידם]] להולל, לשמוח ולהשתכר, וכדי שלא יהיה קטרוג שהם קמים לפני [[עם ישראל]] היו מדקדקים ללכת לישון מוקדם ולקום ב[[חצות לילה]] ולעסוק בתורה {{מקור|שו"ת ודרשת וחקרת ח"א עמ' קמז בשם החת"ס באגרות סופרים סי' ב|כן}}.
* '''למניעת [[קיטרוג]] -''' משום שהגויים היו קמים בחצות ליל [[אידם]] להולל, לשמוח ולהשתכר, וכדי שלא יהיה קטרוג שהם קמים לפני [[עם ישראל]] היו מדקדקים ללכת לישון מוקדם ולקום ב[[חצות לילה]] ולעסוק בתורה {{מקור|שו"ת ודרשת וחקרת ח"א עמ' קמז בשם החת"ס באגרות סופרים סי' ב|כן}}.


שורה 26: שורה 26:
== לקריאה נוספת ==
== לקריאה נוספת ==


* [[הב ישראל וועלץ]], שו"ת '''דברי ישראל''' ח"ב-יו"ד סימן כא, [http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?10931&&page=40 עמ' כח] ואילך
* [[הרב ישראל וועלץ]], שו"ת '''דברי ישראל''' ח"ב-יו"ד סימן כא, [http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?10931&&page=40 עמ' כח] ואילך
* [[הרב מנחם מנדל שניאורסון]] מ[[חסידות חב"ד|חב"ד]], '''ליל "ניטל"''', מתוך: '''שערי הלכה ומנהג''', [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15848&st=&pgnum=61 ח"ג-יו"ד סימן כא, עמ' סד]-סז{{הערה|1=בעניין זה ראה גם בקובץ 'התקשרות' ([http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=4573&CategoryID=1115 גיליון 703] ו[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=4629&CategoryID=1121 גיליון 706]) ובהערה להלן מדברי הרב יהושע מונדשיין.}}
* [[הרב מנחם מנדל שניאורסון]] מ[[חסידות חב"ד|חב"ד]], '''ליל "ניטל"''', מתוך: '''שערי הלכה ומנהג''', [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15848&st=&pgnum=61 ח"ג-יו"ד סימן כא, עמ' סד]-סז{{הערה|1=בעניין זה ראה גם בקובץ 'התקשרות' ([http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=4573&CategoryID=1115 גיליון 703] ו[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=4629&CategoryID=1121 גיליון 706]) ובהערה להלן מדברי הרב יהושע מונדשיין.}}
* הרב יחזקאל סלומון, '''"ניטל" במקורות''', בקובץ אור ישראל, מאנסי ניו יורק, [[כסלו]] תשנ"ו, שנה א גליון ב, עמ' קלג-קמז
* הרב יחזקאל סלומון, '''"ניטל" במקורות''', בקובץ אור ישראל, מאנסי ניו יורק, [[כסלו]] תשנ"ו, שנה א גליון ב, עמ' קלג-קמז
שורה 44: שורה 44:
* [https://www.puah.org.il/UserFiles/File/%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA/nitel.pdf מקורות למאמרים בנושא הניטל] - מכון פוע"ה
* [https://www.puah.org.il/UserFiles/File/%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA/nitel.pdf מקורות למאמרים בנושא הניטל] - מכון פוע"ה
* '''[http://www.bogreytsava.co.il/145379/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%9C%D7%90-%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%91%D7%97%D7%92-%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%93 האם לא לומדים תורה בחג המולד?]''' - אתר עמותת 'תורה אחרי צבא'
* '''[http://www.bogreytsava.co.il/145379/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%9C%D7%90-%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%91%D7%97%D7%92-%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%93 האם לא לומדים תורה בחג המולד?]''' - אתר עמותת 'תורה אחרי צבא'
* הרב שלמה בין אליהו, '''[http://www.kipa.co.il/ask/show/106940-%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A8-%D7%9C%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93-%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%98%D7%9C לימוד תורה בליל הניטל]''' - תשובה באתר 'כיפה'
* הרב נתנאל יוסיפון, '''[http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=19892 מה קרה? מה ארע?]''' - אתר Yeshiva.org.il ו[http://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/10877 אתר ערוץ 7]


{{הערות שוליים|טורים=כן}}
{{הערות שוליים|טורים=כן}}


[[קטגוריה: דתות]]
[[קטגוריה:נצרות]]
[[קטגוריה: מועדים]]

גרסה מ־14:14, 19 במאי 2015

Nuvola apps kcmpartitions.png יש להשלים ערך זה
ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה.

מנהג של קהילות מסויימות (בעיקר מקרב החסידים) בליל לידת אותו האיש שלא ללמוד תורה, להמנע מתשמיש המיטה ולנהוג במנהגי אבלות.

המנהג שלא ללמוד תורה

במקומות רבים נהגו שלא ללמוד תורה בליל הניטל.

טעמו

ישנם כמה טעמים למנהג זה:

  • מפני הסכנה - הגוייםנוצרים) היו מכים באכזריות והורגים את כל מי שהולך ברחוב בלילה זה, ולכן היה מסוכן ללכת לבית הכנסת ובית המדרש (מפענח נעלמים[1] ר"ס ד). כמו כן, היה מסוכן ללמוד בבית, שכן הגויים היו מעלילים על מי שהיה נר דולק בביתו שהוא יצא לרחוב (שם).
  • בלילה זה צריך התגברות יתירה להחליש כח הסיטרא אחרא, שלא תתגבר ח"ו על הקדושה, ולכן צריך דביקות גדול בהבורא ית"ש, ובזמן שלומדים הלכה א"א להיות עסוק בדבקות[2], ולכן נהגו ישראל לבטל אז לימודם, כדי שיכוונו דעתם רק לדביקות הבורא לבטל עי"ז כח הסט"א ע"כ. (בשם המהר"ש מבעלזא זי"ע - מפענח נעלמים שם הערה סח בשם שו"ת דברי ישראל[3] ח"ב סי' כא).
  • שלא לתת כח בקליפות - כן מקובל רוב חצרות החסידויות, וכן מובא בשערי הלכה ומנהג (קישור בהמשך העמוד)
  • למניעת קיטרוג - משום שהגויים היו קמים בחצות ליל אידם להולל, לשמוח ולהשתכר, וכדי שלא יהיה קטרוג שהם קמים לפני עם ישראל היו מדקדקים ללכת לישון מוקדם ולקום בחצות לילה ולעסוק בתורה (שו"ת ודרשת וחקרת ח"א עמ' קמז בשם החת"ס באגרות סופרים סי' ב).

גדריו

תאריך הניטל

הכינוי "ניטל" או "ניתל" ומשמעותו

מנהגי האבלות

בארץ ישראל

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. תוספת לשו"ת 'יד חנוך' (מהד' ברוקלין תש"ס) מאת ר' חנוך הניך ב"ר יוסף דוד [מאיר - טייטלבוים] (גליציה תרמ"ד - סאטמר תש"ג). המחבר היה אב"ד של העיר סאסוב שבגליציה, ובסוף ימיו רב העיר קרצקי. כתב ספרים רבים, ביניהם 'עיר חנוך' על התורה, הגהות על המדרשים ועוד.
  2. עי' נפש החיים (שער ד כולו, ופרט פ"י). ועפ"ז ביאר הבעש"ט את מאמר חז"ל (ברכות לא.): "אל יפטר אדם מחבירו אלא מתוך דבר הלכה שמתוך כך זוכרהו" בדרך דרוש, ש'חברו' הכוונה לקב"ה, וכוונת המאמר: אל יפטר האדם מדביקות הבורא ברוך הוא אלא מתוך דבר הלכה, שרק כשלומד פטור מדביקות, דמתוך כך שפטור ממחשבה אחרת בלימודו, זוכרהו למה שלמד, משא"כ אם היה חושב גם בלימודו בדביקות לא היה יכול לרכז כל כך מחשבותיו ללמודו.
  3. מאת הרב ישראל וועלץ זצ"ל, אב"ד בודאפשט שעלה לירושלים (ידיד של הציץ אליעזר).
  4. בעניין זה ראה גם בקובץ 'התקשרות' (גיליון 703 וגיליון 706) ובהערה להלן מדברי הרב יהושע מונדשיין.
  5. המאמר קיבל תגובה מהרב יהושע מונדשיין (והיא נמצאת באתר שטורעם.נט) ובה בעיקר מהנהגותיו האדמו"ר מחב"ד (ובסיום קצת מאדמורי ויז'ניץ.
  6. נדפס בשנית ב"קובץ המועדים" לחנוכה ופורים, הוצאת מכון ירושלים תשס"ב.
  7. הובא בקובץ 'קהילות - מגזין רבני אירופה' טבת-שבט ה'תשע"ג, עמ' 20-29.