ניסן: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
החודש הראשון בלוח השנה העברי, שבו אירעה [[יציאת מצרים]]. | החודש הראשון בלוח השנה העברי, שבו אירעה [[יציאת מצרים]]. | ||
==משמעות השם== | |||
חודש ניסן מופיע לראשונה ב[[מגילת אסתר]] {{ציטוטון|בחודש הראשון הוא חודש ניסן}} {{#makor-new:אסתר ג ז|תנ"ך-אסתר|ג|ז}} וכן ב[[ספר נחמיה]] {{ציטוטון|ויהי בחודש ניסן שנת עשרים לארתחשסתא המלך}} {{#makor-new:נחמיה ב א|תנ"ך-נחמיה|ב|א}}. | |||
חודש ניסן קרוי כך משום המילה "ניסנו" באכדית שמשמעותה ניצן בעברית, שמרמזת על הפריחה שיש בחודש. אמנם, יש שדרשו את משמעות החודש כחודש שייעשו בו ניסים {{מקור|ספר קושיות, אות פח}} וכמאמר חז"ל- "בניסן נגאלו אבותינו ממצרים ובניסן עתידין להיגאל". {{#makor-new:ראש השנה יא א|בבלי-ראש-השנה|יא|א}}. | |||
===שמור את חודש האביב== | |||
בתורה, החודש מכונה גם '''חודש האביב''' כדברי הפסוק {{ציטוטון|את חג המצות תשמור שבעת ימים תאכל מצות כאשר ציויתיך למועד חודש האביב כי בחודש האביב יצאת ממצרים}} {{#makor-new:שמות לד יח|תנ"ך-שמות|לד|יח}}. בעקבות הציווי "לשמור את חודש האביב" אף נפסק כי יש לעבר את חודש אדר בפעמים בהם יש חשש שפסח לא ייצא בתקופת האביב וכדברי ה[[רמב"ם]]: {{ציטוטון|ומפני מה המוסיפין חודש זה? מפני זמן האביב כדי שיהא הפסח באותו זמן}} {{#makor-new:הלכות קידוש החודש ד א|רמב"ם-קדוש-החדש|ד|א}}. | |||
ה[[רש"ר הירש]] מפרש את החשיבות בהקפדה על חיבור חודש האביב לפסח בכך שחודשי השנה היהודיים בכוונה קשורים לתאריכים היסטוריים וגם לעונות השנה. לדבריו, התורה מתנגדת לכל פולחן טבע ולכן מדגישה את החיבור שיש בין הטבע לקב"ה בכך שהטבע הוא חלק ממנו. החיבור בין התאריך ההיסטורי של היציאה ממצרים יחד עם חודש האביב מסמל כי {{ציטוטון|האל שנשימת האביב שלנו מעוררת את הטבע מקיפאון המוות של החורף - הוא הוא האל שמילט אותנו מן המוות ומן השעבוד והעניק לנו חיים וחירות}}. | |||
==תאריכים חשובים בחודש== | ==תאריכים חשובים בחודש== | ||
גרסה מ־01:18, 26 במרץ 2020
|
|
החודש הראשון בלוח השנה העברי, שבו אירעה יציאת מצרים.
משמעות השם
חודש ניסן מופיע לראשונה במגילת אסתר "בחודש הראשון הוא חודש ניסן" אסתר ג ז וכן בספר נחמיה "ויהי בחודש ניסן שנת עשרים לארתחשסתא המלך" נחמיה ב א.
חודש ניסן קרוי כך משום המילה "ניסנו" באכדית שמשמעותה ניצן בעברית, שמרמזת על הפריחה שיש בחודש. אמנם, יש שדרשו את משמעות החודש כחודש שייעשו בו ניסים ספר קושיות, אות פח וכמאמר חז"ל- "בניסן נגאלו אבותינו ממצרים ובניסן עתידין להיגאל". ראש השנה יא א.
=שמור את חודש האביב
בתורה, החודש מכונה גם חודש האביב כדברי הפסוק "את חג המצות תשמור שבעת ימים תאכל מצות כאשר ציויתיך למועד חודש האביב כי בחודש האביב יצאת ממצרים" שמות לד יח. בעקבות הציווי "לשמור את חודש האביב" אף נפסק כי יש לעבר את חודש אדר בפעמים בהם יש חשש שפסח לא ייצא בתקופת האביב וכדברי הרמב"ם: "ומפני מה המוסיפין חודש זה? מפני זמן האביב כדי שיהא הפסח באותו זמן" הלכות קידוש החודש ד א.
הרש"ר הירש מפרש את החשיבות בהקפדה על חיבור חודש האביב לפסח בכך שחודשי השנה היהודיים בכוונה קשורים לתאריכים היסטוריים וגם לעונות השנה. לדבריו, התורה מתנגדת לכל פולחן טבע ולכן מדגישה את החיבור שיש בין הטבע לקב"ה בכך שהטבע הוא חלק ממנו. החיבור בין התאריך ההיסטורי של היציאה ממצרים יחד עם חודש האביב מסמל כי "האל שנשימת האביב שלנו מעוררת את הטבע מקיפאון המוות של החורף - הוא הוא האל שמילט אותנו מן המוות ומן השעבוד והעניק לנו חיים וחירות".
תאריכים חשובים בחודש
- א' ניסן - הקמת המשכן.
- ב' עד י"ג בניסן - הקרבת קרבנות הנשיאים בהקמת המשכן.
- אור לי"ד בניסן - בדיקת חמץ.
- י"ד בניסן - ביעור חמץ, תענית בכורות.
- י"ד בניסן בין הערביים - הקרבת קרבן פסח.
- ט"ז ניסן - יו"ט שני של גלויות.
- ט"ז - כ' ניסן - חול המועד פסח.
- כ"א ניסן - יו"ט אחרון של פסח - קריעת ים סוף.
- כ"ב בניסן - אסרו חג. יו"ט שני של גלויות.
- כ"ז בניסן - יום הזיכרון לשואה ולגבורה.
שמות נוספים לחודש
- החודש הראשון - ע"פ הפסוק "החודש הזה לכם ראש חודשים הוא, ראשון הוא לכם לחודשי השנה".
- חודש האביב - מאחר ויש לדאוג ע"פ ההלכה לעיבור השנה כדי שהחודש תמיד יצא בתקופת האביב.
