נעילה

From ויקישיבה
Revision as of 07:52, 25 September 2012 by 77.127.128.92 (talk) (→‎למנהג אשכנז)
(diff) ← Older revision | Latest revision (diff) | Newer revision → (diff)
Jump to navigation Jump to search

תפילת "נעילה" היא התפילה החמישית והאחרונה ביום הכיפורים, הנאמרת סמוך לשקיעת החמה ומסיימת את יום הכיפורים. בשעה זו נחתם גזר דיננו. תפילת נעילה נאמרת בחרדת קודש ומבקשים בה מה' שיחתום את גזר דיננו לטובה.

זמנה[edit]

מתחילים להתפלל נעילה כשהשמש בראש האילנות, כלומר: פרק זמן לפני השקיעה.

משתדלים להגיע לסוף ברכת "מודים" לפני השקיעה, כדי שיוכלו לעשות ברכת כהנים, ולשם כך אפילו מדלגים בסליחות (מנהג הפרושים), ואם לא הצליחו להגיע אומרים רק "אלוקינו ואלוקי אבותינו". ויש שבדיעבד אומרים ברכת כהנים עד צאת הכוכבים, ויש שאומרים אפילו בלילה.

חלקיה[edit]

למנהג אשכנז[edit]

התפילה פותחת באשרי, ובא לציון ("קדושה כסידרא").

לאחר מכן חצי קדיש ותפילת לחש כנוסח ליום כיפור עם כל ההוספות, אלא שבכל מקום שמוזכר בנוסח הרגיל "כתוב", אומרים בתפילת נעילה "חתום". בסוף התפילה וידוי רגיל (אשמנו בגדנו) ללא "על חטא".

בחזרת הש"ץ מוסיפים סליחות וי"ג מידות (המנהג ברוב המקומות לומר סך הכל 7 פעמים י"ג מידות) ווידוי. אם מספיקים לסיים את ברכת "מודים" לפני השקיעה, אומרים ברכת כהנים, ואם לא מספיקים לא אומרים, שכן מצוותה דווקא ביום.

לאחר החזרה אומרים אבינו מלכנו משפט-משפט אחרי הש"ץ, ואפילו כשחל בשבת.

לאחר "אבינו מלכנו", פסוקי קבלת עול מלכות שמיים, אחר כך קדיש תתקבל ותוקעים בשופר (ברוב המקומות תוקעים תשר"ת, ויש שתוקעים רק תקיעה אחת). יש להקפיד לתקוע רק לאחר יציאת החג. לאחר מכן שרים "לשנה הבאה בירושלים הבנויה".

למנהג עדות המזרח[edit]

פותחים בפיוט "א-ל נורא עלילה/ המצא לנו מחילה/ בשעת הנעילה".

אשרי. חצי קדיש. עמידה כמו שבואר לעיל. חזרת הש"ץ עם וידוי. חצי קדיש. סליחות עם 3 פעמים י"ג מידות. קבלת עול מלכות שמים. קדיש תתקבל עם תקיעת תשר"ת תש"ת תר"ת. לאחר מכן תרועה אחת. עלינו לשבח.

סיומה[edit]

קריאת הפסוק: "שמע ישראל, ה' אלקינו ה' אחד", קריאת פסוקים נוספים ותקיעת שופר מסיימים את תפילת נעילה. התקיעה נועדה, בין היתר, לסמן את סילוק השכינה בסיום היום הקדוש. גם במעמד הר סיני בעת סילוק השכינה נאמר: "במשוך היובל (כלומר, השופר) המה יעלו בהר". כמו כן, נועדה תקיעה זו להזכיר לנו את תקיעת השופר של יום הכיפורים בשנת היובל: "בחודש השביעי, בעשור לחודש, ביום הכיפורים, תעבירו שופר בכל ארצכם, וקדשתם את שנת החמישים...". תקיעה זו במקורה נועדה, להחזיר את העבדים למשפחותיהם, ואת האדמות - לבעליהם, כמצות שנת היובל.