סבוראים

מתוך ויקישיבה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Nuvola apps kcmpartitions.png יש להשלים ערך זה
ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה.

הסבוראים או רבנן סבוראי היו חכמים שפעלו בבבל לאחר חתימת התלמוד הבבלי, לפני תקופת הגאונים, ומהווים תקופת מעבר בהשתלשלות התורה מהאמוראים לגאונים. הסבוראים הוסיפו ביאור והשלמה לדברי האמוראים, ועזרו בסיום עריכת התלמוד הבבלי וסידורו.

תקופת הסבוראים[עריכה]

ישנה מחלוקת על אורכה של תקופה זו. רב שרירא גאון באיגרתו, בעל "סדר תנאים ואמוראם" ועוד, כתבו כי תקופת הסבוראים הסתיימה בשנת 540 לספירה נהוצרית, עם מותם של רב עינא- ראש ישיבת סורא ורב סימונא- ראש ישיבת פומבדיתא. לעומתם, סובר רבי אברהם אבן דאוד ב"ספר הקבלה" כי תקופה זו נמשכה עד למחצית המאה השביעית לספירה הנוצרית, עם פטירת רב ששנא- ראש ישיבת סורא.

פועלם התורני[עריכה]

על פעלם התורני של רבנן סבוראי כותב רב שרירא גאון באיגרתו (בתרגום לעברית): "אף שהוראה לא היתה (שכן "רב אשי ורבינא סוף הוראה"{{הערה|בבלי בבא מציעא פו א), היו פירושים וסברות קרובים להוראה, ונקראו רבותינו אלו 'רבנן סבוראי'. וכל מה שהיה תלוי ועמד, פירשוהו".

אכן, הסבוראים לא הותירו בידינו חיבורים כפי שהותירו האמוראים והגאונים, אלא עסקו בביאור דברי האמוראים והסברתם (וכנראה מכאן שם "סבוראים"). במקומות מסוימים, דבריהם אף נכנסו לתוך התלמוד עצמו (ראה להלן).

דברי סבוראים שנכנסו לתלמוד[עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

הראשונים מציינים לכמה סוגיות ומימרות בתלמוד שנכנסו על ידי רבנן סבוראי לאחר חתימת התלמוד. למשל:

  1. בבלי קידושין ב א- ג ב, וכן עוד קטעים שצוינו על ידי ראשונים שונים.


רשימת הסבוראים[עריכה]

שמותיהם של רבים מהסבוראים אינם ידועים לנו, בעיקר בשל העובדה שהם לא עסקו בכתיבת חיבורים. מן הסבוראים הידועים לנו:

הדור הראשון:

הדור השני:

הדור השלישי:

הקודם:
אמוראים
השתלשלות התורה שבעל פה הבא:
גאונים

לקריאה נוספת[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים