סביבון

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

סביבון [דרייד"ל באידיש] הוא כלי משחק מסתובב. עם חוד בקצהו התחתון ומקום לאחיזה בחלקו העליון. יש הנוהגים לשחק בסביבון בחנוכה.


טעמי המנהג

ישנם כמה טעמים למנהג זה:

  1. יש אומרים שכשמלכו יון ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצוות, כשהיו ישראל לומדים תורה או מתאספים לדבר מצוה (כגון לברית מילה) היו מניחים לידם סביבונים, כשהקלגסים היוונים היו באים, היו משחקים בהם, כדי שלא ידעו שלמדו תורה (שו"ת דברי יציב או"ח סוף סי' רפג ד"ה ובהנ"ל אפשר).

השתלשלות המנהג

צורת הסביבון

בגלות נהגו לחרוט על הסביבון את האותיות: נ, ג, ה, ש.

יש שהסבירו שאלו ראשי תיבות של המילים: "נס גדול היה שם", והכוונה לארץ ישראל. האדמו"ר מחב"ד זצ"ל הסביר ש'נס גדול' - הוא נס המשתלב במערכת הטבע(דרוש מקור). לדעה זו, בארץ ישראל, יש לחרוט על הסביבון את האותיות: נ, ג, ה, פ. כלומר: "נס גדול היה פה"(דרוש מקור). וכן נהגו רבים.

אך יש הטוענים שהטעם לאותיות אלו הוא אחר, ולכן גם בארץ ישראל יש לכתוב נ, ג, ה, ש(דרוש מקור). ושיטה זו ישנם נימוקים אחרים לחריטת אותיות אלו:

  • יש הטוענים שאלו ראשי תיבות של המילים "נשיא גדול היה שמעון", והכוונה היא לשמעוןהחשמונאי(דרוש מקור).
  • יש הטוענים כי האותיות של הסביבון מכוונות למשחק הימורים[1], והאות ג משמעותה "גנץ" (- זכית בכל הכסף), האות נ משמעותה "נישט" (- לא זכית בכלום), האות ה משמעותה "הַלְבְּ" (- זכית במחצית מסכום הכסף), והאות ש משמעותה "שטל" (- המתן תור אחד)(דרוש מקור).

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. יש המוסיפים(דרוש מקור), שבמקור הוא מנהג גרמני, ששיחקו בו יהודים רבים ואף הפסידו כספים. לטענתם, במקור על הסביבון היו חרותות ארבע אותיות: N, G, H, S, והם תורגמו לאותיות: נ, ג, ה, ש.
  2. הוצאת מאנסי ניו יארק, טבת תשנ"ט.

קטגוריה מנהגים