סגולה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (Wikiboss העביר את הדף סגולה (תכונה לא-מובנת) לשם סגולה)
 
(2 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות)
שורה 3: שורה 3:
כוח או מעשה שאמורים לפעול תוצאה מוגדרת מסויימת באופן טבעי או רוחני, בדרך שאינה מובנת אך ברורה. לדוגמה: אומרים שסגולה לבנים - שתענוד האשה טבעת כסף עגולה מבפנים ומרובעת מבחוץ.
כוח או מעשה שאמורים לפעול תוצאה מוגדרת מסויימת באופן טבעי או רוחני, בדרך שאינה מובנת אך ברורה. לדוגמה: אומרים שסגולה לבנים - שתענוד האשה טבעת כסף עגולה מבפנים ומרובעת מבחוץ.
==סגולות יהודיות נפוצות==
==סגולות יהודיות נפוצות==
סגולות נפוצות ביהדות הן [[קמע]]ות מ[[רב]]נים [[מקובל]]ים אשר עוסקים בתורת ה[[קבלה]]. יש הנוהגים להגיד פסוקים מסוימים המסוגלים לישועה, או [[פולחן קברי צדיקים ביהדות|ללכת לקברי צדיקים]] מ[[תקופת התנאים]] או תקופות מאוחרות יותר כגון [[תנועת החסידות|תקופת החסידות]], כדי להינצל משעת צרה או לבקש ישועה.
סגולות נפוצות ביהדות הן [[קמע]]ות מ[[רב]]נים [[מקובל]]ים אשר עוסקים בתורת ה[[קבלה]]. יש הנוהגים להגיד פסוקים מסוימים המסוגלים לישועה, או [[פולחן קברי צדיקים ביהדות|ללכת לקברי צדיקים]] מ[[תקופת התנאים]] או תקופות מאוחרות יותר כגון [[תנועת החסידות|תקופת החסידות]], כדי להינצל משעת צרה או לבקש ישועה. ראו, ד"ר [[יום טוב לוינסקי]], 'אנציקלופדיה של הווי ומסורת ביהדות', כרך ב', עמוד 469}}. בלשון העם, סגולה היא כינוי לחפץ או מעשה טקסי הפועלים על פי [[אמונה]] להתגשמות שאיפות או רצונות שונים.


חוקרים כגון [[גרשם שלום]] ו[[משה אידל]] הראו כי הרבה מן הסגולות המופיעות בספרות היהודית אינן ממקור יהודי.
חוקרים כגון [[גרשם שלום]] ו[[משה אידל]] הראו כי הרבה מן הסגולות המופיעות בספרות היהודית אינן ממקור יהודי.
שורה 20: שורה 20:


סגולה לשעת צרה היא להגיד ל[[עילוי נשמה|עילוי נשמת]] ר' [[מאיר בעל הנס]]: "אלהא דמאיר ענני". הסגולה מקורה במעשה המובא במסכת {{מקור|עבודה זרה, י"ח}}. מסופר שרבי מאיר הבטיח לסוהר שישחרר את גיסתו מבית בושת, שבו הוחזקה על ידי הרומאים כעונש, אם יאמר כדי להינצל "אלהא דמאיר ענני", והבטחתו התקיימה. בשל סיפורים אלו התפתחה אמונה עממית רווחת כי רבי מאיר הבטיח ישועות לכל מי שינדב צדקה לעילוי נשמתו לעניי ארץ ישראל. על כן, ישנם רבים שהולכים להתפלל ליד מה שנחשב לקברו, ותורמים כסף לצדקה. לפי המנהג, בשעת נתינת הצדקה אומרים "אלהא דמאיר עננו" פעם אחת או שלש או שבע פעמים.
סגולה לשעת צרה היא להגיד ל[[עילוי נשמה|עילוי נשמת]] ר' [[מאיר בעל הנס]]: "אלהא דמאיר ענני". הסגולה מקורה במעשה המובא במסכת {{מקור|עבודה זרה, י"ח}}. מסופר שרבי מאיר הבטיח לסוהר שישחרר את גיסתו מבית בושת, שבו הוחזקה על ידי הרומאים כעונש, אם יאמר כדי להינצל "אלהא דמאיר ענני", והבטחתו התקיימה. בשל סיפורים אלו התפתחה אמונה עממית רווחת כי רבי מאיר הבטיח ישועות לכל מי שינדב צדקה לעילוי נשמתו לעניי ארץ ישראל. על כן, ישנם רבים שהולכים להתפלל ליד מה שנחשב לקברו, ותורמים כסף לצדקה. לפי המנהג, בשעת נתינת הצדקה אומרים "אלהא דמאיר עננו" פעם אחת או שלש או שבע פעמים.
=לקריאה נוספת=
* [[סוגיות סגוליות (על-טבעיות)]]
=הערות שוליים=

גרסה אחרונה מ־13:24, 25 באוקטובר 2019

Baustelle.PNG הערך נמצא בשלבי עריכה
כדי למנוע התנגשויות עריכה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
שימו לב! אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחתו של הכותב.
התבנית הונחה ע"י Shyk (שיחה) 01:41, 22 באוקטובר 2019 (+03)


כוח או מעשה שאמורים לפעול תוצאה מוגדרת מסויימת באופן טבעי או רוחני, בדרך שאינה מובנת אך ברורה. לדוגמה: אומרים שסגולה לבנים - שתענוד האשה טבעת כסף עגולה מבפנים ומרובעת מבחוץ.

סגולות יהודיות נפוצות[עריכה]

סגולות נפוצות ביהדות הן קמעות מרבנים מקובלים אשר עוסקים בתורת הקבלה. יש הנוהגים להגיד פסוקים מסוימים המסוגלים לישועה, או ללכת לקברי צדיקים מתקופת התנאים או תקופות מאוחרות יותר כגון תקופת החסידות, כדי להינצל משעת צרה או לבקש ישועה. ראו, ד"ר יום טוב לוינסקי, 'אנציקלופדיה של הווי ומסורת ביהדות', כרך ב', עמוד 469}}. בלשון העם, סגולה היא כינוי לחפץ או מעשה טקסי הפועלים על פי אמונה להתגשמות שאיפות או רצונות שונים.

חוקרים כגון גרשם שלום ומשה אידל הראו כי הרבה מן הסגולות המופיעות בספרות היהודית אינן ממקור יהודי.

שאול טשרניחובסקי תיאר סגולה שניתנה לו בילדותו:

במשך זמן ידוע הייתי בן יחיד במלוא מובן המלה: אחותי הבכירה מתה, הצעירה מתה, ואני ילד ויחידי. לשם שמירה יתרה רצעו את תנוך אוזני הימנית והכניסו בה עגיל כסף, עשוי ממטבעות שקיבלו מאת ארבעה זוגות, שאבותיהם, בין מצד האשה, בין מצד הגבר, חיים ובריאים.‏[1]

סגולות בגמרא[עריכה]

כבר בתקופת התנאים מוצאים את השימוש בסגולות. בתלמוד מובאים סיפורים שונים על שימוש בסגולות.

סגולה לשמירה מכל רע הוא הביטחון בה', כפי שמובא במסכת מנחות: "בטחו בה' עדי עד כי ביה ה' צור עולמים. אמר ליה: כל התולה ביטחונו בהקב"ה, הרי לו מחסה בעולם הזה ולעולם הבא"בבלי מנחות כט.

סגולה לשמירת הדרך היא לוויה. מובא במסכת סוטה: "כל שאינו מלוה ואינו מתלווה כאילו שופך דמים". ועוד (שם): "כל המלווה את חברו ארבע אמות בעיר אינו ניזוק" (האדם שיצא לדרך אינו ניזוק).‏[2]

סגולה להצלה מפחד מובאת במסכת מגילה: "מאן דמבעת, אף על גב דאיהו לא חזי מזליה חזי. ותקנתו, ידלג מדוכתיה ארבע גרמידי, או ליקרי קריאת שמע, או יאמר עזי דבי טבחא שמינא מינאי".‏[3]

סגולה לשעת צרה היא להגיד לעילוי נשמת ר' מאיר בעל הנס: "אלהא דמאיר ענני". הסגולה מקורה במעשה המובא במסכת עבודה זרה, י"ח. מסופר שרבי מאיר הבטיח לסוהר שישחרר את גיסתו מבית בושת, שבו הוחזקה על ידי הרומאים כעונש, אם יאמר כדי להינצל "אלהא דמאיר ענני", והבטחתו התקיימה. בשל סיפורים אלו התפתחה אמונה עממית רווחת כי רבי מאיר הבטיח ישועות לכל מי שינדב צדקה לעילוי נשמתו לעניי ארץ ישראל. על כן, ישנם רבים שהולכים להתפלל ליד מה שנחשב לקברו, ותורמים כסף לצדקה. לפי המנהג, בשעת נתינת הצדקה אומרים "אלהא דמאיר עננו" פעם אחת או שלש או שבע פעמים.

לקריאה נוספת[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

  1. שאול טשרניחובסקי, "מעין אבטוביוגרפיה", בתוך: בעז ערפלי (עורך), שאול טשרניחובסקי : מחקרים ותעודות, מוסד ביאליק, 1994, עמ' 47.
  2. מסכת סוטה, מ"ו ע"ב.
  3. מסכת מגילה ג.