Open main menu

סיפורי צדיקים

Nuvola apps kcmpartitions.png יש להשלים ערך זה
ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה.

נהגו ישראל לעסוק בסיפורי צדיקים. ספרים רבים יצאו לאור על תולדות גדולי ישראל לדורותיהם.

התועלת היוצאת מלימוד סיפורי צדיקיםEdit

הרב קוק בספרו אדר היקר סוף פרק א כותב שמלימוד סיפורי צדיקים יש שתי תועלות. 1. "הקורא, הרואה את ההוד וההדר הקדושה והתפארת הפנימית שזכה להם האיש הגדול, מתעורר בקרבו רצון פנימי לנסות כחו גם הוא ללכת בדרכיו, ואם לא יוכל לחקות חיקוי שלם, על כל פנים אי אפשר כלל שלא יזוז על ידי זה ממקום שפלותו להתעלות לצד עילאה, לבחור גם הוא איזה דרכים טובים וקנינים יקרים כאלה, כאשר הרבה לעבוד בהם גבור התולדה". 2. "גדולת הנפש שמתגדלת לרגלי כל חזיון נשגב ונאדר בקדש, המתיצב לפניה, שהמראה הגדול בעצמו מרומם את הרוח ומעדן את הלב, גם אם לא יעלה על הדעת לאחוז בדרכים מעשיים להתדמות."

בשבח מעלת סיפורי צדיקיםEdit

מלבד ההסבר על ערך לימוד תולדות צדיקים מצינו בספרים הקדושים שבח למעלת הסיפורים.

כתוב בגמרא (כתובות ה.): "גדולים מעשי צדיקים יותר ממעשה שמים וארץ".

ובמדרש (במדבר רבה כא ג): "הקב"ה מתעסק בשבחן של צדיקים לפרסמן בעולם".

הרמב"ם בפרק ה משמונה פרקים כותב: "וכל מה שבא במקרא בגנות האנשים בעלי החסרונות וגינוי זכרם, ושבח הטובים והגדלתם, אמנם הכוונה בו מה שזכרתי לך, כדי שילכו בני אדם בדרך אלו, ויתרחקו מדרך ההם."

וכך כותב רבינו יונה גירונדי בספרו שערי תשובה (ג רכו): "ידוע הדבר כי מן המדות הנאות לספר בשבח החכמים והצדיקים, כמו שנאמר (משלי כה, כז): "וחקר כבודם כבוד" ".

"הרבות החקר בכבוד צדיקים כבוד החוקר". (שם קמט)

וזה לשון רבינו בחיי (הקדמה לפרשת וישלח): יתחייב האדם לחקור הצדיקים ולספר בשבח מעלתם, והגיד לך כי ערך החקירה הזאת בחקר כבודם הוא טוב מאכילת הדבש, כי אכילת הדבש הרבות לא טוב. והרבות לחקור בכבודם, הוא טוב וכבוד אצל המחשבה... וע"כ הזהיר שלמה המלך ע"ה כי לחקור כבוד הצדיקים והספור בשבחם ומעלתם כבוד הוא אצל המשבח, והזריז בדבר הרי זה משובח, ורבוי החקירה בכבודם טוב מאכילת הדבש. וכן אמר דוד ע"ה (תהלים טו) ואת יראי ה' יכבד, הזהיר לחקור כבוד הצדיק ולספר בכבוד יראי ה' ולכבד אותם, והמדה הזאת שם אותה בכלל מדות החסידים, העולים במעלות העליונות השוכנים בהר קדשו, והוא שאמר (תהלים טו) ה' מי יגור באהלך מי ישכון בהר קדשך הולך תמים וגו' נבזה בעיניו נמאס ואת יראי ה' יכבד".

והחת"ם סופר כתב (שו"ת חלק ו נט): "לספר בשבח הצדיקים הוא מצוה גדולה".

בספר המידות של רבי נחמן יש אמירות רבות בעניין המעלה של סיפורי צדיקים. לדוגמא: "על ידי ספורי מעשיות של צדיקים ממשיכין אורו של משיח בעולם, ודוחה הרבה חשך וצרות מן העולם" (ערך בגדים ב).

"שסיפורי מעשיות מצדיקים היינו לספר ממה שאירע להם הוא דבר גדול מאוד ועי"ז נטהר מחשבתו מבלבול הדעת ואף ניצול מצרות".(ליקו"מ רל"ד)

שפירש האדמו"ר "הצמח צדק" מחב"ד (התמים ח') "אפילו כולנו חכמים, כולנו נבונים, וכולנו יודעים את התורה, מצווה עלינו לספר"-יש צורך לספר ספורי חסידות, ובסיפור זה יוצאים ממצרים".

  • ראה עוד על מעשים שבגמרא - קטגוריה: אפיזודות תלמודיות, בתחתית העמוד.

ר' תבנית:הידעת?/ט"ו אייר ה'תש"ע