ספק טומאה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (הורדת סוגריים מתבנית:מקור)
אין תקציר עריכה
 
(4 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
==הגדרה==
==הגדרה==
'''ספק טומאה שנמצא ברשות הרבים טהור, וברשות היחיד טמא''' {{מקור|הסוגיא בסוטה כח.}}'''.'''
'''ספק טומאה שנמצא ברשות הרבים טהור, וברשות היחיד טמא''' {{מקור|הסוגיא בסוטה כח.|כן}}'''.'''


'''לדוגמא''', נמצא כלי, ספק האם הוא טהור או טמא {{מקור|פסחים יט:}}. ספק האם האדם נגע בדבר טמא {{מקור|קידושין פ.}}.
'''לדוגמא''', נמצא כלי, ספק האם הוא טהור או טמא {{מקור|בבלי:פסחים יט:|כן}}. ספק האם האדם נגע בדבר טמא {{מקור|בבלי:קידושין פ.|כן}}.


==מקור וטעם==
==מקור וטעם==
'''מקורו''' מפרשת מסוטה {{מקור|סוטה כח., והגמרא שם (כט.) הוסיפה שאת דין יש בו דעת להישאל (דהיינו שאם לא היה שם אדם - אפילו ברשות היחיד טהור) לומדים מהפסוק "והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל" (ויקרא ז-יט)}}.
'''מקורו''' מפרשת מסוטה {{מקור|(סוטה כח., והגמרא שם (כט.) הוסיפה שאת דין יש בו דעת להישאל (דהיינו שאם לא היה שם אדם - אפילו ברשות היחיד טהור) לומדים מהפסוק "והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל" (ויקרא ז-יט))}}.


'''הטעם''' שברשות הרבים טהור, שהרי אפילו טומאה ודאית דחויה בציבור, וכל שכן ספק {{מקור|תוספתא טהרות סוף פרק ו, רמב"ם שאר אבות הטומאות טז-א}}.
'''הטעם''' שברשות הרבים טהור, שהרי אפילו טומאה ודאית דחויה בציבור, וכל שכן ספק {{מקור|תוספתא טהרות סוף פרק ו, רמב"ם שאר אבות הטומאות טז-א|כן}}.


והטעם שברשות היחיד טמא, משום שבזה כו"ע מודים שספיקא דאורייתא לחומרא דאורייתא (שהרי בשאר ספיקא דאורייתא נחלקו הראשונים<ref>במחלוקת הראשונים האם ספיקא דאורייתא לחומרא מדאורייתא או מדרבנן הארכנו בערך [[ספיקא דאורייתא#מקור_וטעם]] ד"ה במקורו.</ref>) {{מקור|לבוש מרדכי יבמות ט}}.
והטעם שברשות היחיד טמא, משום שבזה כו"ע מודים שספיקא דאורייתא לחומרא דאורייתא (שהרי בשאר ספיקא דאורייתא נחלקו הראשונים<ref>במחלוקת הראשונים האם ספיקא דאורייתא לחומרא מדאורייתא או מדרבנן הארכנו בערך [[ספיקא דאורייתא#מקור_וטעם]] ד"ה במקורו.</ref>) {{מקור|לבוש מרדכי יבמות ט|כן}}.


'''לגבי ודאותו''', הוא דין ודאי (ולא דין ספק) בין ברשות הרבים ובין ברשות היחיד:
'''לגבי ודאותו''', הוא דין ודאי (ולא דין ספק) בין ברשות הרבים ובין ברשות היחיד:
@ ברשות הרבים הנוגע טהור טהרה ודאית אפילו אם באמת נגע בחפץ טמא (הנהגה, שאנו פוסקים שטהור, אפילו שבמציאות נגע בטומאה) {{מקור|אחיעזר ח"א א-ג. אך הקובץ שיעורים (ח"ב מה-ט) כתב שאינה טהרה ודאית, אלא רק אין צריך לחשוש שהוא טמא, אך אם באמת נגע בטומאה לא נטהר}}.
@ ברשות הרבים הנוגע טהור טהרה ודאית אפילו אם באמת נגע בחפץ טמא (הנהגה, שאנו פוסקים שטהור, אפילו שבמציאות נגע בטומאה) {{מקור|(אחיעזר ח"א א-ג. אך הקובץ שיעורים (ח"ב מה-ט) כתב שאינה טהרה ודאית, אלא רק אין צריך לחשוש שהוא טמא, אך אם באמת נגע בטומאה לא נטהר)}}.
@ ברשות היחיד הנוגע טמא בטומאה חדשה אפילו אם באמת החפץ טהור (הנהגה, שאנו פוסקים שטמא, אפילו שבמציאות לא נגע בטומאה) {{מקור|אחיעזר ח"א א-ג. והקובץ הערות (לט-א) חקר האם נחשב כאילו נגע בטומאה, או שטמא אפילו שלא נגע בה}}.
@ ברשות היחיד הנוגע טמא בטומאה חדשה אפילו אם באמת החפץ טהור (הנהגה, שאנו פוסקים שטמא, אפילו שבמציאות לא נגע בטומאה) {{מקור|(אחיעזר ח"א א-ג. והקובץ הערות (לט-א) חקר האם נחשב כאילו נגע בטומאה, או שטמא אפילו שלא נגע בה)}}.


==פרטי הדין==
==פרטי הדין==
'''באין בו דעת להישאל עליו''', כלומר שלא היה שם אדם, אפילו ברשות היחיד טהור {{מקור|סוטה כח:}}.
'''באין בו דעת להישאל עליו''', כלומר שלא היה שם אדם, אפילו ברשות היחיד טהור {{מקור|בבלי:סוטה כח:|כן}}.


'''כשאדם יודע''' שבאמת טמא, אף על פי שספק ברשות הרבים דינו כוודאי טהור, מצווה עליו להפריש אחרים {{מקור|שערי יושר א-ב ד"ה ונראה}}.
'''כשאדם יודע''' שבאמת טמא, אף על פי שספק ברשות הרבים דינו כוודאי טהור, מצווה עליו להפריש אחרים {{מקור|שערי יושר א-ב ד"ה ונראה|כן}}.


'''ספק הרגיל''' וקרוב לוודאי (לטהר) טהור אפילו ברשות היחיד {{מקור|תוס' פסחים ט. ד"ה ואם}}<ref>עיין לקמן בסעיף "חוזק" (ד"ה רוב) בדין רוב.</ref>.
'''ספק הרגיל''' וקרוב לוודאי (לטהר) טהור אפילו ברשות היחיד {{מקור|תוס' פסחים ט. ד"ה ואם|כן}}<ref>עיין לקמן בסעיף "חוזק" (ד"ה רוב) בדין רוב.</ref>.


==חוזק==
==חוזק==
'''בסעיף זה''' נדון בחוזקה של ההכרעה במקרה שהכרעה אחרת סותרת אותה<ref>בערך [[חוזק ההכרעות]] דנו בכללים שמסבירים מדוע הכרעה אחת עדיפה על חברתה, וכן הבאנו שם את סדר כל ההכרעות מהחזקה אל החלשה.</ref>.
'''בסעיף זה''' נדון בחוזקה של ההכרעה במקרה שהכרעה אחרת סותרת אותה<ref>בערך [[חוזק ההכרעות]] דנו בכללים שמסבירים מדוע הכרעה אחת עדיפה על חברתה, וכן הבאנו שם את סדר כל ההכרעות מהחזקה אל החלשה.</ref>.


'''עד אחד''' בטומאה, מסתפק בזה השב שמעתתא {{מקור|ו-כג}}.
'''עד אחד''' בטומאה, מסתפק בזה השב שמעתתא {{מקור|ו-כג|כן}}.


'''רוב''' עדיף מספק טומאה {{מקור|קהילות יעקב כתובות ח}}<ref>עיין לעיל בסעיף "פרטי הדין" (ד"ה ספק הרגיל) בדין ספק הרגיל וקרוב לוודאי.</ref>.
'''רוב''' עדיף מספק טומאה {{מקור|קהילות יעקב כתובות ח|כן}}<ref>עיין לעיל בסעיף "פרטי הדין" (ד"ה ספק הרגיל) בדין ספק הרגיל וקרוב לוודאי.</ref>.


'''חזקת הגוף''' - לקובץ שיעורים {{מקור|כתובות רסג רסה}} לא מועילה לטהר ברשות היחיד, ולשב שמעתתא {{מקור|א-טו}} כן מועילה.
'''חזקת הגוף''' - לקובץ שיעורים {{מקור|כתובות רסג רסה|כן}} לא מועילה לטהר ברשות היחיד, ולשב שמעתתא {{מקור|א-טו|כן}} כן מועילה.


'''חזקת הדין''' לא מועילה לטהר ברשות היחיד {{מקור|תוס' חולין ט: ד"ה התם}}.
'''חזקת הדין''' לא מועילה לטהר ברשות היחיד {{מקור|תוס' חולין ט: ד"ה התם|כן}}.


'''ספיקא דרבנן''' עדיף מדין ספק טומאה ברשות היחיד, ולכן מקילים בטומאה דרבנן {{מקור|קונטרסי שיעורים כד-א ד"ה ולא}}.
'''ספיקא דרבנן''' עדיף מדין ספק טומאה ברשות היחיד, ולכן מקילים בטומאה דרבנן {{מקור|קונטרסי שיעורים כד-א ד"ה ולא|כן}}.


'''אין ספק מוציא מידי ודאי''' מועיל לטמא אפילו ברשות הרבים. כגון שידוע שהיתה כאן טומאה וספק האם גררוה, נחשבת כוודאי טומאה וטמאה {{מקור|מהרש"א נידה טו: על תד"ה ספק. והמהר"ם עבודה זרה מב. (על תד"ה מפני) כתב זאת בלשון "ויש לתרץ בדוחק"}}.
'''אין ספק מוציא מידי ודאי''' מועיל לטמא אפילו ברשות הרבים. כגון שידוע שהיתה כאן טומאה וספק האם גררוה, נחשבת כוודאי טומאה וטמאה {{מקור|(מהרש"א נידה טו: על תד"ה ספק. והמהר"ם עבודה זרה מב. (על תד"ה מפני) כתב זאת בלשון "ויש לתרץ בדוחק")}}.


'''ספק ספיקא''', טומאה עדיפה ממנו. ולכן בספק ספיקא לטהר ברשות היחיד - עדיין טמא {{מקור|קהילות יעקב כתובות ח, קובץ שיעורים בבא בתרא רמו}}.
'''ספק ספיקא''', טומאה עדיפה ממנו. ולכן בספק ספיקא לטהר ברשות היחיד - עדיין טמא {{מקור|קהילות יעקב כתובות ח, קובץ שיעורים בבא בתרא רמו|כן}}.


==כללים==
==כללים==
'''בסעיף זה''' נדון האם ההכרעה תועיל במקרים (כללים) שמבטלים חלק מההכרעות.
'''בסעיף זה''' נדון האם ההכרעה תועיל במקרים (כללים) שמבטלים חלק מההכרעות.


'''בתרי ותרי''', כלומר שיש שתי כיתות עדים שסותרות זו את זו, מפורש במשנה {{מקור|טהרות ה-ט}} שברשות הרבים טהור וברשות היחיד טמא, אך הר"ש {{מקור|שם}} הקשה על זה.
'''בתרי ותרי''', כלומר שיש שתי כיתות עדים שסותרות זו את זו, מפורש במשנה {{מקור|טהרות ה-ט|כן}} שברשות הרבים טהור וברשות היחיד טמא, אך הר"ש {{מקור|שם|כן}} הקשה על זה.




שורה 48: שורה 48:
<references />
<references />


{{טומאה וטהרה}}
[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]
[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]
[[קטגוריה:טומאה וטהרה]]
[[קטגוריה:טומאה וטהרה]]
[[קטגוריה:ספקות]]
[[קטגוריה:עקרונות הלכתיים]]
[[קטגוריה:עקרונות הלכתיים]]

גרסה אחרונה מ־07:24, 12 באוקטובר 2012

הגדרה[עריכה]

ספק טומאה שנמצא ברשות הרבים טהור, וברשות היחיד טמא (הסוגיא בסוטה כח.).

לדוגמא, נמצא כלי, ספק האם הוא טהור או טמא (פסחים יט:). ספק האם האדם נגע בדבר טמא (קידושין פ.).

מקור וטעם[עריכה]

מקורו מפרשת מסוטה (סוטה כח., והגמרא שם (כט.) הוסיפה שאת דין יש בו דעת להישאל (דהיינו שאם לא היה שם אדם - אפילו ברשות היחיד טהור) לומדים מהפסוק "והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל" (ויקרא ז-יט)).

הטעם שברשות הרבים טהור, שהרי אפילו טומאה ודאית דחויה בציבור, וכל שכן ספק (תוספתא טהרות סוף פרק ו, רמב"ם שאר אבות הטומאות טז-א).

והטעם שברשות היחיד טמא, משום שבזה כו"ע מודים שספיקא דאורייתא לחומרא דאורייתא (שהרי בשאר ספיקא דאורייתא נחלקו הראשונים[1]) (לבוש מרדכי יבמות ט).

לגבי ודאותו, הוא דין ודאי (ולא דין ספק) בין ברשות הרבים ובין ברשות היחיד:

  1. ברשות הרבים הנוגע טהור טהרה ודאית אפילו אם באמת נגע בחפץ טמא (הנהגה, שאנו פוסקים שטהור, אפילו שבמציאות נגע בטומאה) (אחיעזר ח"א א-ג. אך הקובץ שיעורים (ח"ב מה-ט) כתב שאינה טהרה ודאית, אלא רק אין צריך לחשוש שהוא טמא, אך אם באמת נגע בטומאה לא נטהר).
  2. ברשות היחיד הנוגע טמא בטומאה חדשה אפילו אם באמת החפץ טהור (הנהגה, שאנו פוסקים שטמא, אפילו שבמציאות לא נגע בטומאה) (אחיעזר ח"א א-ג. והקובץ הערות (לט-א) חקר האם נחשב כאילו נגע בטומאה, או שטמא אפילו שלא נגע בה).

פרטי הדין[עריכה]

באין בו דעת להישאל עליו, כלומר שלא היה שם אדם, אפילו ברשות היחיד טהור (סוטה כח:).

כשאדם יודע שבאמת טמא, אף על פי שספק ברשות הרבים דינו כוודאי טהור, מצווה עליו להפריש אחרים (שערי יושר א-ב ד"ה ונראה).

ספק הרגיל וקרוב לוודאי (לטהר) טהור אפילו ברשות היחיד (תוס' פסחים ט. ד"ה ואם)[2].

חוזק[עריכה]

בסעיף זה נדון בחוזקה של ההכרעה במקרה שהכרעה אחרת סותרת אותה[3].

עד אחד בטומאה, מסתפק בזה השב שמעתתא (ו-כג).

רוב עדיף מספק טומאה (קהילות יעקב כתובות ח)[4].

חזקת הגוף - לקובץ שיעורים (כתובות רסג רסה) לא מועילה לטהר ברשות היחיד, ולשב שמעתתא (א-טו) כן מועילה.

חזקת הדין לא מועילה לטהר ברשות היחיד (תוס' חולין ט: ד"ה התם).

ספיקא דרבנן עדיף מדין ספק טומאה ברשות היחיד, ולכן מקילים בטומאה דרבנן (קונטרסי שיעורים כד-א ד"ה ולא).

אין ספק מוציא מידי ודאי מועיל לטמא אפילו ברשות הרבים. כגון שידוע שהיתה כאן טומאה וספק האם גררוה, נחשבת כוודאי טומאה וטמאה (מהרש"א נידה טו: על תד"ה ספק. והמהר"ם עבודה זרה מב. (על תד"ה מפני) כתב זאת בלשון "ויש לתרץ בדוחק").

ספק ספיקא, טומאה עדיפה ממנו. ולכן בספק ספיקא לטהר ברשות היחיד - עדיין טמא (קהילות יעקב כתובות ח, קובץ שיעורים בבא בתרא רמו).

כללים[עריכה]

בסעיף זה נדון האם ההכרעה תועיל במקרים (כללים) שמבטלים חלק מההכרעות.

בתרי ותרי, כלומר שיש שתי כיתות עדים שסותרות זו את זו, מפורש במשנה (טהרות ה-ט) שברשות הרבים טהור וברשות היחיד טמא, אך הר"ש (שם) הקשה על זה.


הערות שוליים[עריכה]

  1. במחלוקת הראשונים האם ספיקא דאורייתא לחומרא מדאורייתא או מדרבנן הארכנו בערך ספיקא דאורייתא#מקור_וטעם ד"ה במקורו.
  2. עיין לקמן בסעיף "חוזק" (ד"ה רוב) בדין רוב.
  3. בערך חוזק ההכרעות דנו בכללים שמסבירים מדוע הכרעה אחת עדיפה על חברתה, וכן הבאנו שם את סדר כל ההכרעות מהחזקה אל החלשה.
  4. עיין לעיל בסעיף "פרטי הדין" (ד"ה ספק הרגיל) בדין ספק הרגיל וקרוב לוודאי.