ספר הזוהר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (הכנסת ערכים ממילון הראיה לויקישיבה)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:Zohar.png|250px|שמאל|ממוזער|שער ספר הזוהר בדפוס מנטובה]].
{{פירוש נוסף|נוכחי=זוהר|עע=[[מילון הראי"ה:זוהר (פירושונים)]]}}
[[מילון הראי"ה:הזריחה|הזריחה]] [[מילון הראי"ה:וההברקה|וההברקה]] של האור לכל שלל [[מילון הראי"ה:צבעיו|צבעיו]] הרבים המתנוצצים בבהירותם הנפלאה [עפ"י ע"א ד ט לח].
[[מילון הראי"ה:ההוד|ההוד]] הנעלם, המתנוצץ ומסתתר המבהיק ונגנז שהוא העמילן ויסוד המזין של ההשכלה בכלל <שהיא מתגלה בכל המדריגות [[מילון הראי"ה:בקודש|בקודש]] [[מילון הראי"ה:ובחול|ובחול]], בכל יצירה [[מילון הראי"ה:רוחנית|רוחנית]] לפי ערכה, בהוד מפואר [[מילון הראי"ה:ובזיו|ובזיו]] כמוס> המתנוסס בתוכיות הרוח הטהור שבלב זכי הרוח, השואבים מאצילות החיים של [[מילון הראי"ה:רוח הקודש|רוח הקודש]] הצפון במעמקי [[מילון הראי"ה:הנשמה|הנשמה]] [ר"מ קעד].
[[מילון הראי"ה:חן|חן]] העושר המיוחד של [[מילון הראי"ה:האור|האור]] והברק [צ"צ א עט].


הספר נמצאים אמרותיהם של בני החבורה הקדושה, שמונהגת בידי רשב"י ([[רבי שמעון בר יוחאי]]), ובה ר' אלעזר בנו, רבי אבא, רבי חייא, רבי יובא סבא, [[רבי פנחס בן יאיר]], רבי יהודה בר אילעאי, ועוד. הספר עוסק בדרשת פסוקי ה[[תורה]] ועניינה ע"פ ה[[קבלה]], ולפי [[עשר ספירות]] שמובאות בזוהר הקדוש.
[[קטגוריה:מילון הראי"ה:פסוקים ובטויי חזל|זו]]
 
בעיקר אצל בני עדות המזרח נהגו לקרוא באירועים רבים זוהר גם בלי הבנה (לגרוס זוהר), כפי שמופיע ב"חוק לישראל". גם ב[[ברית יצחק]] נוהגים לקרוא את הזוהר על פרשת לך-לך העוסק בסגולת ומעלת ברית מילה ועניינה. "פתח אליהו" שאומרים לפני ה[[תפילה]] גם הוא לקוח מהזוהר. בשעה שפותחים את הארון אומרים [[בריך שמיה]] - שמקורו מהזוהר, וכן לפני כל סעודה בשבת יש נוהגים לקרוא קטע מהזוהר במדבר בשבח השבת. לפי מנהג ספרד אומרים לפני תפילת [[ערבית]] בליל [[שבת]] - [[כגוונא]], הלקוח מהזוהר.
 
הספר בנוי לפי סדר התורה, ומחולק לפרשות. מצורף אליו גם ספר "תיקוני זוהר". חלקים נוספים בזוהר הם ה"זוהר חדש", "רעיא מהימנא", "האידרא רבא" וה"אידרא זוטא", "ספרא דצניעותא".
 
פעמים שדברי הזוהר הקדוש חלוקים עם דברי הש"ס והפוסקים. הכלל בזה הוא כי כאשר הזוהר חולק עם הש"ס שלנו, אנו הולכים לפי דברי הגמרא. וכאשר הזוהר חולק עם דברי הפוסקים, והש"ס שלנו לא נמצא הדבר - נקטינן כדברי הזוה"ק.
 
==פירושוים על הזוהר==
*"פירוש הסולם"- מאת [[הרב יהודה לייב הלוי אשלג]]
*"מתוק מדבש"- מאת [[הרב דניאל פריש]]
[[קטגוריה:ארון הספרים היהודי]]
[[קטגוריה: ספרי קבלה]]
[[קטגוריה:קבלה]]

גרסה מ־14:14, 26 באוגוסט 2012

ערך זה עוסק בזוהר. אם התכוונתם למשמעות אחרת, עיינו בערך מילון הראי"ה:זוהר (פירושונים).

הזריחה וההברקה של האור לכל שלל צבעיו הרבים המתנוצצים בבהירותם הנפלאה [עפ"י ע"א ד ט לח]. ההוד הנעלם, המתנוצץ ומסתתר המבהיק ונגנז שהוא העמילן ויסוד המזין של ההשכלה בכלל <שהיא מתגלה בכל המדריגות בקודש ובחול, בכל יצירה רוחנית לפי ערכה, בהוד מפואר ובזיו כמוס> המתנוסס בתוכיות הרוח הטהור שבלב זכי הרוח, השואבים מאצילות החיים של רוח הקודש הצפון במעמקי הנשמה [ר"מ קעד]. חן העושר המיוחד של האור והברק [צ"צ א עט].