Difference between revisions of "ספר התניא"

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search
 
(17 intermediate revisions by 4 users not shown)
Line 1: Line 1:
'''ספר התניא''' נקרא גם '''לקוטי אמרים''' או '''ספר של בינונים'''. אחד מספרי היסוד של תנועת החסידות בכלל, וספר היסוד של תורת [[חסידות חב"ד]]. הודפס בשנת תקנ"ז (1797) בסלאוויטא, בידי מחברו, מייסד חסידות חב"ד, ה[[אדמו"ר הזקן]], רבי שניאור זלמן מלאדי, הנקרא גם על שמו 'בעל התניא'.
+
{{פירוש נוסף|נוכחי=ספר היסוד של [[חסידות חב"ד]]|אחר=ספר הלכה חשוב מימי ה[[ראשונים]]|עע=[[תניא רבתי]]}}
 +
 
 +
{{ספר
 +
|שם=ליקוטי אמרים-תניא
 +
|תמונה=[[תמונה:Tanyia.jpg|ממוזער|200px]]
 +
|כיתוב=שער הספר
 +
|מחבר=[[רבי שניאור זלמן מלאדי]]
 +
|עורך=
 +
|תחום=[[החסידות|חסידות]]
 +
|נושא=
 +
|שפת המקור=
 +
|שם בשפת המקור=
 +
|תרגומים=
 +
|דפוס ראשון=סלאוויטא תקנ"ז
 +
|פירושים בולטים=ראה לקמן
 +
}}
 +
 
 +
 
 +
[[תמונה:Tanya2.jpg|250px|שמאל|ממזוער| צילום שער הספר, מהדורת סלוויטא תקס"ה]]
 +
'''ליקוטי אמרים - תניא''' הוא ספר היסוד ב[[חסידות חב"ד]] ואחד מספרי היסוד של [[החסידות]] בכללה, שחובר על ידי מייסד חסידות חב"ד [[רבי שניאור זלמן מלאדי]], הנקרא על שמו "בעל התניא". הודפס לראשונה בשנת תקנ"ז בסלאוויטא.  
  
 
== רקע היסטורי ==
 
== רקע היסטורי ==
בשנת [[תקל"ב]] (1772) ייסד רבי שניאור זלמן את חסידות חב"ד. במשך עשרים שנה (משנת [[תקל"ה]] - 1775) כתב את הספר בו הוא פורש את משנתו, משנת חסידות חב"ד. כמו כן כתב בו עצות ותשובות רבות על שאלות בענייני עבודת ה' ששאלוהו חסידיו באופן פרטי. בשנת [[תקנ"ה]] (1795) סיים את כתיבתו, ואישר להעתיקו, והספר הופץ בקרב החסידים בהעתקות ידניות.
+
בשנת תקל"ב ייסד רבי שניאור זלמן את חסידות חב"ד. במשך עשרים שנה (משנת תקל"ה) כתב את הספר בו הוא פורש את משנתו, משנת חסידות חב"ד. כמו כן כתב בו עצות ותשובות רבות על שאלות בענייני [[עבודת ה']] ששאלוהו חסידיו באופן פרטי. בשנת תקנ"ה סיים את כתיבתו, ואישר להעתיקו, והספר הופץ בקרב החסידים בהעתקות ידניות.
  
מתנגדי החסידות חששו מהשפעת הספר, ועל כן הטילו בו זיופים מכוונים על מנת להציגו כספר "כפרני". עם זיופים כאלה הציגוהו בפני [[הגאון מוילנה]], ומשום כך הורה לשרפו. כשנודע לאדמו"ר הזקן על כך, הורה להדפיסו ובכך למנוע את המשך זיופו.
+
בשנת תקנ"ו שלח האדמו"ר הזקן את הספר לבית הדפוס בסלאוויטא, כשהוא מבקש מחבריו, תלמידי [[המגיד ממזריטש]], [[רבי משולם זוסיא מאניפולי]] ו[[רבי יהודה לייב הכהן]] לצרף את הסכמתם. הללו התפעלו מאד מהספר (ראה להלן) וצרפו את הסכמותיהם החמות. העותקים הראשונים הגיעו לידי האדמו"ר הזקן בכ' ב[[כסלו]] תקנ"ז. יש לציין שהדפוס הראשון היה בלא שם המחבר ובהשמטת הפרטים המזהים.
  
בשנת תקנ"ו (1797) שלח אדמו"ר הזקן את הספר לבית הדפוס בסלאוויטא, כשהוא מבקש מחבריו, תלמידי [[המגיד ממזריטש]], ר' [[משולם זוסיא מאניפולי]] ור' [[יהודה לייב הכהן]] לצרף את הסכמתם. הללו התפעלו מאד מהספר (ראה להלן) וצרפו את הסכמותיהם החמות. העותקים הראשונים הגיעו לידי אדמו"ר הזקן ב-כ' כסלו תקנ"ז. יש לציין שהדפוס הראשון היה בלא שם המחבר ובהשמטת הפרטים המזהים.
+
בתחילה היו מראשי החסידות שלא קיבלו את הספר, עקב האלמנט השכלי המודגש בו, אך לבסוף הוא אומץ בחום גם על ידם. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות ונערץ על כל זרמיה. תחום ההשפעה של הספר חרג מגבולות תנועת החסידות, והוא נלמד גם בקרב רבים מבני הציונות הדתית, ואף בקרב חוגים ליטאיים מסוימים.
 
+
[[תמונה:Tanya3.jpg|250px|שמאל|ממוזער| שער הספר במהדורה הנפוצה כיום]]
בתחילה היו מראשי החסידות שלא קיבלו את הספר, עקב האלמנט האינטלקטואלי שבמשנת חסידות חב"ד, אך לבסוף הוא אומץ בחום גם על ידם. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמיה ונלמד בכל תפוצות ישראל.
 
  
 
==שמותיו==   
 
==שמותיו==   
 
לספר מספר שמות:
 
לספר מספר שמות:
 
   
 
   
*'''לקוטי אמרים''' - כך מכנה אדמו"ר הזקן בענווה את ספרו, על שם היותו "מלקט" את דברי הקבלה והחסידות ששמע מפי רבותיו ושנכתבו בספרים. בשם זה הוא מודפס בצמוד לשם "תניא" הנפוץ יותר: "לקוטי אמרים-תניא".   
+
*'''לקוטי אמרים''' - כך מכנה המחבר את ספרו, על שם היותו "מלקט" את דברי ה[[קבלה]] והחסידות ששמע מפי רבותיו ושנכתבו בספרים. בשם זה הוא מודפס בצמוד לשם "תניא" הנפוץ יותר: "לקוטי אמרים-תניא".   
+
*'''תניא''' - הכינוי הנפוץ לספר, על שם המילה הפותחת אותו: "תניא בסוף פרק ג' דנדה".
*'''ספר של בינונים''' - כותב אדמו"ר הזקן בדף השער: "ספר לקוטי אמרים חלק ראשון הנקרא בשם ספר של בינונים"; על שם תוכן חלקו הראשון של הספר המבאר שעבודת האדם היא להגיע לדרגת ה"בינוני". כך מכונה הספר בספרי החסידות של אדמו"רי חב"ד (למעט בספרי אדמו"ר שליט"א), ובראשי תיבות: סש"ב.   
+
*'''ספרם של בינוניחם''' - כותב אדמו"ר הזקן בדף השער: "ספר לקוטי אמרים חלק ראשון הנקרא בשם ספר של בינונים"; על שם תוכן חלקו הראשון של הספר המבאר שעבודת האדם היא להגיע לדרגת ה"בינוני". כך מכונה הספר בספרי החסידות של רוב אדמו"רי חב"ד, ובראשי תיבות: סש"ב.   
+
 
*'''תניא''' - שמו המוכר והנפוץ יותר, על שם המילה הראשונה של הספר ("תניא בסוף פרק ג' דנדה"), וכך הוא מכונה בספרי אדמו"ר שליט"א, ולעתים: "תניא קדישא" (התניא הקדוש). בשם זה הוא מודפס בצמוד לשם "לקוטי אמרים" המקורי: "לקוטי אמרים-תניא".   
+
*'''תורה שבכתב של החסידות''' -  כינוי זה ניתן לספר על יד [[רבי יוסף יצחק שניאורסון]] (הריי"צ), משום קדושתו הרבה, הדיוק המרבי שדייק רבי שניאור זלמן בכתיבת כל אות בו, ומשום היותו ספר היסוד לתורת חסידות חב"ד עליו מתבססים אלפי ספרי החסידות.
 
*'''תורה שבכתב של החסידות''' -  כינוי זה ניתן לספר על ידי רבי יוסף יצחק שניאורסון, משום קדושתו הרבה, הדיוק המרבי שדייק רבי שניאור זלמן בכתיבת כל אות בו, ומשום היותו ספר היסוד לתורת חסידות חב"ד עליו מתבססים אלפי ספרי החסידות.        
 
  
 
==חלקיו==
 
==חלקיו==
 
לספר חמישה חלקים:
 
לספר חמישה חלקים:
 
   
 
   
*'''לקוטי אמרים''' - הדרכה על פי תורת החסידות הקבלה ותורת הנפש, כיצד ניתן לאדם למצות את יכולותיו וכוחותיו הטבעיים, ולהתעלות לדרגא הגבוהה בעבודת ה', אליה כל אדם יכול להגיע -  דרגת ה"[[בינוני]]". מכיל הקדמה ונ"ג פרקים. הודפס לראשונה: סלאוויטא תקנ"ז (1797).
+
*'''לקוטי אמרים''' - הדרכה על פי תורת הקבלה והחסידות לעבודת ה', על מנת להגיע לדרגה הגבוהה שאליה כל אדם יכול להגיע, מדרגת ה"בינוני", בהתבסס על הפסוק "כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו". מכיל הקדמה ונ"ג פרקים.  
 
   
 
   
*'''שער היחוד והאמונה''' - נקרא גם 'לקוטי אמרים חלק שני'. הסבר נרחב ומעמיק בשיטת החסידות וחידוש הבעש"ט בנוגע לאמונה באחדות השם. מכיל הקדמה בשם 'חינוך קטן' וי"ב פרקים. הודפס יחד עם לקוטי אמרים, לראשונה: סלאוויטא תקנ"ז (1797).
+
*'''שער היחוד והאמונה''' - נקרא גם 'לקוטי אמרים חלק שני'. הסבר נרחב ומעמיק בשיטת החסידות וחידוש [[הבעש"ט]] בנוגע לאמונה באחדות השם, בהתבסס על הפסוק "וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד". מכיל הקדמה בשם 'חינוך קטן' וי"ב פרקים.
 
      
 
      
*'''אגרת התשובה''' - ביאור נרחב במהותה של ה'תשובה' על פי החסידות. מכיל י"ב פרקים. מהדורא קמא - ללא חלוקה לפרקים, הודפסה לראשונה: זאלקווי תקנ"ט (1799). מהדורא בתרא - בחלוקה לפרקים, הודפסה לראשונה: שקלוב תקס"ו (1806). נוספה על ידי אדמו"ר הזקן.
+
*'''אגרת התשובה''' - ביאור נרחב בדרכי תשובה ובפעולתם של החטא והתשובה ממנו. מכיל י"ב פרקים. מהדורא קמא - ללא חלוקה לפרקים, הודפסה לראשונה: זאלקווי תקנ"ט. מהדורא בתרא - בחלוקה לפרקים, הודפסה לראשונה: שקלוב תקס"ו. נוספה על ידי האדמו"ר הזקן.
 
   
 
   
*'''[[אגרת הקודש]]''' - מכתבים ואגרות של אדמו"ר הזקן, בהם הוראות שונות לחסידיו בנוגע לעבודת  ה' וענייני השעה, וכן ביאורים עמוקים בקבלה וחסידות. מכיל ל"ב סימנים. הודפסה לראשונה: שקלוב תקע"ד (1814). נוספה על ידי בניו.
+
*'''[[אגרת הקודש]]''' - מכתבים ואגרות של האדמו"ר הזקן, בהם הוראות שונות לחסידיו בנוגע לעבודת  ה' וענייני השעה, וכן ביאורים עמוקים בקבלה וחסידות. מכיל ל"ב סימנים. הודפסה לראשונה: שקלוב תקע"ד. נוספה על ידי בניו.
 
   
 
   
*'''קונטרס אחרון''' - ביאור נרחב ועמוק, מאת אדמו"ר הזקן, במספר סוגיות הנידונות בחלק הראשון 'לקוטי אמרים', שלא פורטו שם מפאת הרצון להתמקד במהלך. מכיל ט' סימנים. הודפס לראשונה: שקלוב תקע"ד (1814). נוסף על ידי בניו.
+
*'''קונטרס אחרון''' - ביאור נרחב ועמוק, מאת האדמו"ר הזקן, במספר סוגיות הנידונות בחלק הראשון 'לקוטי אמרים', שלא פורטו שם מפאת הרצון להתמקד במהלך. מכיל ט' סימנים. הודפס לראשונה: שקלוב תקע"ד. נוסף על ידי בניו.
  
 
== תניא מהדורא קמא ==
 
== תניא מהדורא קמא ==
Line 39: Line 55:
  
 
==מטרתו==
 
==מטרתו==
ספר התניא נכתב על מנת לבאר את שיטת חסידות חב"ד, הדוגלת ברעיון של '[[מוח שליט על הלב]]' כדרך למימוש [[אהבת ה']] [[יראת ה'|ויראתו]] - בחלקו הראשון של הספר, 'לקוטי אמרים'. ואילו חלקו השני, 'שער היחוד והאמונה', מבאר את שיטתה באמונה ב[[אחדות ה']], אין עוד מציאות בעולם מלבד הקב"ה.
+
ספר התניא נכתב על מנת לבאר את שיטת חסידות חב"ד, הדוגלת ברעיון של 'מוח שליט על הלב' כדרך למימוש [[אהבת ה']] ו[[יראת ה']] - בחלקו הראשון של הספר, 'לקוטי אמרים'. ואילו חלקו השני, 'שער היחוד והאמונה', מבאר את שיטתה באמונה ב[[אחדות ה']], אין עוד מציאות בעולם מלבד הקב"ה.
  
 
במהלך הסברת שיטתו, מביא רבי שניאור זלמן את תשובותיו ועצותיו שהשיב לשאלות רבות ששאלוהו חסידיו בענייני עבודת ה' התלויה בלב. את הסיבה לכך מנמק בהקדמת הספר: "להיות כי אין הזמן גרמא עוד להשיב לכל אחד ואחד על שאלתו בפרטות וגם השכחה מצויה".
 
במהלך הסברת שיטתו, מביא רבי שניאור זלמן את תשובותיו ועצותיו שהשיב לשאלות רבות ששאלוהו חסידיו בענייני עבודת ה' התלויה בלב. את הסיבה לכך מנמק בהקדמת הספר: "להיות כי אין הזמן גרמא עוד להשיב לכל אחד ואחד על שאלתו בפרטות וגם השכחה מצויה".
  
==תוכנו ואופיו==
+
==תוכנו==
החסידות הציבה את מצוות אהבת ה' ויראת ה' כיסוד ובסיס אליו שואף כל חסיד להגיע. אחד ההבדלים בין זרמי החסידות השונים נובעים מהבדלי התפיסה כיצד ניתן לממש אהבה ויראה זו. תנועת החסידות נחלקת לכאלה הסוברים כי באמצעות 'ווארט' חסידות מעורר הלב ניתן להגיע לאהבת ה' ויראתו, ולשיטת חסידות חב"ד, הדוגלת שהמוח הוא זה שיכוון את הלב.
+
===חלק ראשון - ליקוטי אמרים===
 
+
בחלק זה של התניא מוצגת גישה חדשה בחסידות לאהבת ה'. במהלך פרקי הספר מתווה בעל התניא דרך להתבוננות רוחנית על פי הקבלה, בגדלות ה' וכד', ועל ידי כך להגיע לאהבת ה' ויראתו בלבו, משום ש"מוח שליט על הלב". אגב כך, עוסק בעל התניא בסוגיות נלוות כדוגמת אהבת ישראל ועוד.  
בחלקו הראשון של ספרו הגדול פורש אדמו"ר הזקן את משנתו, לפיה תפקידו הטבעי של המוח הוא לשלוט על הלב והרגשות. על פי הקבלה, מעלת המוח גבוהה ממעלת הלב, שכן מקביליו הרוחניים, חב"ד - שלושת המוחין; [[חכמה]] [[בינה]] [[דעת]], נעלים יותר ממקביליו הרוחניים של הלב, [[חג"ת]] [[נה"י]] - ששת המידות; [[חסד]] [[גבורה]] [[תפארת]] [[נצח]] [[הוד]] [[יסוד]]. כמו כן, באופן טבעי, רגשותיו, ובלשון הקבלה - מידותיו של האדם, מופיעים לאחר ובהתאם לתובנות אותם הבין במוחו ושכלו.
 
 
 
משום כך, מבאר אדמו"ר הזקן, על האדם להשתמש במוחו, להתבונן ארוכות בגדולת ה', על מנת להגיע לאהבת ויראת ה' בלבו.
 
  
בחלק השני, 'שער היחוד והאמונה', מבאר אדמו"ר הזקן את שיטת הבל שם טוב שהאמונה באחדות ה' אין פירושה רק שלילת אלוה אחר מבלעדי ה' או שלילת ממוצעים גשמים ורוחניים בין האדם לאלוקיו, אלא האמונה שהקב"ה הוא המציאות האמיתית היחידה וכל מה שחוץ ממנו אינו מציאות אמיתית.
+
===חלק שני - שער הייחוד והאמונה===
 +
בחלק זה מבאר בעל התניא את שיטתו של הבעל שם טוב בענין אחדות הבורא, שמשמעותה אמונה בכך שהקב"ה הוא המציאות היחידה הקיימת, וכל תפיסה אחרת אינה אלא אשליה. הסיבה לכך היא שהנבראים כולם מתהווים בכל רגע ורגע מהקב"ה, ולולי חידוש הבריאה בכל רגע ורגע לא היו הברואים מתקיימים, והיו חוזרים להיות אין ואפס מוחלט, כפי שהיו לפני הבריאה. החיות הזו, איננה חלק נפרד מהבורא, ש"הוא ומידותיו אחד", אלא בטלה לחלוטין לגביו ואינה קיימת במציאות כלל לעומתו, אלא רק לעינינו.
 +
===אגרת התשובה===
 +
בחלק זה מבאר המחבר את עניינה של התשובה. בשלושת הפרקים הראשונים, מסביר את דרכי התיקון על פי הקבלה לדורותינו החלשים בהם קשה לציבור להתענות תעניות רבות כפי שמובא בספרי המוסר והקבלה.  
  
הסיבה לכך היא; כל מציאות הנבראים היא מפאת היותם מתהווים בכל רגע ממש מהקב. לולי היה מהווה אותם, היו חוזרים להיות אין ואפס כמו לפני הבריאה. כמו כן, החיות שיורדת מהקבומחיה את הנבראים אינה "נפרדת" ממנו -היא לא מציאות עצמאית אלא בטלה אליו לגמרי, ובנוסף אינה נחשבת ותופסת מקום לגביו.
+
בתשעת הפרקים האחרונים, מבאר בעל התניא את פעולתה של התשובה, על פי מאמר הזוהר כי משמעותה של התשובה היא "תשוב ה'", כלומר האות ה' משם הויתשוב למקומה, משום שעל ידי החטא האדם מעביר את יניקת הכוחות שלו מכוחות הקדושה לכוחות השליליים, ועל ידי התשובה מחזיר את היניקה שלו למקומה.
  
הספר בנוי כמהלך אחד, שלב אחר שלב מוליך אדמו"ר הזקן את הלומד בספרו עד סיום ביאור שיטתו. כל פרק הוא כנדבך בבנין, עליו מתבסס הפרק הבא.
+
==מעלתו== 
 +
ספר התניא התקבל באהדה רבה בקרב צדיקי החסידות. מספרים בשם ר' יהודה לייב הכהן כי: "עם ספר התניא יצעדו לקבל את פני משיח צדקנו". כמו כן, מסופר שר' זושא מאניפולי התבטא שספר התניא הוא סגולה לכל המחלות של דורות העקבתא דמשיחא.  
  
==קדושתו ומעלתו== 
+
מאוחר יותר, התבטא רבי יהודה ליב הכהן, "עם ספר התניא יצעדו לקבל את פני משיח צדקנו". ואילו רבי זושא מאניפולי אמר שספר התניא הוא סגולה ומרפא לכל המחלות של הדורות דעקבתא דמשיחא. בשם [[רבי לוי יצחק מברדיטשוב]] אומרים, כי הוא "תמה איך אפשר להכניס אלקים כל כך גדול ונורא לספר כל כך קטן".  
אדמו"ר הזקן שלח את ספר התניא לסלאוויטה לרבנים הקדושים ר' זושא מאניפולי ור' יהודה לייב הכהן על מנת שיכתבו הסכמה לספרו. כאשר קיבלו את הספר, ישבו ולמדו אתו כל הלילה. לבסוף לא יכלו להתאפק ומרוב התפעלות מתכנו, יצא כל אחד מביתו באמצע הלילה על מנת לספר לחברו על הספר הקדוש. באמצע הדרך נפגשו שניהם ופצחו בריקוד סוער...  
 
  
מאוחר יותר, התבטא ר' יהודה ליב הכהן, "עם ספר התניא יצעדו לקבל את פני משיח צדקנו". ואילו ר' זושא מאניפולי אמר שספר התניא הוא סגולה ומרפא לכל המחלות של הדורות דעקבתא דמשיחא.
+
בחסידות חב"ד מיוחסות לספר סגולות רוחניות כמו אמונה בה', מניעת הרהורים רעים וכד', ואף הצלה וישועה. רבים מחסידי חב"ד נוהגים לשנן על פה את פרקי הספר, ולהחזיק עותק של הספר ב[[ספרי קודש כיס|פורמט כיס]], כסגולה לשמירה.  
 
 
[[ר' לוי יצחק מברדיטשוב]] לאחר שקרא את הספר הגיב, "תמה אני איך אפשר להכניס אלוקים כה גדול ונורא לתוך ספר כל כך קטן".
 
 
כתיבתו ארכה עשרים שנה, ואדמו"ר הזקן דייק מאוד בכתיבתו ואף תיקנו והגיהו פעמים רבות. מסופר שבמשך חצי שנה עבר על כל ה"כו'" בספרו והתבונן אימתי צריך להוסיף לפני התיבה את האות ו' - "וכו'". 
 
 
התניא נחשב לספר קדוש ונערץ בכל תפוצות ישראל ונלמד בחרדת קודש.
 
 
 
==סגולותיו==
 
סגולות רבות יוחסו ללימוד התניא ע"י אדמו"רי חב"ד, אדמו"רי פולין רבנים וחסידים. ביניהן ניתן למנות: [[אמונת ה'|אמונה בה']], מניעת [[מחשבות זרות]] והרהורי כפירה, אהבת ה' ויראתו, קטורת לכל המגפות הרוחניות, שפע ברכה והצלחה, ואף הצלה וישועה.    
 
 
 
לשינון התניא בעל פה, חשיבות רבה בחסידות חב"ד, במיוחד י"ב הפרקים הראשונים. החסידים נהגו לחזור עליהם בכל הזדמנות, בפרט בעת ההליכה ברחוב. מהמעלות שנמנו על כך הן: טהרת אוויר הרחוב, סגולה לזיכרון ולטהרת המחשבה. [[משפיע|משפיעים]] רבים, כשנתבקשו לאשר נסיעת בחור מהישיבה לרבי, התנו את אישורם בשינון י"ב פרקי תניא. 
 
 
 
אף על החזקת הספר נאמרו מעלות רבות. צדיקים רבים, כמו ר' משולם זוסיא מאניפולי ור' לוי יצחק מברדיטשוב, נהגו להחזיקו כל העת ברשותם. אדמו"רי חב"ד הורו לקחתו בעת נסיעה כסגולה לשמירה והצלה.
 
 
 
גדולי החסידים היו לומדים ביום הזיכרון לקרוביהם (יארצייט) את פרקי התניא המתחילים באותיות של שם הנפטר, כמו שנוהגים בפסוקי תהילים ופרקי משניות.
 
 
 
==השפעתו==
 
ספר התניא השפיע השפעה מכרעת על האמונה היהודית. עד [[הבעש"ט]] היו דעות גדולי ישראל חלוקות בענין אופן השגחתו של הקב"ה על עולמו. הבעש"ט חידש שההשגחה של הקב"ה הינה [[השגחה פרטית]] על כל פרט ופרט ביקום. אדמו"ר הזקו, בביאורו את שיטת הבעש"ט בספרו, הפך את אמונה זו לרווחת בכל קהילות ישראל. 
 
 
השפעתו היתה רבה כל כך עד שאפילו תלמידו של הגר"א, ר' חיים מוולוז'ין, חזר בו מתפיסת רבו, בעקבות הלימוד בתניא, והודה בספרו 'נפש החיים' שהאמת כשיטת החסידות בענין "[[צמצום לא כפשוטו]]". 
 
 
כיום משתתפים ברחבי העולם כולו, יהודים רבים, חסידים וליטאים, חרדים ואף כאלה שאינם מגדירים עצמם כשומרי תורה ומצוות, בשיעורים הנלמדים בספר זה ואשר להם השפעה מכרעת על חייהם של אנשים רבים. חסידים רבים הצטרפו לחסידות חב"ד בעקבות לימוד התניא. אכן, נכרת בהשפעתו של ספר זה שהוא היסודי בחסידות, הבטחתו של המשיח לבעש"ט "יפוצו מעינותיך חוצה".
 
  
 
==פירושי התניא==
 
==פירושי התניא==
בהיות ספר התניא ספר היסוד וה"תורה שבכתב" של חסידות חב"ד, אלפי מאמרי החסידות ומאות ספריה, מתבססים עליו. כמו כן, מכוון שנכתב בתמציתיות ובדיוק מרביים, נכתבו עליו חיבורים ופירושים רבים.
+
*'''[[הערות וציונים]]''' - מאת [[רבי מנחם מנדל שניאורסון הצמח צדק]], נכד המחבר.
 
+
*'''[[לוח התיקון]]''' - הכולל: מפתח עניינים, מפתח שמות ספרים ואנשים, הערות ותיקונים, מאת [[רבי מנחם מנדל שניאורסון מליובאוויטש]]. כמו כן, הערותיו של האדמו"ר מליובאוויטש לספר, הודפסו בספר "שיעורים בספר התניא".  
===חיבורים ופירושים של אדמו"רי חב"ד===
+
*'''ביאורים באגרת התשובה''' - ביאורים על פרקים א-ד מאגרת התשובה, שלוקטו משיחותיו של הרבי מליובאוויטש (מודפסים גם ב"ליקוטי שיחות" חלק לט).  
 
+
*'''[[מראי מקומות והערות קצרות לספר של בינונים]]''' - חיבור שנכתב ע"י הרבי מליובאוויטש המכיל גם "פירוש קצר וליקוט מספרי רבותינו נשיאינו וכת"י שלהם המפרשים דברי התניא", הספר הודפס ע"י אגודת חסידי חב"ד בשנת תשנ"ו.
*'''[[הערות וציונים]]''' - מאת אדמו"ר הצמח צדק.
+
*'''שערי היחוד והאמונה''' - מאת [[רבי אהרון מסטארשולה]].
 
+
*'''פירוש''' - מאת הרב יעקב קיידנר
*'''[[לוח התיקון]]''' - הכולל: מפתח עניינים, מפתח שמות ספרים ואנשים, הערות ותיקונים. מאת [[הרב מנחם מנדל שניאורסון]].
+
*'''ביאור הרש"ג''' - ביאוריו של ר' שמואל גרונם אסתרמן על התניא כפי שנרשמו בידי תלמידיו.
 
+
*'''ניצוצי אור''' - שיעורי ר' שמואל לויטין על התניא שנאמרו ב[[ישיבת תומכי תמימים]] המרכזית, נדפסו בספר "ניצוצי אור".
*'''הערות''' - מופיעות בספר '[[שיעורים בספר התניא]]'. מאת אדמו"ר שליט"א.
+
*'''ליקוטי לוי יצחק''' - הערות לספר התניא. מאת [[רבי לוי יצחק שניאורסון]], אביו של הרבי מליובאוויטש. נכתב כהערות על שולי ספרים בגלותו. בנו, הרבי מליובאוויטש ביאר את הערותיו ברבות משיחותיו, שנדפסו בסדרת ספרי 'התוועדויות', ונלקטו ל'תורת מנחם - תפארת לוי יצחק', כשהמוגהות נדפסו בלקוטי שיחות חלק יט ולט.  
 
+
*'''שיעורים בספר התניא''' - מאת הרב יוסף וינברג. הוגה ע"י הרבי מליובאוויטש שהוסיף את הערותיו.
*'''ביאורים באגרת התשובה''' - ביאורים על פרקים א-ד מאגרת התשובה, שלוקטו משיחותיו של [[הרב מנחם מנדל שניאורסון]]. נדפסו בחוברת בשנת תשכ"ט ועם הוספות ב[[לקוטי שיחות]] חלק טל.
+
*'''ביאור הרנ"ג''' - מאת הרב נחום גולדשמיד.
 
+
*ביאורים מאת הרב מנחם מנדל פוטרפס.
*'''[[מראי מקומות והערות קצרות לספר של בינונים]]''' - חיבור שנכתב ע"י [[הרב מנחם מנדל שניאורסון]] המכיל גם "פירוש קצר וליקוט מספרי רבותינו נשיאינו וכת"י שלהם המפרשים דברי התניא", הספר הודפס ע"י אגודת חסידי חב"ד בשנת [[ה'תשנ"ו]].
+
*'''הלקח והלבוב''' - מאת הרב אלכסנר סנדר יודאסין.
 
+
*'''ליקוט פירושים''' - מאת הרב אהרון חיטריק.
===פירושי חסידים===
+
*'''ליקוטי ביאורים בספר התניא''' - מאת הרב יהושע קראף.
 
+
*'''פניני התניא''' - מאת הרב חיים לוי יצחק גינזבורג.
*'''שערי היחוד והאמונה''' - מאת רבי [[אהרון מסטרשלה]].
+
*'''משכיל לאיתן''' - מאת הרב יקותיאל גרין.
 
+
*'''באור התניא''' - מאת [[הרב עדין שטיינזלץ]].
*'''פירוש''' - מאת הרב יעקב קיידנר,מי שחיבר את הספר "[[סיפורים נוראים]]".
+
*'''[[חסידות מבוארת]]-תניא''' פירוש ענק שמלקט את כל הפירושים הקיימים. נערך על ידי הרבנים יעקב לייב אולטיין ונחמן שפירא, עד כה יצאו שני חלקים.
 
+
*'''תניא אור אין סוף''' - שיעורים בשפה פשוטה בנ"ג הפרקים הראשונים, נערך על ידי ש. שמידע.
*'''ביאור הרש"ג''' - ביאוריו של [[ר' שמואל גרונם]] אסתרמן על התניא כפי שנרשמו בידי תלמידיו.
+
*'''טללי תשובה''' ביאור על אגרת התשובה, מאת  הרב יוסף יצחק כ"ץ.
 
+
* שיעורים בספר התניא מאת הרב יורם אברג'יל.
*'''ניצוצי אור''' - שיעורי ר' [[שמואל לויטין]] על התניא שנאמרו בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]], נדפסו בספר "ניצוצי אור".
+
* "מעיינותיך"- סדרת ספרים על חלקי התניא המבוארת על פי שיעוריו של [[הרב יואל כהן]].  
 
 
*'''[[ליקוטי לוי יצחק]]''' - הערות לספר התניא. מאת רבי [[לוי יצחק שניאורסון]]. נכתב כהערות על שולי ספרים בגלותו. הרבי מלובביץ' ביאר את הערותיו ברבות משיחותיו, שנדפסו בסדרת ספרי 'התוועדויות', ונלקטו ל'תורת מנחם - תפארת לוי יצחק', כשהמוגהות נדפסו ב[[לקוטי שיחות]] חלק יט וטל.
 
 
 
*'''שיעורים בספר התניא''' - מאת הרב [[יוסף וינברג]]. הוגה ע"י הרבי מלובביץ' שהוסיף את הערותיו.
 
 
 
*'''[[ביאור הרנ"ג]]''' - מאת הרב [[נחום גולדשמיד]].
 
 
 
*'''[[הלקח והלבוב]]''' - מאת הרב [[אלכסנר סענדר יודאסין]].
 
 
 
*'''[[ליקוט פירושים]]''' - מאת הרב [[אהרון חיטריק]].
 
 
 
*'''[[ליקוטי ביאורים בספר התניא]]''' - מאת הרב [[יהושע קראף]].
 
 
 
*'''[[פניני התניא]]''' - מאת הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]].
 
 
 
*'''[[משכיל לאיתן]]''' - מאת הרב [[יקותיאל גרין]].
 
 
 
*'''[[באור התניא]]''' - מאת הרב [[עדין אבן ישראל]].
 
 
 
*'''[[חסידות מבוארת]]-[[תניא]]''' פירוש ענק שמלקט את כל הפירושים הקיימים. נערך על ידי הרבנים [[יעקב לייב אולטיין]] ו[[נחמן שפירא]], עד כה יצא חלק ראשון בלבד.
 
 
 
*'''[[תניא אור אין סוף]]''' - שיעורים בשפה פשוטה בנ"ג הפרקים הראשונים, נערך על ידי הגב' ש. שמידע מ[[ירושלים]].
 
 
 
*'''[[טללי תשובה]]''' ביאור ענק על [[אגרת התשובה]], מאת  הרב [[יוסף יצחק כ"ץ]].
 
 
 
==לימוד התניא==
 
 
 
כשאדמו"ר הריי"צ הנהיג את לימוד ה[[חת"ת]] (חומש תהילים תניא) היומי, חילק את הספר לשני מסלולי לימוד שנתיים; מסלול לימוד לשנה פשוטה ומסלול לשנה מעוברת. בשנה אחת, המתחילה ב-י"ט כסלו, 'ראש השנה לחסידות', ומסתיימת ב-י"ח כסלו שנה אחר כך, מסיימים ללמוד את ספר התניא מדף השער ועד האגרת האחרונה ב'קונטרס אחרון'. ה'מורה שיעור' נדפס בסוף התניא, ובמהדורות רבות - בשולי העמוד, כשהשיעור לשנה פשוטה בצדו הפנימי, ולשנה מעוברת - בחיצוני.
 
 
 
בישיבות חב"ד בעולם לומדים בעיון את כל החלק הראשון של התניא, 'לקוטי אמרים', עם פירושיו השונים, פעם אחת בישיבה קטנה ופעם נוספת בישיבה גדולה, כשמשפיעי הישיבה מוסרים שיעורים בחומר הנלמד. את 'אגרת התשובה' לומדים בחודש אלול כהכנה ל'ימים הנוראים'.
 
 
 
סדר לימוד הספר למתחילים: ראשית 'אגרת התשובה', לאחר מכן 'שער היחוד והאמונה' ו'לקוטי אמרים', ולבסוף 'אגרת הקודש' ו'קונטרס אחרון'.
 
 
 
הרבי מלובביץ' הורה ללמוד פרק תניא לפני תפילת שחרית, ואת תחילת פרק מא עד המילים "כעומד לפני המלך".
 
 
 
בפרויקט מיוחד שהושק בשנים האחרונות, נלמד החלק השני 'שער היחוד והאמונה' בבתי הספר היסודיים החב"דיים, כחלק מתוכנית הלימודים. התכנים העמוקים עובדו בצורה קלילה בחוברות המותאמות לרמת התלמידים. 
 
  
 
==דפוסי התניא==
 
==דפוסי התניא==
Line 148: Line 106:
 
ספר התניא נדפס באלפי מהדורות. המהדורות הראשונות נדפסו בעשרות אלפי עותקים עקב הביקוש הרב לספר, אשר במהרה תפש את מקומו המכובד כספר היסוד של החסידות.  
 
ספר התניא נדפס באלפי מהדורות. המהדורות הראשונות נדפסו בעשרות אלפי עותקים עקב הביקוש הרב לספר, אשר במהרה תפש את מקומו המכובד כספר היסוד של החסידות.  
  
בשנת תר"ס (1900) נדפסה בבית הדפוס של האלמנה והאחים ראם בווילנא המהדורה השלושים ושש, אשר בה הוגהו כל חלקי הספר על פי כתבי יד ישנים, ותוקנו משגיאות ושיבושים שנפלו בהוצאות קודמות. בעלי הדפוס מכרו בשנת תרס"ט (1909) את זכות ההדפסה הבלעדית של ההוצאה המתוקנת ל[[אדמו"ר הרש"ב]], לטובת ישיבת תומכי תמימים. מכאן ואילך, על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ, כל הדפסות הספר הן מהדורות צילום של הוצאה זו.     
+
בשנת תר"ס נדפסה בבית הדפוס של האלמנה והאחים ראם בווילנא, בו נדפס הש"ס במהדורת וילנא הנפוצה כיום, המהדורה השלושים ושש, אשר בה הוגהו כל חלקי הספר על פי כתבי יד ישנים, ותוקנו משגיאות ושיבושים שנפלו בהוצאות קודמות. בעלי הדפוס מכרו בשנת תרס"ט את זכות ההדפסה הבלעדית של ההוצאה המתוקנת לאדמו"ר הרש"ב- [[רבי שלום דובער שניאורסון]], לטובת ישיבת תומכי תמימים. מכאן ואילך, על פי הוראת האדמו"ר הריי"צ, כל הדפסות הספר הן מהדורות צילום של הוצאה זו.     
  
עם ייסוד הוצאת הספרים הרשמית של חסידות חב"ד – [[קה"ת]] – בשנת תש"ב (1942) הועברה אליה זכות ההדפסה ע"י מייסדה אדמו"ר הריי"צ.  
+
עם ייסוד הוצאת הספרים הרשמית של חסידות חב"ד – [[קה"ת]] – בשנת תש"ב הועברה אליה זכות ההדפסה ע"י מייסדה האדמו"ר הריי"צ.  
  
בשנת תשל"ח (1978) הורה הרבי מלובביץ' לחסידיו להדפיס את ספר התניא בכל מקום בו דרים יהודים, על מנת להביא את מעיינות החסידות עצמם – ספר התניא – לכל מקום, ובכך לקיים את הוראת המשיח לבעש"ט: "יפוצו מעיינותיך חוצה".
+
בשנת תשל"ח הורה הרבי מליובאוויטש לחסידיו להדפיס את ספר התניא בכל מקום בו דרים יהודים, על מנת להביא את מעיינות החסידות עצמם – ספר התניא – לכל מקום, ובכך לקיים את הוראת המשיח לבעש"ט: "יפוצו מעיינותיך חוצה".
 
   
 
   
 
מאז נדפס הספר ביותר מחמשת אלפים מהדורות, כאשר כל מהדורה היא מאה עותקים לפחות. רוב המהדורות הודפסו באמצעות מכונות דפוס ניידות. בכך הפך התניא לספר שנדפס במספר המהדורות הרב ביותר בכל הזמנים.
 
מאז נדפס הספר ביותר מחמשת אלפים מהדורות, כאשר כל מהדורה היא מאה עותקים לפחות. רוב המהדורות הודפסו באמצעות מכונות דפוס ניידות. בכך הפך התניא לספר שנדפס במספר המהדורות הרב ביותר בכל הזמנים.
  
הספר נדפס בשבע היבשות וברוב מדינות העולם. בזמן השלטון הקומוניסטי בברית המועצות, הודפס התניא ע"י חסידי חב"ד מאחורי מסך הברזל. כמו כן הודפס גם בארצות האסלאם וערב ואף במדינות אויב כאירן וסוריה. בעתות מלחמה, הדפיסו החסידים את הספר במסירות נפש באיזורי הקרבות; כמו במצרים מעבר לתעלה, ובלבנון בזמן מלחמת לבנון הראשונה בערים: בירות, צור, צידון ועוד.  
+
הספר נדפס בשבע היבשות וברוב מדינות העולם. בזמן השלטון הקומוניסטי בברית המועצות, הודפס התניא ע"י חסידי חב"ד מאחורי מסך הברזל. כמו כן הודפס גם בארצות האסלאם וערב ואף במדינות אויב כאירן וסוריה. בעתות מלחמה, הדפיסו החסידים את הספר באיזורי הקרבות; כמו במצרים מעבר לתעלה, ובלבנון בזמן מלחמת לבנון הראשונה בערים: ביירות, צור, צידון ועוד.  
 
 
==תרגומיו==
 
 
 
ספר התניא תורגם לשפות שונות ע"י צוותים מיוחדים  שהוקמו לשם כך. צוותים אלו כללו רבנים, אנשי אקדמיה ויועצים לשוניים. עד כה תורגם התניא לשפות: אידיש, אנגלית, איטלקית, צרפתית, ספרדית, ערבית, רוסית, פורטוגזית וגרמנית. תרגומים אלו נדפסו במקביל לטקסט המקורי בעברית. כמו כן הוצא לאור הספר בכתב ברייל בעברית ובאנגלית. 
 
  
 +
===תרגומים===
 +
ספר התניא תורגם לשפות שונות ע"י צוותים מיוחדים  שהוקמו לשם כך. צוותים אלו כללו רבנים, אנשי אקדמיה ויועצים לשוניים. עד כה תורגם התניא לשפות: [[יידיש]], אנגלית, איטלקית, צרפתית, ספרדית, ערבית, רוסית, פורטוגזית וגרמנית. תרגומים אלו נדפסו במקביל לטקסט המקורי בעברית. כמו כן הוצא לאור הספר בכתב ברייל בעברית ובאנגלית.   
  
 
== קישורים חיצוניים ==
 
== קישורים חיצוניים ==
 
 
*[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/tanya/index.htm ספר התניא]
 
*[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/tanya/index.htm ספר התניא]
 
*[http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=108 תניא מהדורת האלף]
 
*[http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=108 תניא מהדורת האלף]
 
*[http://www.hebrewbooks.org/16085 תניא מהדורא קמא]
 
*[http://www.hebrewbooks.org/16085 תניא מהדורא קמא]
+
*[http://www.yeshiva.org.il/midrash/?cat=1015 שיעורים על ספר התניא באתר ישיבה]
 
 
[[קטגוריה:ארון הספרים היהודי]]
 
[[קטגוריה:כתבי ענקי הרוח]]
 
[[קטגוריה:ספרי אמונה]]
 
[[קטגוריה:ספרי קבלה]]
 
 
[[קטגוריה:ספרי חסידות]]
 
[[קטגוריה:ספרי חסידות]]
 
[[קטגוריה:ספרי חב"ד]]
 
[[קטגוריה:ספרי חב"ד]]
 
[[קטגוריה:חב"ד]]
 
[[קטגוריה:חב"ד]]

Latest revision as of 08:09, 31 October 2016

ערך זה עוסק בספר היסוד של חסידות חב"ד. אם התכוונתם לספר הלכה חשוב מימי הראשונים, עיינו בערך תניא רבתי.
ליקוטי אמרים-תניא
Tanyia.jpg

שער הספר
מחבר רבי שניאור זלמן מלאדי
תחום חסידות
דפוס ראשון סלאוויטא תקנ"ז
פירושים בולטים ראה לקמן


צילום שער הספר, מהדורת סלוויטא תקס"ה

ליקוטי אמרים - תניא הוא ספר היסוד בחסידות חב"ד ואחד מספרי היסוד של החסידות בכללה, שחובר על ידי מייסד חסידות חב"ד רבי שניאור זלמן מלאדי, הנקרא על שמו "בעל התניא". הודפס לראשונה בשנת תקנ"ז בסלאוויטא.

רקע היסטורי[edit]

בשנת תקל"ב ייסד רבי שניאור זלמן את חסידות חב"ד. במשך עשרים שנה (משנת תקל"ה) כתב את הספר בו הוא פורש את משנתו, משנת חסידות חב"ד. כמו כן כתב בו עצות ותשובות רבות על שאלות בענייני עבודת ה' ששאלוהו חסידיו באופן פרטי. בשנת תקנ"ה סיים את כתיבתו, ואישר להעתיקו, והספר הופץ בקרב החסידים בהעתקות ידניות.

בשנת תקנ"ו שלח האדמו"ר הזקן את הספר לבית הדפוס בסלאוויטא, כשהוא מבקש מחבריו, תלמידי המגיד ממזריטש, רבי משולם זוסיא מאניפולי ורבי יהודה לייב הכהן לצרף את הסכמתם. הללו התפעלו מאד מהספר (ראה להלן) וצרפו את הסכמותיהם החמות. העותקים הראשונים הגיעו לידי האדמו"ר הזקן בכ' בכסלו תקנ"ז. יש לציין שהדפוס הראשון היה בלא שם המחבר ובהשמטת הפרטים המזהים.

בתחילה היו מראשי החסידות שלא קיבלו את הספר, עקב האלמנט השכלי המודגש בו, אך לבסוף הוא אומץ בחום גם על ידם. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות ונערץ על כל זרמיה. תחום ההשפעה של הספר חרג מגבולות תנועת החסידות, והוא נלמד גם בקרב רבים מבני הציונות הדתית, ואף בקרב חוגים ליטאיים מסוימים.

שער הספר במהדורה הנפוצה כיום

שמותיו[edit]

לספר מספר שמות:

  • לקוטי אמרים - כך מכנה המחבר את ספרו, על שם היותו "מלקט" את דברי הקבלה והחסידות ששמע מפי רבותיו ושנכתבו בספרים. בשם זה הוא מודפס בצמוד לשם "תניא" הנפוץ יותר: "לקוטי אמרים-תניא".
  • תניא - הכינוי הנפוץ לספר, על שם המילה הפותחת אותו: "תניא בסוף פרק ג' דנדה".
  • ספרם של בינוניחם - כותב אדמו"ר הזקן בדף השער: "ספר לקוטי אמרים חלק ראשון הנקרא בשם ספר של בינונים"; על שם תוכן חלקו הראשון של הספר המבאר שעבודת האדם היא להגיע לדרגת ה"בינוני". כך מכונה הספר בספרי החסידות של רוב אדמו"רי חב"ד, ובראשי תיבות: סש"ב.
  • תורה שבכתב של החסידות - כינוי זה ניתן לספר על יד רבי יוסף יצחק שניאורסון (הריי"צ), משום קדושתו הרבה, הדיוק המרבי שדייק רבי שניאור זלמן בכתיבת כל אות בו, ומשום היותו ספר היסוד לתורת חסידות חב"ד עליו מתבססים אלפי ספרי החסידות.

חלקיו[edit]

לספר חמישה חלקים:

  • לקוטי אמרים - הדרכה על פי תורת הקבלה והחסידות לעבודת ה', על מנת להגיע לדרגה הגבוהה שאליה כל אדם יכול להגיע, מדרגת ה"בינוני", בהתבסס על הפסוק "כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו". מכיל הקדמה ונ"ג פרקים.
  • שער היחוד והאמונה - נקרא גם 'לקוטי אמרים חלק שני'. הסבר נרחב ומעמיק בשיטת החסידות וחידוש הבעש"ט בנוגע לאמונה באחדות השם, בהתבסס על הפסוק "וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד". מכיל הקדמה בשם 'חינוך קטן' וי"ב פרקים.
  • אגרת התשובה - ביאור נרחב בדרכי תשובה ובפעולתם של החטא והתשובה ממנו. מכיל י"ב פרקים. מהדורא קמא - ללא חלוקה לפרקים, הודפסה לראשונה: זאלקווי תקנ"ט. מהדורא בתרא - בחלוקה לפרקים, הודפסה לראשונה: שקלוב תקס"ו. נוספה על ידי האדמו"ר הזקן.
  • אגרת הקודש - מכתבים ואגרות של האדמו"ר הזקן, בהם הוראות שונות לחסידיו בנוגע לעבודת ה' וענייני השעה, וכן ביאורים עמוקים בקבלה וחסידות. מכיל ל"ב סימנים. הודפסה לראשונה: שקלוב תקע"ד. נוספה על ידי בניו.
  • קונטרס אחרון - ביאור נרחב ועמוק, מאת האדמו"ר הזקן, במספר סוגיות הנידונות בחלק הראשון 'לקוטי אמרים', שלא פורטו שם מפאת הרצון להתמקד במהלך. מכיל ט' סימנים. הודפס לראשונה: שקלוב תקע"ד. נוסף על ידי בניו.

תניא מהדורא קמא[edit]

תניא מהדורה קמא הינו ליקוט הקונטרסים שהיו נפוצים בידי החסידים עד להדפסת התניא. בהוראת הרב מנחם מנדל שניאורסון יצאו הקונטרסים לאור בשנת ה'תשד"מ.

מטרתו[edit]

ספר התניא נכתב על מנת לבאר את שיטת חסידות חב"ד, הדוגלת ברעיון של 'מוח שליט על הלב' כדרך למימוש אהבת ה' ויראת ה' - בחלקו הראשון של הספר, 'לקוטי אמרים'. ואילו חלקו השני, 'שער היחוד והאמונה', מבאר את שיטתה באמונה באחדות ה', אין עוד מציאות בעולם מלבד הקב"ה.

במהלך הסברת שיטתו, מביא רבי שניאור זלמן את תשובותיו ועצותיו שהשיב לשאלות רבות ששאלוהו חסידיו בענייני עבודת ה' התלויה בלב. את הסיבה לכך מנמק בהקדמת הספר: "להיות כי אין הזמן גרמא עוד להשיב לכל אחד ואחד על שאלתו בפרטות וגם השכחה מצויה".

תוכנו[edit]

חלק ראשון - ליקוטי אמרים[edit]

בחלק זה של התניא מוצגת גישה חדשה בחסידות לאהבת ה'. במהלך פרקי הספר מתווה בעל התניא דרך להתבוננות רוחנית על פי הקבלה, בגדלות ה' וכד', ועל ידי כך להגיע לאהבת ה' ויראתו בלבו, משום ש"מוח שליט על הלב". אגב כך, עוסק בעל התניא בסוגיות נלוות כדוגמת אהבת ישראל ועוד.

חלק שני - שער הייחוד והאמונה[edit]

בחלק זה מבאר בעל התניא את שיטתו של הבעל שם טוב בענין אחדות הבורא, שמשמעותה אמונה בכך שהקב"ה הוא המציאות היחידה הקיימת, וכל תפיסה אחרת אינה אלא אשליה. הסיבה לכך היא שהנבראים כולם מתהווים בכל רגע ורגע מהקב"ה, ולולי חידוש הבריאה בכל רגע ורגע לא היו הברואים מתקיימים, והיו חוזרים להיות אין ואפס מוחלט, כפי שהיו לפני הבריאה. החיות הזו, איננה חלק נפרד מהבורא, ש"הוא ומידותיו אחד", אלא בטלה לחלוטין לגביו ואינה קיימת במציאות כלל לעומתו, אלא רק לעינינו.

אגרת התשובה[edit]

בחלק זה מבאר המחבר את עניינה של התשובה. בשלושת הפרקים הראשונים, מסביר את דרכי התיקון על פי הקבלה לדורותינו החלשים בהם קשה לציבור להתענות תעניות רבות כפי שמובא בספרי המוסר והקבלה.

בתשעת הפרקים האחרונים, מבאר בעל התניא את פעולתה של התשובה, על פי מאמר הזוהר כי משמעותה של התשובה היא "תשוב ה'", כלומר האות ה' משם הוי"ה תשוב למקומה, משום שעל ידי החטא האדם מעביר את יניקת הכוחות שלו מכוחות הקדושה לכוחות השליליים, ועל ידי התשובה מחזיר את היניקה שלו למקומה.

מעלתו[edit]

ספר התניא התקבל באהדה רבה בקרב צדיקי החסידות. מספרים בשם ר' יהודה לייב הכהן כי: "עם ספר התניא יצעדו לקבל את פני משיח צדקנו". כמו כן, מסופר שר' זושא מאניפולי התבטא שספר התניא הוא סגולה לכל המחלות של דורות העקבתא דמשיחא.

מאוחר יותר, התבטא רבי יהודה ליב הכהן, "עם ספר התניא יצעדו לקבל את פני משיח צדקנו". ואילו רבי זושא מאניפולי אמר שספר התניא הוא סגולה ומרפא לכל המחלות של הדורות דעקבתא דמשיחא. בשם רבי לוי יצחק מברדיטשוב אומרים, כי הוא "תמה איך אפשר להכניס אלקים כל כך גדול ונורא לספר כל כך קטן".

בחסידות חב"ד מיוחסות לספר סגולות רוחניות כמו אמונה בה', מניעת הרהורים רעים וכד', ואף הצלה וישועה. רבים מחסידי חב"ד נוהגים לשנן על פה את פרקי הספר, ולהחזיק עותק של הספר בפורמט כיס, כסגולה לשמירה.

פירושי התניא[edit]

  • הערות וציונים - מאת רבי מנחם מנדל שניאורסון הצמח צדק, נכד המחבר.
  • לוח התיקון - הכולל: מפתח עניינים, מפתח שמות ספרים ואנשים, הערות ותיקונים, מאת רבי מנחם מנדל שניאורסון מליובאוויטש. כמו כן, הערותיו של האדמו"ר מליובאוויטש לספר, הודפסו בספר "שיעורים בספר התניא".
  • ביאורים באגרת התשובה - ביאורים על פרקים א-ד מאגרת התשובה, שלוקטו משיחותיו של הרבי מליובאוויטש (מודפסים גם ב"ליקוטי שיחות" חלק לט).
  • מראי מקומות והערות קצרות לספר של בינונים - חיבור שנכתב ע"י הרבי מליובאוויטש המכיל גם "פירוש קצר וליקוט מספרי רבותינו נשיאינו וכת"י שלהם המפרשים דברי התניא", הספר הודפס ע"י אגודת חסידי חב"ד בשנת תשנ"ו.
  • שערי היחוד והאמונה - מאת רבי אהרון מסטארשולה.
  • פירוש - מאת הרב יעקב קיידנר
  • ביאור הרש"ג - ביאוריו של ר' שמואל גרונם אסתרמן על התניא כפי שנרשמו בידי תלמידיו.
  • ניצוצי אור - שיעורי ר' שמואל לויטין על התניא שנאמרו בישיבת תומכי תמימים המרכזית, נדפסו בספר "ניצוצי אור".
  • ליקוטי לוי יצחק - הערות לספר התניא. מאת רבי לוי יצחק שניאורסון, אביו של הרבי מליובאוויטש. נכתב כהערות על שולי ספרים בגלותו. בנו, הרבי מליובאוויטש ביאר את הערותיו ברבות משיחותיו, שנדפסו בסדרת ספרי 'התוועדויות', ונלקטו ל'תורת מנחם - תפארת לוי יצחק', כשהמוגהות נדפסו בלקוטי שיחות חלק יט ולט.
  • שיעורים בספר התניא - מאת הרב יוסף וינברג. הוגה ע"י הרבי מליובאוויטש שהוסיף את הערותיו.
  • ביאור הרנ"ג - מאת הרב נחום גולדשמיד.
  • ביאורים מאת הרב מנחם מנדל פוטרפס.
  • הלקח והלבוב - מאת הרב אלכסנר סנדר יודאסין.
  • ליקוט פירושים - מאת הרב אהרון חיטריק.
  • ליקוטי ביאורים בספר התניא - מאת הרב יהושע קראף.
  • פניני התניא - מאת הרב חיים לוי יצחק גינזבורג.
  • משכיל לאיתן - מאת הרב יקותיאל גרין.
  • באור התניא - מאת הרב עדין שטיינזלץ.
  • חסידות מבוארת-תניא פירוש ענק שמלקט את כל הפירושים הקיימים. נערך על ידי הרבנים יעקב לייב אולטיין ונחמן שפירא, עד כה יצאו שני חלקים.
  • תניא אור אין סוף - שיעורים בשפה פשוטה בנ"ג הפרקים הראשונים, נערך על ידי ש. שמידע.
  • טללי תשובה ביאור על אגרת התשובה, מאת הרב יוסף יצחק כ"ץ.
  • שיעורים בספר התניא מאת הרב יורם אברג'יל.
  • "מעיינותיך"- סדרת ספרים על חלקי התניא המבוארת על פי שיעוריו של הרב יואל כהן.

דפוסי התניא[edit]

ספר התניא נדפס באלפי מהדורות. המהדורות הראשונות נדפסו בעשרות אלפי עותקים עקב הביקוש הרב לספר, אשר במהרה תפש את מקומו המכובד כספר היסוד של החסידות.

בשנת תר"ס נדפסה בבית הדפוס של האלמנה והאחים ראם בווילנא, בו נדפס הש"ס במהדורת וילנא הנפוצה כיום, המהדורה השלושים ושש, אשר בה הוגהו כל חלקי הספר על פי כתבי יד ישנים, ותוקנו משגיאות ושיבושים שנפלו בהוצאות קודמות. בעלי הדפוס מכרו בשנת תרס"ט את זכות ההדפסה הבלעדית של ההוצאה המתוקנת לאדמו"ר הרש"ב- רבי שלום דובער שניאורסון, לטובת ישיבת תומכי תמימים. מכאן ואילך, על פי הוראת האדמו"ר הריי"צ, כל הדפסות הספר הן מהדורות צילום של הוצאה זו.

עם ייסוד הוצאת הספרים הרשמית של חסידות חב"ד – קה"ת – בשנת תש"ב הועברה אליה זכות ההדפסה ע"י מייסדה האדמו"ר הריי"צ.

בשנת תשל"ח הורה הרבי מליובאוויטש לחסידיו להדפיס את ספר התניא בכל מקום בו דרים יהודים, על מנת להביא את מעיינות החסידות עצמם – ספר התניא – לכל מקום, ובכך לקיים את הוראת המשיח לבעש"ט: "יפוצו מעיינותיך חוצה".

מאז נדפס הספר ביותר מחמשת אלפים מהדורות, כאשר כל מהדורה היא מאה עותקים לפחות. רוב המהדורות הודפסו באמצעות מכונות דפוס ניידות. בכך הפך התניא לספר שנדפס במספר המהדורות הרב ביותר בכל הזמנים.

הספר נדפס בשבע היבשות וברוב מדינות העולם. בזמן השלטון הקומוניסטי בברית המועצות, הודפס התניא ע"י חסידי חב"ד מאחורי מסך הברזל. כמו כן הודפס גם בארצות האסלאם וערב ואף במדינות אויב כאירן וסוריה. בעתות מלחמה, הדפיסו החסידים את הספר באיזורי הקרבות; כמו במצרים מעבר לתעלה, ובלבנון בזמן מלחמת לבנון הראשונה בערים: ביירות, צור, צידון ועוד.

תרגומים[edit]

ספר התניא תורגם לשפות שונות ע"י צוותים מיוחדים שהוקמו לשם כך. צוותים אלו כללו רבנים, אנשי אקדמיה ויועצים לשוניים. עד כה תורגם התניא לשפות: יידיש, אנגלית, איטלקית, צרפתית, ספרדית, ערבית, רוסית, פורטוגזית וגרמנית. תרגומים אלו נדפסו במקביל לטקסט המקורי בעברית. כמו כן הוצא לאור הספר בכתב ברייל בעברית ובאנגלית.

קישורים חיצוניים[edit]