ספר יצירה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
(הראב"ד לא כתב את הפירוש אלא רבי יוסף בן שלום אשכנזי‎)
 
שורה 1: שורה 1:
'''ספר היצירה''' הוא ספר קדום מתורת הסוד, מיוחס ל[[אברהם אבינו]]. נכתב בלשון מאד מסתורית ומלאת רמזים וסודות. גדולי ישראל בכל הדורות התייחסו לספר זה ביראת כבוד, וחכמים חשובים כמו [[רב סעדיה גאון]], [[רבי יהודה הלוי]], ה[[רמב"ן]], ה[[ראב"ד]], [[רבי יצחק סגי נהור]], [[רבי יצחק דמן עכו]], [[רבי אליעזר מגרמייזא|הרוקח]], [[רבי משה קורדובירו]] (פירושו נקרא "אור יקר"), [[רבי שבתי דונולו]], [[הגר"א]], [[רבי אברהם אבולעפיא]] ומקובלים רבים כתבו עליו פירושים (ישנו גם פירוש לספר יצירה המיוחס ל[[רבי יהודה החסיד]]). יש הבדל גדול בין התייחסות הגאונים וראשונים אחרים לספר "יצירה" לבין התייחסות המקובלים. הראשונים פירשוהו בצורה רציונלית, ואילו האחרונים פירשוהו בדרך מיסטית. בעוד הראשונים רואים בעשר ספירות עשר מיספרים, הנה המקובלים פירשו את הספירות בדרך המיסטית. מכאן, יש הבדל במשמעות התוכן של הספר לפי שתי קבוצות החכמים הנ"ל.
'''ספר היצירה''' הוא ספר קדום מתורת הסוד, מיוחס ל[[אברהם אבינו]]. נכתב בלשון מאד מסתורית ומלאת רמזים וסודות. גדולי ישראל בכל הדורות התייחסו לספר זה ביראת כבוד, וחכמים חשובים כמו [[רב סעדיה גאון]], [[רבי יהודה הלוי]], ה[[רמב"ן]], [[רבי יצחק סגי נהור]], [[רבי יצחק דמן עכו]], [[רבי אליעזר מגרמייזא|הרוקח]], [[רבי משה קורדובירו]] (פירושו נקרא "אור יקר"), [[רבי שבתי דונולו]], [[הגר"א]], [[רבי אברהם אבולעפיא]] ומקובלים רבים כתבו עליו פירושים (ישנו גם פירוש לספר יצירה המיוחס ל[[רבי יהודה החסיד]]). יש הבדל גדול בין התייחסות הגאונים וראשונים אחרים לספר "יצירה" לבין התייחסות המקובלים. הראשונים פירשוהו בצורה רציונלית, ואילו האחרונים פירשוהו בדרך מיסטית. בעוד הראשונים רואים בעשר ספירות עשר מיספרים, הנה המקובלים פירשו את הספירות בדרך המיסטית. מכאן, יש הבדל במשמעות התוכן של הספר לפי שתי קבוצות החכמים הנ"ל.


==תוכן הספר==
==תוכן הספר==

גרסה אחרונה מ־00:08, 29 במרץ 2023

ספר היצירה הוא ספר קדום מתורת הסוד, מיוחס לאברהם אבינו. נכתב בלשון מאד מסתורית ומלאת רמזים וסודות. גדולי ישראל בכל הדורות התייחסו לספר זה ביראת כבוד, וחכמים חשובים כמו רב סעדיה גאון, רבי יהודה הלוי, הרמב"ן, רבי יצחק סגי נהור, רבי יצחק דמן עכו, הרוקח, רבי משה קורדובירו (פירושו נקרא "אור יקר"), רבי שבתי דונולו, הגר"א, רבי אברהם אבולעפיא ומקובלים רבים כתבו עליו פירושים (ישנו גם פירוש לספר יצירה המיוחס לרבי יהודה החסיד). יש הבדל גדול בין התייחסות הגאונים וראשונים אחרים לספר "יצירה" לבין התייחסות המקובלים. הראשונים פירשוהו בצורה רציונלית, ואילו האחרונים פירשוהו בדרך מיסטית. בעוד הראשונים רואים בעשר ספירות עשר מיספרים, הנה המקובלים פירשו את הספירות בדרך המיסטית. מכאן, יש הבדל במשמעות התוכן של הספר לפי שתי קבוצות החכמים הנ"ל.

תוכן הספר[עריכה]

בספר ישנם שלושה נושאים עיקריים:

  • רעיון ההשפעה האלקית באמצעות עשר ספירות, ועמהן סמלי 22 האותיות ול"ב נתיבות החכמה.
  • תורת העולם הגדול של הכוכבים, ויחסו אל העולם הקטן של גוף האדם.
  • כוחות היצירה הטמונים בצירופי האותיות.

יצירת גולם[עריכה]

ערך מורחב - גולם

לפי האמור בגמרא, בעזרת הצירופים המופיעים בספר, ניתן לברוא בריות חדשות, והיו מן האמוראים שעשו זאת: "רב חנינא ורב אושעיא הוו יתבי כל מעלי שבתא ועסקי בספר יצירה, ומיברו להו עיגלא תילתא, ואכלי ליה..." (סנהדרין סה:).

כמו כן, ישנם דיונים הלכתיים בענין בריות שנוצרו על ידי ספר יצירה (למשל:חכם צבי צג; שאילת יעבץ ב פב; בית שערים או"ח מה; תבנית:הידעת?/י' חשוון ה'תשס"ט ועוד).

קישורים חיצוניים[עריכה]