ספר תהילים: הבדלים בין גרסאות בדף
(שימוש בתבנית מקור) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ספר מזמורי [[ | '''ספר תהילים''' הוא הספר הראשון בספרי ה[[כתובים]], ובו 150 מזמורי שירה. קריאת ספר זה נחשבת ל[[סגולה]]. | ||
==מחברי הספר== | |||
הספר נכתב ע"י [[דוד המלך]], ועימו עשרה זקנים: [[אדם הראשון]], מלכי צדק, [[אברהם]], [[משה]], הימן, ידותון, אסף, שלושת בני [[קורח]] ({{מקור|בבלי בבא בתרא יד ב}}). | |||
מזמורים רבים מיוחסים בגוף הספר לדוד (כגון שכתוב בהם "מזמור לדוד" וכד'): כמעט כל הפרקים עד {{מקור|תהלים מא$פרק מ"א}}, {{מקור|תהלים נב$נ"ב}} - {{מקור|תהלים עב$ע"ב}}, {{מקור|תהלים פו$פ"ו}}, {{מקור|תהלים קא$ק"א}}, {{מקור|תהלים קג$ק"ג}}, {{מקור|תהלים קח$ק"ח}} - {{מקור|תהלים קי$ק"י}}, {{מקור|תהלים קכב$קכ"ב}}, {{מקור|תהלים קכד$קכ"ד}}, {{מקור|תהלים קלא$קל"א}} - {{מקור|תהלים קלד$קל"ד}}, {{מקור|תהלים קלח$קל"ח}} - {{מקור|תהלים קמה$קמ"ה}}. | |||
המזמור המיוחס לאברהם הוא {{מקור|תהלים פט$מזמור פט}}, שמיוחס בכתוב ל"איתן האזרחי". | |||
מזמורו של משה הוא {{מקור|תהלים צ$מזמור צ}}- "תפילה למשה איש האלהים". | |||
מזמורו של הימן הוא {{מקור|תהלים פח$מזמור פח}}. | |||
מזמוריו של ידותון הם {{מקור|תהלים לט$ל"ט}}, {{מקור|תהלים סב$ס"ב}}, {{מקור|תהלים עז$ע"ז}}. | |||
מזמורי אסף הם: {{מקור|תהלים נ$נ}}, {{מקור|תהלים עג$ע"ג}} - {{מקור|תהלים פג$פ"ג}}. | |||
מזמורי בני קורח: {{מקור|תהלים מב$מ"ב}}, {{מקור|תהלים מד$מ"ד}} - {{מקור|תהלים מט$מ"ט}}, {{מקור|תהלים פד$פ"ד}} - {{מקור|תהלים פח$פ"ח}} (מלבד {{מקור|תהלים פו$פ"ו}}). | |||
== חלוקות הספר == | |||
ספר תהלים מחולק לכמה חלוקות: | |||
===חלוקה לספרים=== | |||
הספר מורכב מחמישה ספרים. | |||
**'''ספר ראשון''' פרקים א - מא; | |||
**'''ספר שני''' פרקים מב - עב; | |||
**'''ספר שלישי''' פרקים עג - פט; | |||
**'''ספר רביעי''' פרקים צ - קו; | |||
**'''ספר חמישי''' פרקים קז - קנ. | |||
===חלוקה לימות השבוע=== | |||
ספר תהלים מחולק לשבעה חלקים, כל חלק ליום אחר בשבוע, כך שניתן להקיף את כל הספר בכל שבוע: | |||
**''יום ראשון''' (א-כט); | |||
**''יום שני''' (ל-נ); | |||
**'''יום שלישי''' (נא-לב); | |||
**'''יום רביעי''' (עג-פט); | |||
**'''יום חמישי''' (צ-קו); | |||
**'''יום שישי''' (קז-קיט); | |||
**'''[[שבת]]''' (קכ-קנ). | |||
===חלוקה לימי החודש=== | |||
הספר מחולק גם לשלושים ימי החודש, על מנת שיהיה ניתן להקיפו בכל חודש (היתרון של חלוקה זו על גבי החלוקה לשבוע היא שחלוקה זו יותר קצרה ומיועדת למי שבידו פחות זמן לקריאת תהלים). | |||
===חלוקהב לפרקים ולפסוקים=== | |||
חלוקת הפרקים בספר אינה ברורה. החלוקה שלפנינו בספרים היא חלוקת הפרקים ה[[נצרות|נוצרית]]. במדרש (מובא ב{{מקור|תוספות פסחים קיז א}}) כתוב שבתהילים 147 מזמורים. וכן תוספות שם אומר ש{{{מקור|תהלים קלד$מזמור קלד}} (שלפנינו) ממשיך עד פסוק ג בפרק קלה.{{ש}} | |||
אף לגבי חלוקת הפסוקים קיימת אי בהירות. בגמרא שם נחלקו [[אמורא]]ים לגבי הללויה שנמצא בין פרקים האם הוא משויך למזמור הראשון או לאחרון. | |||
== כותרות== | |||
מצינו בפתיחת פרקי תהילים רבים כותרות. חלק מהכותרות הינן כותרות ייחוס,, המייחסות את המזמור למחברו (כפי שנכתב לעיל) או לאדם אחר (כמו דוד המייחס מזמורים לבנו [[שלמה]] ({{מקור|תהלים עב$ע"ב}}, {{מקור|תהלים קכז$קכ"ז}}). | |||
ישנן כותרות אחרתו שמלמכות על ייעוד המזמור, צורת קבלת רוח הקודש בשעת כתיבתו וכד', כגון '''מזמור לדוד''', '''למנצח לבני קורח''', '''שיר מזמור לאסף''', '''למנצח על הנחילות''' וכד'. | |||
הגמרא {{דרוש מקור}} מבארת, כי כאשר נכתב "מזמור לדוד", הכוונה שדוד קיבל התגלות של רוח הקודש, וכתוצאה ממנה הגיע המזמור, ואילו כאשר כתוב "לדוד מזמור", הכוונה שמתוך המזמור שרתה עליו רוח הקודש. על פי עקרון זה מסביר [[הרצי"ה קוק]] {{מקור|שיחות הרב צבי יהודה מועדים, חודש אלול|כן}} כי {{מקור|תהלים כז$מזמור כז}}- "לדוד ה' אורי וישעי", שבו לא נאמר "מזמור", המזמור לא הקדים את שריית רוח הקודש ולא בא כתוצאה ממנה, אלא יחד איתה. | |||
==מזמור קיט== | |||
{{מקור|תהלים קיט$מזמור קיט}} מיוחד משאר המזמורים. מזמור זה אורך במיוחד (176 פסוקים), והוא מחולק לאותיות- כלומר, יש בו שמונה פסוקים הפותחים בא', שמונה פסוקים הפותחים בב' וכן הלאה. בעקבות כך נהוג באזכרות לקרוא מפרק זה את אותיות שם הנפטר ואותיות נשמה, וכן לחולה וכד'. | |||
==אמירת מזמורי התהלים== | |||
פרקי תהילים רבים נכנסו ל[[סידור]] ה[[תפילה]], כמו ב[[פסוקי דזמרא]], [[הלל]], [[שיר של יום]] ועוד מקומות רבים. | |||
אמירת פרקי תהילים לרפואה, עילוי נשמה, פרנסה וכו' נהוגה אצל יהודים רבים (יש שמסיימים אותו בכל שבוע או בכל חודש לפי החלוקה שהובאה לעיל). יש הנוהגים לומר תפילות לומר לפני ואחרי קריאת מזמורים, תפילות על החולה ו"[[תיקון הכללי]]" שיסד [[רבי נחמן מברסלב]]. רבים נהגו לחלק את הספר לחבורה וכך לגמרו בקלות. | |||
== קישורים == | == קישורים == | ||
גרסה מ־13:53, 7 ביולי 2011
|
|
ספר תהילים הוא הספר הראשון בספרי הכתובים, ובו 150 מזמורי שירה. קריאת ספר זה נחשבת לסגולה.
מחברי הספר
הספר נכתב ע"י דוד המלך, ועימו עשרה זקנים: אדם הראשון, מלכי צדק, אברהם, משה, הימן, ידותון, אסף, שלושת בני קורח (בבלי בבא בתרא יד ב).
מזמורים רבים מיוחסים בגוף הספר לדוד (כגון שכתוב בהם "מזמור לדוד" וכד'): כמעט כל הפרקים עד פרק מ"א, נ"ב - ע"ב, פ"ו, ק"א, ק"ג, ק"ח - ק"י, קכ"ב, קכ"ד, קל"א - קל"ד, קל"ח - קמ"ה.
המזמור המיוחס לאברהם הוא מזמור פט, שמיוחס בכתוב ל"איתן האזרחי".
מזמורו של משה הוא מזמור צ- "תפילה למשה איש האלהים".
מזמורו של הימן הוא מזמור פח.
מזמוריו של ידותון הם ל"ט, ס"ב, ע"ז.
מזמורי בני קורח: מ"ב, מ"ד - מ"ט, פ"ד - פ"ח (מלבד פ"ו).
חלוקות הספר
ספר תהלים מחולק לכמה חלוקות:
חלוקה לספרים
הספר מורכב מחמישה ספרים.
- ספר ראשון פרקים א - מא;
- ספר שני פרקים מב - עב;
- ספר שלישי פרקים עג - פט;
- ספר רביעי פרקים צ - קו;
- ספר חמישי פרקים קז - קנ.
חלוקה לימות השבוע
ספר תהלים מחולק לשבעה חלקים, כל חלק ליום אחר בשבוע, כך שניתן להקיף את כל הספר בכל שבוע:
- יום ראשון' (א-כט);
- יום שני' (ל-נ);
- יום שלישי (נא-לב);
- יום רביעי (עג-פט);
- יום חמישי (צ-קו);
- יום שישי (קז-קיט);
- שבת (קכ-קנ).
חלוקה לימי החודש
הספר מחולק גם לשלושים ימי החודש, על מנת שיהיה ניתן להקיפו בכל חודש (היתרון של חלוקה זו על גבי החלוקה לשבוע היא שחלוקה זו יותר קצרה ומיועדת למי שבידו פחות זמן לקריאת תהלים).
חלוקהב לפרקים ולפסוקים
חלוקת הפרקים בספר אינה ברורה. החלוקה שלפנינו בספרים היא חלוקת הפרקים הנוצרית. במדרש (מובא בתוספות פסחים קיז א) כתוב שבתהילים 147 מזמורים. וכן תוספות שם אומר ש{מזמור קלד (שלפנינו) ממשיך עד פסוק ג בפרק קלה.
אף לגבי חלוקת הפסוקים קיימת אי בהירות. בגמרא שם נחלקו אמוראים לגבי הללויה שנמצא בין פרקים האם הוא משויך למזמור הראשון או לאחרון.
כותרות
מצינו בפתיחת פרקי תהילים רבים כותרות. חלק מהכותרות הינן כותרות ייחוס,, המייחסות את המזמור למחברו (כפי שנכתב לעיל) או לאדם אחר (כמו דוד המייחס מזמורים לבנו שלמה (ע"ב, קכ"ז).
ישנן כותרות אחרתו שמלמכות על ייעוד המזמור, צורת קבלת רוח הקודש בשעת כתיבתו וכד', כגון מזמור לדוד, למנצח לבני קורח, שיר מזמור לאסף, למנצח על הנחילות וכד'.
הגמרא (דרוש מקור) מבארת, כי כאשר נכתב "מזמור לדוד", הכוונה שדוד קיבל התגלות של רוח הקודש, וכתוצאה ממנה הגיע המזמור, ואילו כאשר כתוב "לדוד מזמור", הכוונה שמתוך המזמור שרתה עליו רוח הקודש. על פי עקרון זה מסביר הרצי"ה קוק (שיחות הרב צבי יהודה מועדים, חודש אלול) כי מזמור כז- "לדוד ה' אורי וישעי", שבו לא נאמר "מזמור", המזמור לא הקדים את שריית רוח הקודש ולא בא כתוצאה ממנה, אלא יחד איתה.
מזמור קיט
מזמור קיט מיוחד משאר המזמורים. מזמור זה אורך במיוחד (176 פסוקים), והוא מחולק לאותיות- כלומר, יש בו שמונה פסוקים הפותחים בא', שמונה פסוקים הפותחים בב' וכן הלאה. בעקבות כך נהוג באזכרות לקרוא מפרק זה את אותיות שם הנפטר ואותיות נשמה, וכן לחולה וכד'.
אמירת מזמורי התהלים
פרקי תהילים רבים נכנסו לסידור התפילה, כמו בפסוקי דזמרא, הלל, שיר של יום ועוד מקומות רבים.
אמירת פרקי תהילים לרפואה, עילוי נשמה, פרנסה וכו' נהוגה אצל יהודים רבים (יש שמסיימים אותו בכל שבוע או בכל חודש לפי החלוקה שהובאה לעיל). יש הנוהגים לומר תפילות לומר לפני ואחרי קריאת מזמורים, תפילות על החולה ו"תיקון הכללי" שיסד רבי נחמן מברסלב. רבים נהגו לחלק את הספר לחבורה וכך לגמרו בקלות.