סתם עצים להסקה הם עומדים

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־21:20, 25 בינואר 2012 מאת רצוא-ושוב (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עיקר שימושם של עצים הוא להכין מהם גחלים כדי להסיק בהם תנור וכיריים.


הדין הוא, שקדושת שביעית חלה רק על גידולי קרקע שההנאה מהם וכילויים באים בעת ובעונה אחת (ראה: הנאתו וביעורו שווים), דוגמת אכילה, שבה כילוי וביעור המזון והנאת האכילה באים בעת ובעונה אחת, וכן שתייה, סיכה והדלקת הנר; מה שאין כן עצים, שעיקר שימושם הוא להכין מהם גחלים כדי להסיק בהם, אין קדושת שביעית חלה עליהם, שהרי תחילה העץ נהפך לגחלים, ורק אחר כך משתמשים בחומם לצורך אפייה, ונמצא ששריפתם, היא ביעורם, קודמת להנאה מהם - לאפייה בהם. ואף על פי שישנן דרכים להנות מן העצים בדרך של "הנאתו וביעורו שווים", כגון להבעירם לשם חימום הבית או לבישול, או להדליק "עץ שמן" למאור, הרי שההנחה, כי "סתם עצים להסקה הם עומדים" היא הקובעת, ואפילו כשמשתמשים בעצים באחת מן הדרכים הללו או בכל דרך אחרת, לא חלה עליהם קדושת שביעית.