Open main menu

עירוב תבשילין

עירוב תבשילין הוא תקנת חכמים להתיר לבשל ולאפות ביום טוב שחל ביום שישי לצורך השבת, על ידי הכנת תבשיל מערב יום טוב לצורך השבת. התבשיל צריך להיות מאכל שניתן לאוכלו עם לחם, והמנהג כיום הוא לעשות עירוב על ידי לחם וביצה לאוכלם במהלך השבת שלאחר החג.

Contents

מקורEdit

מקור התקנה הוא מהמשנה בביצה ‏[1] הקובעת שלמרות שקיים איסור לבשל מיום טוב לשבת, ניתן לעשות עירוב תבשילין ולבשל ולהכין דברים מיום טוב לשבת. עניינו של עירוב התבשילין הוא, שיבשל או יאפה מיום טוב לשבת יחד עם מה שכבר בישל ואפה מערב יום טוב (כלומר, מיום חמישי) לשבת, ונמצא שלא התחיל את המלאכה ביום טוב, אלא רק גמר אותה.

טעם התקנהEdit

בגמרא ‏[2] יש מחלוקת לגבי טעם האיסור לבשל מיום טוב לשבת לשיטת רב אשי מדובר בגזירת חכמים שנועדה להרחיק את האנשים מחילול יום טוב. לשיטתו, קיים חשש שמא כאשר יתירו לבשל מיום טוב לשבת, יבואו לבשל גם מיום טוב ליום חול ולכן קבעו חכמים שמותר להכין מיום טוב לשבת רק על ידי עירוב תבשילין וככה לא יבואו לידי שגגה וכלשון הגמרא "יאמרו: אין אופין מיום טוב לשבת, קל וחומר מיום טוב לחול". לעומת רב אשי, רבא סבר שהגזירה לא נועדה למנוע חילול יום טוב, אלא דווקא לשמור על כבוד השבת. לשיטתו, חכמים לא רצו שבעקבות שמחת החג יאכלו את כל האוכל המשובח בחג ולא ישאירו דבר לשבת, ולכן תיקנו שיעשו עירוב תבשילין בשביל שיזכור את השבת וכדי "שיברור מנה יפה לשבת ומנה יפה ליום טוב".

סדר העירובEdit

לצורך עירוב התבשילין לוקחים לכתחילה פת בשיעור של כביצה ותבשיל בשיעור של כזית ומברכים: ""ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצוונו על מצוות עירוב". לאחר מכן יאמר את נוסח העירוב עצמו: "בדין עירובא יהא שרי לנא לאפויי ולבשולי ולאדלוקי שרגא ולמעבד כל צרכנא מיום טוב לשבת", וניתן אף לומר את הנוסח בתרגום לעברית:"בזה העירוב יהא מותר לנו לאפות ולבשל ולהדליק נר ולעשות כל צורכנו מיום טוב לשבת".

יש המוסיפים לנוסח עירוב תבשילין, שהעירוב נעשה עבור כל בני העיר (אם הם ישכחו לעשות עירוב לעצמם). מי שרוצה שעירוב התבשילין יועיל לבני עירו, צריך לזכות את הפת והתבשיל לבני העיר. ניתן לזכות את הפת והתבשיל על ידי אדם אחר, שאינו סמוך על שולחנו של עושה העירוב, שיגביה את הפת והתבשיל ויתכוון לזכות בהם עבור בני העיר. לאחר ההגבהה, עליו להחזיר את הפת והתבשיל לבעל העירוב ובעל העירוב יברך ויאמר את נוסח העירוב.

דינים נוספיםEdit

לצורך עירוב התבשילין, מניחים פת בשיעור של "כביצה" ותבשיל בשיעור של "כזית", ולכל הפחות: "כזית" תבשיל ו"כזית" פת. בדיעבד, מותר לבשל ולאפות לצורך השבת גם אם הניח תבשיל בלבד. אם אינו צריך אלא לבשל לצורך השבת ולא לאפות, גם לכתחילה יכול הוא להניח תבשיל בלבד.

יש להקפיד שהעירוב לא יאכל עד גמר ההכנות לשבת. אם העירוב נאכל לפני כן, אין להמשיך לבשל מיום טוב לשבת על סמך עירוב זה.

לאחר שהכינו את צרכי השבת, רשאים לאכול את העירוב, ונכון להניח את פת העירוב על השולחן לצורך "לחם משנה" בסעודת ליל שבת ובסעודת שחרית בשבת, ולאוכלה בסעודה השלישית.

אם יום טוב חל בימים חמישי ושישי (ראש השנה שאורכו יומיים או יום טוב שני של גלויות בחוץ לארץ), מניחים את עירוב התבשילין ביום רביעי (לפני כניסת החג) ומבשלים לשבת רק ביום טוב שני, ביום שישי.

  1. ביצה ב,א
  2. עיין ביצה טו,ב