עמוד ראשי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(7 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 23: שורה 23:
default=הקלד שם ערך</inputbox>
default=הקלד שם ערך</inputbox>
|}
|}
[[קובץ:EnTal.jpg|100px|left|link=ויקישיבה:אנציקלופדיה תלמודית]]
'''[[ויקישיבה:אנציקלופדיה תלמודית|אנציקלופדיה תלמודית]]''' - ערכי האנציקלופדיה התלמודית החדשים בפרסום בלעדי ב'''וויקישיבה'''. חפשו ערכים באנציקלופדיה התלמודית '''וויקישיבה''':
{|width=70% style="border: 1px solid #F0E68C; padding: 0.5em 1em 0em;background-color:#F5F5DC;"
|-
|
<inputbox>type=search
bgcolor=#F5F5DC
default=אנציקלופדיה תלמודית:</inputbox>
|}
'''[[ויקישיבה:מיקרופדיה תלמודית|מיקרופדיה תלמודית]]''' - ערכי האנציקלופדיה התלמודית מקוצרים וערוכים לקהל הרחב. גרסה דיגיטלית מיוחדת ב'''וויקישיבה'''.


==[[ויקישיבה:מיזמים|פרוייקטים]]==
==[[ויקישיבה:מיזמים|פרוייקטים]]==
שורה 36: שורה 49:


==מרחבים מיוחדים==
==מרחבים מיוחדים==
[[קובץ:EnTal.jpg|100px|left]]
'''[[ויקישיבה:אנציקלופדיה תלמודית|אנציקלופדיה תלמודית]]''' - ערכי האנציקלופדיה התלמודית החדשים בפרסום בלעדי ב'''וויקישיבה'''. חפשו ערכים באנציקלופדיה התלמודית '''וויקישיבה''':
{|width=70% style="border: 1px solid #F0E68C; padding: 0.5em 1em 0em;background-color:#F5F5DC;"
|-
|
<inputbox>type=search
bgcolor=#F5F5DC
default=אנציקלופדיה תלמודית:</inputbox>
|}
'''[[ויקישיבה:מיקרופדיה תלמודית|מיקרופדיה תלמודית]]''' - ערכי האנציקלופדיה התלמודית מקוצרים וערוכים לקהל הרחב. גרסה דיגיטלית מיוחדת ב'''וויקישיבה'''.


'''[[מילון:ראשי|מילון ויקישיבה]]''' - ביאור מושגים ע"פ חז"ל ופרשנים. בואו לתרום למאגר!
'''[[מילון:ראשי|מילון ויקישיבה]]''' - ביאור מושגים ע"פ חז"ל ופרשנים. בואו לתרום למאגר!
שורה 83: שורה 84:
id=mf-randomArticle|
id=mf-randomArticle|
כותרת=ערך אקראי מתוך [[ויקישיבה:מיקרופדיה תלמודית|מיקרופדיה תלמודית]]|
כותרת=ערך אקראי מתוך [[ויקישיבה:מיקרופדיה תלמודית|מיקרופדיה תלמודית]]|
תוכן=<randompages namespace=104/>|
צבע=צהוב
}}
{{עמוד ראשי/תיבה|
id=mf-randomArticle|
כותרת=ערך אקראי מתוך [[ויקישיבה:אנציקלופדיה תלמודית|אנציקלופדיה תלמודית]]|
תוכן=<randompages namespace=104/>|
תוכן=<randompages namespace=104/>|
צבע=צהוב
צבע=צהוב
שורה 95: שורה 103:
צבע=כחול
צבע=כחול
}}
}}
{{עמוד ראשי/תיבה|
id=mf-manualArticle|
כותרת=פרשת השבוע|
תוכן={{padright:|200|{{:פרשת כי תשא}}}}... <br />
[[פרשת כי תשא|להמשך הערך]]|
צבע=כחול
}}
{{עמוד ראשי/תיבה|
id=mf-manualArticle|
כותרת=דבר בעתו|
תוכן={{padright:|200|{{:משנכנס אדר מרבין בשמחה}}}}... <br />
[[משנכנס אדר מרבין בשמחה|להמשך הערך]]|
צבע=כחול
}}
<div style="height:100px;"></div>
<div style="height:100px;"></div>
<div id=divHiRes></div>
<div id=divHiRes></div>
</div>
</div>
</div>
</div>

גרסה מ־09:39, 17 בפברואר 2019

ויקישיבה

שלום וברוכים הבאים. זהו עמוד הבית של ויקישיבה - פרוייקט האנציקלופדיה למושגי תורה ויהדות של אתר ישיבה מיסודה של קרית הישיבה בבית אל. עד כה נכתבו 24,081 ערכים בפרוייקט ויקישיבה.

ויקישיבה נכתבת ונערכת ע"י הגולשים וגם אתם יכולים לכתוב, להוסיף ולתקן ערכים בויקישיבה, רוצים לדעת איך? פשוט! עיינו כאן!
נא לעיין בויקישיבה:עקרונות עריכה לפני שמתחילים לערוך עמודים באתר.

בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן - פרוייקט השו"ת, ויקישיבה יצרה תבנית לקישור ציוני מקורות מאתר ויקישיבה לעמוד המכיל את הטקסט במקורו מתוך אתר "פרוייקט השו"ת". נשמח לכל עזרה של הגולשים בעדכון ערכים קיימים ובשימוש בתבנית לערכים חדשים.

לפרטים: תבנית:מקור.

חפשו ערכים בוויקישיבה:

EnTal.jpg

אנציקלופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית החדשים בפרסום בלעדי בוויקישיבה. חפשו ערכים באנציקלופדיה התלמודית וויקישיבה:

מיקרופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית מקוצרים וערוכים לקהל הרחב. גרסה דיגיטלית מיוחדת בוויקישיבה.


פרוייקטים

עזרו לוויקישיבה להתפתח, תרמו לאחד מן הפרוייקטים הפעילים באתר.

פרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לפירוש מאגרי מידע בתורה ויהדות של אתר ישיבה

דרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לעידוד כתיבה תורנית יוצרת של אתר ישיבה


פרוייקט אקראי: <random>מיזם פסח- שיפור ויצירת ערכים הקשורים לחג הפסח.

ערכים מבוקשים- מקבץ ערכים חשובים שטרם נכתבו, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים אותם!

תזאורוס לוגי - יצירת רשימה של מושגי רפואה וחינוך המקשרת בין לשון חז"ל לשפתנו.

התנגשות ערכים - שילוב ערכים מאנציקלופדיה תורנית מרוכזת לתוך ערכים קיימים.

תיקון ערכים - עבודה על ערכים מתוך ספרים חיצוניים כך שיתאימו לתבנית האתר.

קישור מקורות - יצירת קישורים למקורות. כל איזכור מקור יכול להפנות לתצוגה של אותו מקור. בשיתוף עם פרוייקט השו"ת, אוניברסיטת בר אילן.</random>

מרחבים מיוחדים

מילון ויקישיבה - ביאור מושגים ע"פ חז"ל ופרשנים. בואו לתרום למאגר!

מילון הראי"ה - הספר מילון הראי"ה בעריכת הרב יוסף קלנר. מושגים בכתבי הראי"ה קוק מבוארים ע"י דברי הראי"ה בעצמו.

רשימת קטגוריות

(כל הקטגוריות) (כל הערכים)

ערכים על פי א"ב: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת



MicTalCat3.png
Emuna.png
Books.png
EretzIsrael.png
מיקרופדיה תלמודית אמונה ומחשבת ישראל ארון הספרים היהודי ארץ ישראל


BeinAdam.png
Geula.png
GdoleyIsrael.png
Mamonot.png
בין אדם לחברו גאולה ועולם הבא גדולי וחכמי ישראל דיני ממונות


Lev.png
Taharah.png
Kashrut.png
Mabat.png
הלב טומאה וטהרה כשרות מבט על המציאות


Korbanot.png
Mishpuche.png
Mishpat.png
Sviva.png
מקדש וקרבנות משפחה משפט סביבה


SederYom.png
AmIsrael.png
Ekronot.png
Pash.png
סדר היום עם ישראל עקרונות הלכתיים פרשות השבוע


Wikimedic.png
Shabbat.png
Torah.png
Taryag.png
רפואה והלכה שבת ומועד תורה תרי"ג מצוות


ערך אקראי
מסכת מכשירין
מסכת מכשירין היא מסכת מסדר טהרות. המסכת עוסקת בהכשרת מאכלים לקבלת טומאה, כאשר אחד משבעת המשקים נופל עליהם. #כל משקה
  1. זיעת...
    להמשך הערך
ערך אקראי מתוך מיקרופדיה תלמודית
בעל מום (קרבן)

הגדרה - קרבן שיש בו מום, הפוסל אותו להקרבה

מצות עשה מן התורה שיהיו כל הקרבנות תמימים, מבלי מום (רמב"ם איסורי מזבח א א), שנאמר: תָּמִים...
להמשך הערך
ערך אקראי מתוך אנציקלופדיה תלמודית
איסורא לבריה לא מורית

הגדרה - דבר שאין לבעלים בו זכות ממון, אלא שבעלותו גורמת לאיסור ידוע בדבר, אינו מוריש אותו איסור לבניו

כלל זה נזכר לגבי ירושת עבד, והוא...
להמשך הערך
הידעת?

לילית

אגרת בת מחלת היא לילית, ושמה גם אגרת, ונקראת "בת מחלת" מלשון ריקוד (מחול), משום שמרקדת (אוצר ישראל ערך אגרת בת מחלת).

פרשת השבוע

פרשת כי תשא היא הפרשה התשיעית בספר שמות. שמה של הפרשה מקורו בפסוק הפותח את הפרשה :"כִּי תִשָּׂא אֶת-רֹאשׁ בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל לִפְקֻדֵיהֶם..." () תחילת הפרשה...
להמשך הערך


דבר בעתו

"משנכנס אדר מרבין בשמחה" היא מימרא מהגמרא בתענית הקובעת ששמחת פורים מתחילה כבר מתחילת חודש אדר. מלבד ההלכה המעשית הנובעת מהכלל, הדבר מרמז על אופיו השמח של חודש אדר שהיה לדורם של אסתר ומרדכי- "החוד...
להמשך הערך