ערב יום הכיפורים: הבדלים בין גרסאות בדף
(דף חדש: יום ט' בתשרי. == תפילה == בערב יום הכיפורים מקצרים בסליחות, ולא אומרים "מזמור לתודה", מאחר וביום זה ל...) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
יום ט' | יום ט' ב[[תשרי]] נקרא '''ערב [[יום הכיפורים]]''', יש בו כמה [[הלכה|הלכות]] מיוחדות, ולעניינים מסויימים דינו כ[[יום טוב]]. | ||
== תפילה == | == סדרי ה[[תפילה]] ביום זה == | ||
מנהג ה[[אשכנזים]] שבערב [[יום הכיפורים]] מקצרים ב[[סליחות]] {{מקור|(רמ"א או"ח סי' תרד סע' ב)}}, אולם יש שנהגו להרבות בסליחות קודם [[עלות השחר]] {{מקור|(שם)}}, וזאת משום שלדעתם הלילה איננו יו"ט {{מקור|(ביאור הגר"א שם)}}. | |||
'''בתפילת [[שחרית]]''' ישנם מספר שנויים בתפילה: | |||
* לא אומרים "[[מזמור לתודה]]" {{מקור|(רמ"א הנ"ל)}}, מאחר וביום זה לא היו מקריבים [[קורבן תודה|תודה]], מפני שאין זמן לגמור את אכילתה לפני הצום {{מקור|(ביאור הגר"א שם, ומ"ב שם ס"ק ד)}}. | |||
* ומאותו הטעם, לא יאמר קורבנות {{מקור|(שער הציון שם אות יב)}}. | |||
* וכן אין אומרים [[תחנון]]. | |||
ב[[תפילת מנחה]] של ערב יום הכיפורים אומרים ב[[אלוקי נצור]] [[וידוי]] "על [[חטא]]". | |||
=== שינויים בשחרית === | |||
ב[[תפילת שחרית]], בערב יום הכיפורים, אין אומרים [[תחנון]]. וכן אין אומרים "למנצח מזמור לדוד יענך ה' ביום צרה". בני אשכנז נוהגים שלא לומר גם את "מזמור לתודה" ב[[פסוקי דזמרה]]. | |||
=== תפילת מנחה === | |||
את תפילת "מנחה" בערב יום הכיפורים מתפללים בשעה מוקדמת, כדי להספיק לאכול את הסעודה המפסקת ולהתכונן לכניסתו של היום הקדוש. | |||
בתפילת מנחה, בסיום תפילת שמונה עשרה, מוסיפים את ה[[וידוי]] הארוך הנאמר בתפילות יום הכיפורים. | |||
== אכילה == | == אכילה == | ||
| שורה 18: | שורה 36: | ||
נהגו לטבול ביום זה. | נהגו לטבול ביום זה. | ||
=== אכילה בו === | |||
מצוה להרבות בסעודה בערב יום הכיפורים. חז"ל אמרו ששכר מצוה זו גדול הוא מאוד, והאוכל בתשיעי בתשרי וצם בעשירי בו, כאילו צם בימים תשיעי ועשירי בתשרי, שכן נאמר: "ועיניתם את נפשותיכם... בתשעה לחודש בערב" - וכי בתשיעי בתשרי מתענים, והלא בעשירי בתשרי מתענים? "אלא לומר לך כל האוכל ושותה בתשיעי, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי". | |||
=== דברים שלא אוכלים === | |||
אין לאכול בערב יום הכיפורים מאכלים כבדים שיכבידו עליו את הצום, אלא יאכל מאכלים קלים לעיכול. כמו כן, אין לאכול מאכלים המחממים את הגוף. | |||
=== כפרות === | |||
רבים נוהגים לערוך את מנהג "[[כפרות]]" בערב יום כיפור דווקא. במנהג זה מביעים את השתוקקות הלב שה' יסלח לעוונותינו ונשאר נקיים מחטא ועוון. נהוג לקחת ל"כפרות" תרנגול. יש נוהגים לקיים מנהג זה בבעלי חיים אחרים, כגון דגים. כמו כן ניתן להשתמש בכסף למטרת כפרות, ואחרי השימוש בו נותנים אותו לצדקה. גם אלה העורכים כפרות בתרנגול, רגילים היו לתורמו, או את תמורתו, לאנשים נצרכים. | |||
היו גדולים בישראל שהתנגדו בתוקף למנהג זה. לדעת חלק מן ה[[ראשונים]], יש במנהג כפרות משום "[[דרכי האמורי]]". ה[[שולחן ערוך]] כותב: "מה שנוהגים לעשות כפרות בערב יום הכיפורים, לשחוט תרנגול על כל זכר ולומר פסוקים - יש למנוע המנהג". לעומתם היו כאלה שדרשו שלא לשנותו, מפני שראו בו מנהג ותיקין. | |||
=== טבילה === | |||
נוהגים לטבול ב[[מקוה]] בערב יום הכיפורים. טוב לטבול לפני [[תפילת המנחה]], כדי שהוידוי שאומרים בתפילת המנחה יהיה לאחר ה[[טבילה]]. | |||
=== סעודה מפסקת === | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[סעודה מפסקת]]}} | |||
אוכלים את הסעודה המפסקת, שכשמה כן היא: מפסיקה וחוצצת בין הזמן המותר באכילה לזמן תחילת הצום. יש לסיים את הסעודה המפסקת זמן מה לפני שקיעת החמה, כי צריך להוסיף מן החול על הקודש, כלומר, שיש [[מצות עשה]] להתחיל את התענית מבעוד יום. | |||
[[קטגוריה: יום כיפור]] | [[קטגוריה: יום כיפור]] | ||
[[קטגוריה:ימים נוראים]] | |||
גרסה מ־23:31, 11 באפריל 2009
|
|
יום ט' בתשרי נקרא ערב יום הכיפורים, יש בו כמה הלכות מיוחדות, ולעניינים מסויימים דינו כיום טוב.
סדרי התפילה ביום זה
מנהג האשכנזים שבערב יום הכיפורים מקצרים בסליחות (רמ"א או"ח סי' תרד סע' ב), אולם יש שנהגו להרבות בסליחות קודם עלות השחר (שם), וזאת משום שלדעתם הלילה איננו יו"ט (ביאור הגר"א שם).
בתפילת שחרית ישנם מספר שנויים בתפילה:
- לא אומרים "מזמור לתודה" (רמ"א הנ"ל), מאחר וביום זה לא היו מקריבים תודה, מפני שאין זמן לגמור את אכילתה לפני הצום (ביאור הגר"א שם, ומ"ב שם ס"ק ד).
- ומאותו הטעם, לא יאמר קורבנות (שער הציון שם אות יב).
- וכן אין אומרים תחנון.
בתפילת מנחה של ערב יום הכיפורים אומרים באלוקי נצור וידוי "על חטא".
שינויים בשחרית
בתפילת שחרית, בערב יום הכיפורים, אין אומרים תחנון. וכן אין אומרים "למנצח מזמור לדוד יענך ה' ביום צרה". בני אשכנז נוהגים שלא לומר גם את "מזמור לתודה" בפסוקי דזמרה.
תפילת מנחה
את תפילת "מנחה" בערב יום הכיפורים מתפללים בשעה מוקדמת, כדי להספיק לאכול את הסעודה המפסקת ולהתכונן לכניסתו של היום הקדוש.
בתפילת מנחה, בסיום תפילת שמונה עשרה, מוסיפים את הוידוי הארוך הנאמר בתפילות יום הכיפורים.
אכילה
מצווה לאכול בערב יום הכיפורים, וכל האוכל בתשיעי, כאילו התענה בתשיעי ובעשירי. מקור דין זה מכך שכתוב בתורה "ועיניתם את נפשותיכם בתשעה לחודש" (ויקרא כ"ג) - וכי בתשעה מתענים? והלא בעשרה מתענים? אלא לומר לך שכל האוכל בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי" (ברכות ח:).
דנו הפוסקים האם מצוות האכילה היא כדי שיוכל לצום בקלות, או מצווה בפני עצמה. נפקא מינא תהיה לעניין חולה שאינו יכול לצום, האם יש לו מצווה לאכול בתשיעי בכל זאת.
אחר הצהרים אוכלים סעודה מפסקת אחרי תפילת מנחה.
מנהגים נוספים
נהגו לטבול ביום זה.
אכילה בו
מצוה להרבות בסעודה בערב יום הכיפורים. חז"ל אמרו ששכר מצוה זו גדול הוא מאוד, והאוכל בתשיעי בתשרי וצם בעשירי בו, כאילו צם בימים תשיעי ועשירי בתשרי, שכן נאמר: "ועיניתם את נפשותיכם... בתשעה לחודש בערב" - וכי בתשיעי בתשרי מתענים, והלא בעשירי בתשרי מתענים? "אלא לומר לך כל האוכל ושותה בתשיעי, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי".
דברים שלא אוכלים
אין לאכול בערב יום הכיפורים מאכלים כבדים שיכבידו עליו את הצום, אלא יאכל מאכלים קלים לעיכול. כמו כן, אין לאכול מאכלים המחממים את הגוף.
כפרות
רבים נוהגים לערוך את מנהג "כפרות" בערב יום כיפור דווקא. במנהג זה מביעים את השתוקקות הלב שה' יסלח לעוונותינו ונשאר נקיים מחטא ועוון. נהוג לקחת ל"כפרות" תרנגול. יש נוהגים לקיים מנהג זה בבעלי חיים אחרים, כגון דגים. כמו כן ניתן להשתמש בכסף למטרת כפרות, ואחרי השימוש בו נותנים אותו לצדקה. גם אלה העורכים כפרות בתרנגול, רגילים היו לתורמו, או את תמורתו, לאנשים נצרכים.
היו גדולים בישראל שהתנגדו בתוקף למנהג זה. לדעת חלק מן הראשונים, יש במנהג כפרות משום "דרכי האמורי". השולחן ערוך כותב: "מה שנוהגים לעשות כפרות בערב יום הכיפורים, לשחוט תרנגול על כל זכר ולומר פסוקים - יש למנוע המנהג". לעומתם היו כאלה שדרשו שלא לשנותו, מפני שראו בו מנהג ותיקין.
טבילה
נוהגים לטבול במקוה בערב יום הכיפורים. טוב לטבול לפני תפילת המנחה, כדי שהוידוי שאומרים בתפילת המנחה יהיה לאחר הטבילה.
סעודה מפסקת
- ערך מורחב - סעודה מפסקת
אוכלים את הסעודה המפסקת, שכשמה כן היא: מפסיקה וחוצצת בין הזמן המותר באכילה לזמן תחילת הצום. יש לסיים את הסעודה המפסקת זמן מה לפני שקיעת החמה, כי צריך להוסיף מן החול על הקודש, כלומר, שיש מצות עשה להתחיל את התענית מבעוד יום.