ערוך השולחן

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Nuvola apps kcmpartitions.png יש להשלים ערך זה
ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה.

הספר "ערוך השולחן" נכתב על ידי רבי יחיאל מיכל אפשטיין שהיה אב בית דין של העיר נוברדהוק.

משפחת המחבר

בנו של רבי יחיאל מיכל הוא רבי ברוך אפשטיין, אשר חיבר את הספר "תורה תמימה" - ליקוט של מדרשי חז"ל על התורה, ונדפס על החומש.

הנצי"ב מוולוז'ין בנישואיו השניים נשא את בתו של בעל 'ערוך השולחן', וממנה נולד בנו הצעיר של הנצי"ב - הרב מאיר בר אילן (מראשי תנועת המזרחי וממקורבי הראי"ה קוק).

מבנה הספר

הספר הוא ספר הלכה על ארבעת חלקי השולחן ערוך, כשההלכות נכתבו על סדר הסימנים של השולחן ערוך, עם השמטה של הלכות נדרים ושבועות שבחלק יורה דעה. הספר נכתב בצורה מאוד יסודית ודידקטית. המחבר מתחיל כל הלכה במקורותיה בגמרא ועובר לדיון בראשונים ובפרט בשיטת הרמב"ם ובפרט בהשמטות הרמב"ם לסוגיות הש"ס. אחרי הדיון בראשונים עובר הרב לדיון בפסק השלחן ערוך , בדעת המחבר (רבי יוסף קארו) ודעת הרמ"א (רבי משה איסרליש). לאחר מכן ממשיך בדיון בגדולי האחרונים שדנו בהלכה.

נכד המחבר הרב מאיר בר אילן הדפיס מגנזי סבו את ערוך השלחן העתיד, שבו כלל השמטות אלו ודיני זרעים, קדשים וטהרות שאינם נכללים בשולחן ערוך.

קבלת הספר

בזכות גדלותו התורנית הכבירה של המחבר ובשל ההיקף של הספר, ובהירות לשונו זכה המחבר וספרו התקבל כפוסק או לפחות כספר יסודי ללימוד ההלכה בהרבה מקהילות ישראל(דרוש מקור). הרבה מקהילות האשכנזיות שבאמריקה ובדרום צרפת (אלזס') קבלו ספר זה כספר פסיקה עיקרי(דרוש מקור).

לעומת המשנה ברורה

שני הרבנים הגדולים החפץ חיים מחבר ספר המשנה ברורה ובעל "ערוך השולחן" חיו כמעט באותה תקופה, ושניהם זכו שספרם יתקבל באהדה בקהילות ישראל.

למרות שמקובל כיום לומר שאשכנזים פוסקים כמשנה ברורה(דרוש מקור), יש הרבה הלכות שפסקו כערוך השולחן(דרוש מקור), וחלק מהסיבות לכך הן שהמשנה ברורה דרכו להציג את השיטות, ופעמים רבות שאינו מכריע(דרוש מקור), אך הערוך השולחן (כרב קהילה) מוכרח להכריע תמיד(דרוש מקור).

הרצי"ה קוק אמר שהמשנה ברורה יותר התקבל בעם ישראל בגלל הענווה שלו שלא הביא את דעתו אלא את דעת הפוסקים, לעומת ערוך השולחן שהביא את חידושיו ולא בהכרח התחשב בשאר הפוסקים(דרוש מקור).

השוואות בין ערוך השולחן למשנה ברורה

המשנה ברורה יצא לאור לפני "ערוך השולחן", וזה האחרון דן בדבריו בפסיקתו (לדוגמא בהלכות שבת בסימן שי"ט).

ערוך השולחן העתיד

ערוך השולחן נכתב על פי סדר ה"שולחן ערוך", ולכן בדומה לו הוא עוסק במצוות בפרספקטיבת המילניום הקודם, ונעדרים ממנו נושאים רחבים הכרוכים במציאות המתקדמת של המילניום הנוכחי, דוגמת רשתות חברתיות, סייבורגים, תודעות מלאכותיות, העתקה והעברה של תודעות אנושיות, מציאות וירטואלית, הנדסה גנטית, שיבוט בני אדם ובע"ח, אלמוות, מסע בזמן, התעתקות, ועוד נושאים רבים. נושאים אלו נכנסו לספרו הבא של הרב פרופ' אפשטיין - ערוך השולחן העתיד, שיצא לאור בשנת תתע"ח (2118 למניינם) במטרופולין ירושלים שבכוכב ארץ.

הספר עוסק בשאלות אקטואליות כבדות משקל: הקרבת בהמות משובטות במקדש, שמירת מצוות במציאות וירטואלית, קבלת עדות מגזעים חייזרים תבוניים, חיוב עדשות מגע עם סינון 'רימון', קריאה מספר תורה הולוגרפי, פוסקי הלכה רובוטיים, 'מעשה מצווה' בכוח טלקינטי, טלפורטציה בשבת מרשות לרשות, מסע זמן תיירותי בימי התנ"ך, ומאבק בעבודה הזרה הנפוצה בימינו (פולחן גזעי-על חיזריים). המחבר עוסק גם בנושאים השקפה, השנויים במחלוקת בעולם היהודי כיום, דוגמת היחס לטומאה וטהרה בעידן הפוסט-פוסטמודרני, נישואין בעידן פוסט-מגדרי, הלכות מדינה בתקופה קוסמופוליטית ללא גבולות, שיבוט גנטי והחזרה לחיים של חכמי ישראל הקדמונים, חיוב במצוות של רובוטים דמויי אדם, חיובם של גזעים חיזריים במצוות בני נוח ואפשרות גיורם, וכן גדרי איסור כלאיים בחיתון עמם.

בשנת תתפ"ז (2129 למניינם) הוציא מוסד הרב קוק את הספר במהדורה חדשה, כולל חלקים נפיצים שלא פורסמו קודם לכן, ונספח ובו מאמר קבלי היסטוריוסופי העוסק בייעוד הקוסמי של עם ישראל כאור לחייזרים. בנספח מקוון נוסף מעלה המחבר הצעה מפורטת לייסוד מדינת הלכה הנעזרת בכלים המתקדמים של דורנו לצורכי הקודש. רוב המאמר מוקדש לפרוייקט פורץ דרך, שעיקרו התקנה במוחו של כל יהודי אמצעי ניטור ובקרה האחראים על מערכת "שכר ועונש": ההתקן יעקוב אוטומטית אחר מעשיו ורשמיו של כל יהודי, יתגמל או ישלול ממנו נקודות ע"פ מעשיו, ויתריע בפניו ואף יחשמל אותו במקרי חטא קיצוניים. המחבר מדגיש כי שיקולי המערכת יותאמו לפסיקת גדולי ישראל תוך עדכון מתמיד. הנספח הנ"ל עורר פולמוס ציבורי נרחב ברחבי הרשת היהודית ביקום, והוויכוח בין הסיעות טרם הוכרע.

דרכו בכתיבת החיבור

מהדורות ופירושים

לאחרונה הוצאת "עוז והדר" הדפיסו מחדש את כל הספר והוסיפו אליו את פסקי המשנה ברורה[1].

בנוסף יצא לאחרונה ספר פירוש על הלכות פורים שב"ערוך השולחן" בשם "צפה הצפית" שנכתב על ידי הרב מרדכי רבינוביץ', בנו של ראש ישיבת ההסדר במעלה אדומים.

הערות שוליים