עריות

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־12:53, 5 בספטמבר 2012 מאת יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כינוי לנשים שביאתם אסורה משום קרבת משפחה.


הבא על אחת מן העריות האמורות בתורה, אם עשה זאת במזיד - חייב כרת, שנאמר: "כי כל אשר יעשה מכל התועבות האלה ונכרתו הנפשות העושות מקרב עמם", ואם עשה זאת בשוגג - חייב חטאת.


וולד שנולד מאחת מן העריות, הריהו ממזר. לדוגמא: וולד הנולד לאדם מאחותו או מאחות אשתו - הוא ממזר. וכן, וולד הנולד לאדם מכל אחת מן העריות שבתורה, המפורטות בפרשת אחרי מות (ויקרא יח, ו-כ), חוץ מן הנידה, הריהו ממזר.


בגמרא (יבמות מט, א) למדים זאת ממה שנאמר (דברים כג, א): "לא יקח איש את אשת אביו", ומפרשים את הכתוב הזה ב"שומרת יבם" של אביו, שהיא אשת אחי אביו, שחייב עליה כרת (ויקרא יח, יד; כ, כ), וסמוך לכתוב זה נאמר (דברים כג, ג): "לא יבוא ממזר בקהל ה'" - ללמדנו, שהבא על אחת מחייבי כריתות - הוולד ממזר.


אף קריבה לעריות ללא ביאה אסורה מן התורה, שנאמר (ויקרא יח, ו): "איש איש אל כל שאר בשרו לא תקרבו לגלות ערוה", כלומר: לא תקרבו לדברים המביאים לידי גילוי עריות. חכמים גזרו להתרחק מן העריות אפילו ללא קירוב בשר, כגון לישון עם אחת מן העריות הוא בבגדו והיא בבגדה.


גילוי עריות הוא, אחת משלוש העבירות שנאמר עליהן: "יהרג ואל יעבור", ולכן אף על פי שלגבי כל העבירות, אם אומרים לאדם לעבור עליהן, ואם לאו - ייהרג, יעבור עליהן ואל ייהרג, הרי שלגבי עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים הדין הוא, שהאדם מצווה למסור את נפשו, ולא לעבור עליהן.