פורים

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פורים הוא יום משתה ושמחה החל בארבעה עשר באדר (בערי הפרזות) או בחמשה עשר בו (בערים המוקפות חומה מימי יהושע בן נון). תוקן ע"י אנשי כנסת הגדולה שנים ספורות לפני בניית בית המקדש השני, לזכר הצלת היהודים מטבח רצחני שתוכנן על ידי המן בימי אחשורוש שמלך בממלכה הפרסית.

מקורו של השם "פורים" נובע מהמילה "פור" - הוא הגורל שהטיל המן, כדי לקבוע את החודש שבו הוא יבצע את גזירתו הרעה על היהודים (אסתר ט, כו) ה' בחסדו הגדול הציל את עמו והפך את הצרה לישועה גדולה.

נס פורים

ערך מורחב - מגילת אסתר

"בימי מרדכי ואסתר בשושן הבירה, כשעמד עליהם המן הרשע וביקש להשמיד, להרוג ולאבד, את כל היהודים, מנער ועד זקן, טף ונשים, ביום אחד, עד שריחם ה' עליהם וביטל את מחשבתו הרעה ותלו אותו ואת בניו על העץ. בשלושה עשר לחודש אדר נקהלו היהודים לעמוד על נפשם והרגו את אויביהם, וביום ארבעה עשר בחודש אדר נחו מאויביהם וקבעו אותו ליום משתה ושמחה".

מצוות פורים

מצוות הפורים, כפי שנקבעו במגילת אסתר, הִנן ארבע:

  1. מקרא מגילה
  2. סעודת פורים
  3. משלוח מנות איש לרעהו
  4. מתנות לאביונים.

לארבע אלו הוסיפו חז"ל את הקריאה בתורה בתפילת שחרית, וכן את אמירת "על הנסים" בתפילת שמונה עשרה ובברכת המזון. כמו כן, הם אסרו הספד ותענית בימי הפורים.

מקרא מגילה

ערך מורחב - מקרא מגילה

קוראים את מגילת אסתר פעמיים: בליל פורים וביומו, מתוך מגילת קלף כשרה. במגילת אסתר מתוארת פרשת גזירת המן על היהודים והדרך שבה הציל ה' את עמו. קריאת המגילה הינה הודיה לה' על חסדיו עם עמו ישראל. גם הנשים חייבות לשמוע את קריאת המגילה - למרות שזוהי מצוה שהזמן גרמא - מאחר ש"אף הן היו באותו הנס", משום שגזירת המן להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים כללה גם את הנשים.

לפני קריאת המגילה מברכים שלוש ברכות, ולאחריה - ברכה אחת. הברכות שלפני קריאת המגילה הן: א. "על מקרא מגילה"; ב. "שעשה נסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה"; ג. ברכת "שהחיינו". בני עדות המזרח מברכים "שהחיינו" לפני קריאת המגילה, רק בלילה ולא ביום. אחרי קריאת המגילה מברכים את הברכה: "ברוך אתה ה', אלקינו מלך העולם, הרב את ריבנו, והדן את דיננו, והנוקם את נקמתנו, והמשלם גמול לכל אויבי נפשנו, והנפרע לנו מצרינו. ברוך אתה ה', הנפרע לעמו ישראל מכל צריהם, האל המושיע".

בעת שמברכים את ברכת "שהחיינו" לפני קריאת המגילה, יש לכוון שברכה זו תחול גם על שאר המצוות שמקיימים בפורים: מצות סעודה, מצות משלוח מנות ומצות מתנות לאביונים. המברכים "שהחיינו" לפני קריאת המגילה ביום, יכוונו על כך ביום, כי זמנן של מצוות אלו הוא ביום. בני עדות המזרח יכוונו על כך בברכת "שהחיינו" בלילה.

את ארבעת פסוקי המגילה, הקשורים במעשה ההצלה, נוהג הציבור לקרוא יחד בקול רם, לפני שהש"ץ ישוב ויקראם מתוך המגילה. פסוקים אלה הם: א. "איש יהודי היה בשושן הבירה, ושמו מרדכי בן יאיר בן שמעי בן קיש איש ימיני..."; ב. "ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות, תכלת וחור, ועטרת זהב גדולה ותכריך בוץ וארגמן, והעיר שושן צהלה ושמחה"; ג. "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר"; ד. "כי מרדכי היהודי משנה למלך אחשורוש וגדול ליהודים ורצוי לרוב אחיו, דורש טוב לעמו ודובר שלום לכל זרעו".

המנהג הוא שאין קוראים את המגילה כשהיא כרוכה, אלא פושטים אותה וכופלים אותה דף על דף כמו אגרת, כי היא נקראת "אגרת הפורים". השומעים אינם צריכים לפשוט אותה כאגרת.

על הנסים

ערך מורחב - על הניסים

בתפילת שמונה עשרה, בברכת "מודים", ובברכת המזון, בברכת "נודה לך", מוסיפים את נוסח: "על הנסים... בימי מרדכי ואסתר...". בנוסח על הנסים אנו מודים לה' ומהללים אותו על תשועתו בימי מרדכי ואסתר.

קריאת התורה

בתפילת שחרית, לפני קריאת המגילה, קוראים בתורה את פרשת: "ויבא עמלק". פרשיה זו, הלקוחה מספר שמות (יז, ח-טז), מתאר את מלחמת עמלק - שהמן היה מזרעו - בבני ישראל בצאתם ממצרים.

משלוח מנות

ערך מורחב - משלוח מנות

מצוה לשלוח מנות בפורים איש לרעהו, שנאמר (אסתר ט, יט): "ומשלח מנות איש לרעהו". מצוה זו מרבה אחוה, אהבה ורעות בישראל, ומאפשרת גם למי שאין ידו משגת לחגוג את סעודת פורים מבלי לפשוט ידו לצדקה.

יש לשלוח לפחות שני סוגי מאכל, הראויים לאכילה, לאיש אחד; "משלוח" - לשון יחיד, ו"מנות" - לשון רבים; כלומר: משלוח אחד של שתי מנות לפחות. ניתן לשלוח גם משקאות הראויים לשתייה.

יש אומרים שראוי שמשלוחי המנות ישלחו על ידי שליח ולא ימסרו על ידי האדם השולח בעצמו.

מתנות לאביונים

ערך מורחב - מתנות לאביונים

מצוה לתת בפורים שתי מתנות לשני אביונים, שנאמר (אסתר ט, כב): "לעשות אותם ימי משתה ושמחה ומשלח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים"; "מתנות" - לשון רבים, ו"לאביונים" - לשון רבים; כלומר: יש להעניק לפחות שתי מתנות לשני אביונים - מתנה אחת לכל אביון.

ברמב"ם (הלכות מגילה פ"ב הי"ז) מובא: "מוטב לאדם להרבות במתנות לאביונים מלהרבות בסעודתו ובשלוח מנות לרעיו, שאין שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים. שהמשמח לב האומללים האלו דומה לשכינה, שנאמר: להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים".

זמן קיום מצות מתנות לאביונים הוא בשעות היום. במקום שאין עניים יכול האדם לעכב את המעות ולתת אותם אחר כך, כאשר ימצא עניים.

סעודת פורים

ימי הפורים נקבעו כימי משתה ושמחה. מצוה לאכול בפורים בשעות היום את "סעודת פורים". נהוג לערוך את הסעודה לאחר תפילת מנחה, אך יש להקפיד שרוב הסעודה תהיה ביום בטרם יחשך. גם כאשר הסעודה נמשכת לתוך הלילה, צריך לאמר "על הנסים" בברכת המזון.

בסעודת פורים מרבים בשמחה ובשתיית יין, כפי שאמרו חז"ל: "חייב איניש לבסומי בפוריא (חייב אדם להתבשם על ידי שתיית יין בפורים) עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי".

בעת הסעודה, יש להרבות בדברי שבח והודיה לה' על חסדו וישועתו בימי גזירת המן. טוב לעסוק מעט בתורה לפני שיתחיל בסעודה. על הפסוק במגילת אסתר: "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר", דורשים חז"ל: "אורה - זו תורה".

מנהגי היום

ערך מורחב - אזני המן


וכן ראה תבנית:הידעת?/ט"ו אדר ה'תשס"ט - אכילת "אזני המן".

שושן פורים

ערך מורחב - שושן פורים

בערים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון, כגון ירושלים, נקבע יום הפורים לט"ו באדר, כשם שהיה בשושן הבירה. בשושן קבעו משתה ושמחה יום מאוחר יותר מאשר בשאר המקומות.

הסיבה לקביעה זו מוסברת במגילת אסתר: היהודים נלחמו באויביהם ב-י"ג באדר, ונחו ממלחמתם ב-י"ד בו. לכן נקבע יום זה ליום משתה ושמחה. אולם בשושן הבירה ניתנה רשות ליהודים ללחום באויביהם גם ב-י"ג וגם ב-י"ד באדר, ורק ב-ט"ו בו נחו מאויביהם. לפיכך כשקבעו יום טוב לדורות, קבעוהו לכל אחד ביום שנח בו: לפרזים בארבעה עשר, ולשושן בחמשה עשר, וכיון שהיתה שושן מוקפת חומה, קבעו כי ערים המוקפות חומה דינן כשושן.

כל מצוות הפורים הנוהגות בשאר המקומות בי"ד באדר, נוהגות בערים מוקפות חומה בט"ו באדר.

פורים משולש

ערך מורחב - פורים משולש

כאשר ט"ו באדר חל בשבת, מתחלקות מצוות הפורים בערים המוקפות חומה לשלושה ימים: י"ד, ט"ו וט"ז באדר, והוא הנקרא "פורים משולש", כלומר: פורים המשתרע על פני שלושה ימים רצופים.

בשבת, כידוע, אין קוראים את המגילה (כשם שאין תוקעים בשופר כשחל ראש השנה בשבת, וכשם שאין נוטלים את ארבעת המינים כשחל חג הסוכות בשבת - מתוך חשש לאיסורי הוצאה וטלטול). מאידך, אין לדחות את קריאת המגילה ליום ראשון, ט"ז באדר, שכן ממגילת אסתר למדים, שאין לדחות את קריאת המגילה לאחר ט"ו באדר. במקרה זה קוראים את מגילת אסתר ביום שישי - י"ד באדר. גם את מתן המתנות לאביונים מקדימים ליום שישי. בשבת גופא, שהיא ט"ו באדר, מוסיפים את "על הנסים" בתפילות השבת ובברכת המזון. כן מוציאים שני ספרי תורה: בספר התורה הראשון קוראים את פרשת השבוע ובספר התורה השני קוראים את פרשת "ויבא עמלק". ביום ראשון, ט"ז באדר, עושים את סעודת הפורים ושולחים משלוחי מנות.

סיפור מגילת אסתר בראי הארכיאולוגיה

ערך מורחב - מגילת אסתר/גילויים ארכאולוגיים

ישנם הרבה מממצאים היסטוריים וארכאולוגיים, מתקופת הממלכה הפרסית המתאימים למתואר במגילה (ואפילו פרטים קטנים שהוזכרו במגילה תואמים למידע ההיסוטרי והמדעי שבדורנו). חלק מהמידע אף נותן פרשנות חדשה לחלק מהמסופר במגילה.

לקריאה נוספת

  • הרב שלמה יוסף זוין המועדים בהלכה חלק שני.
  • אליהו קוסמן, שכרות בפורים מתוך דגל יורשלים- בטאונה התורני של ישיבת ירושלים לצעירים חלק ו', ירושלים תשס"ט, עמ' 219-221.
  • Jacob Hoschander, The Book of Esther in the Light of History, Oxford University Press, 1923

קישורים חיצוניים

מקור התמונות: ויקישיתוף

הערות שוליים