Open main menu

פריעת בעל חוב מצוה

חיובו של הלווה לפרוע את חובו למלוה אינו רק חיוב ממוני, אלא זוהי מצוה.

המקור:בבלי כתובות פו, א.

הגמרא מחדשת, שמלבד החיוב הממוני שקיים על הלווה לפרוע את חובו, יש בפירעון החוב גם מצוה, ובשל כך, בית דין, הכופה על המצוות, מוסמך גם לכוף על האדם לפרוע את חובו, ולאלצו לקיים את המצוה.

לגבי מהות המצוה שיש בפריעת בעל חוב, יש מי שפירש שהכוונה היא למצוה המוטלת על הלווה לקיים את ההבטחה שלו שניתנה בעת שלקח את ההלוואה שיחזיר את החוב, ומקור החיוב הוא במה שנאמר בפסוק "הין צדק"ויקרא יט, לו, שממנו לומדים שיהא "הן שלך צדק ולאו שלך צדק". ויש מי שסבר שמקור החיוב בהלוואה הוא בפסוק "והאיש אשר אתה נושה בו יוציא אליך את העבות החוצה"דברים כד, יא. ואילו במזיק מקור המצווה לשלם הוא מה שכתוב "ומכה בהמה ישלמנה"ויקרא כד, כא.