פרשה שנאמרה ונשנית, לא נשנית אלא לדבר שנתחדש בה

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

פרשה שנאמרה ונשנית, לא נשנית אלא לדבר שנתחדש בה הוא כלל שנשנה בבית מדרשו של רבי ישמעאל, משמעותו היא שעניין שנכפל בתורה, לא נכפל אלא כדי לחדש בו פרט נוסף שלא היה ידוע לנו אלמלא נכפל העניין. בגלל שמטרת הכפילות היא ללמד חידוש מסויים אין להקשות על כפילות כל הפרשה דאגב אורחא נשנית כל הפרשה.

המחשת אופן לימוד הכלל[edit]

לגבי תשלומי כפל של גנב נזכרו במקרא פעמיים "שור, חמור ושה" כדוגמאות לדברים שהגונב אותם מתחייב לשלם תשלומי כפל (א. "על כל דבר פשע על שור על חמור על שה... ישלם שנים לרעהו" - שמות כב, ח; ב. "אם המצא תמצא בידו הגנבה משור עד חמור עד שה חיים שנים ישלם" - שם פסוק ג). פעם אחת נכתבו דוגמאות אלו כדי למעט קרקעות, למעט עבדים (שהוקשו לקרקעות) ולמעט שטרות (שאין גופם ממון; השטרות כשלעצמם אין להם ערך כספי), שהגונב אותם אינו משלם תשלומי כפל. ופעם שנייה נכתבו כדי לחדש שרק אם הגניבה נמצאה על ידי עדים חייב הגנב בתשלומי כפל, אבל אם הגנב בעצמו הודה בגניבה, הוא פטור מתשלומי כפל[1].

כללים[edit]

  • נשנית אין הכונה פעם שניה (כלומר שהחידוש מופיע בפעם השניה שהענין מופיע בתורה) אלא נשנית הכונה פעם אחרת (יתכן שעיקר הדרשה בפעם השניה שהדרשה מופיעה בתורה ופעם ראשונה שהוזכר הענין הוא ללמד רק חידוש בדבר) - [2]

הערות שוליים

  1. מכיון שמודה בקנס פטור
  2. יד מלאכי, כללי התלמוד כלל שלה