פרשני:בבלי:חולין נז ב

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־13:13, 16 בספטמבר 2020 מאת Wikiboss (שיחה | תרומות) (Try fix category tree)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

חולין נז ב

חברותא[עריכה]

אחרי שעלית מבבל לארץ ישראל, הוה לן "פתחון פה" קמיה דרב הונא, הוזקקנו לדבר בשמוטת ירך לפניו, ושאילניה מה דינה של שמוטת הירך בעוף, ואמר לן: שמוטת ירך בעוף, כשירה.
ואשכחתיה נמי לרב ירמיה בר אבא, דיתיב וקא בדיק בצומת הגידין. ואקשי ליה: וכי לא סבר לה מר הא דאמר רב הונא אמר רב: שמוטת ירך בעוף כשרה, ומה צורך יש לך בבדיקת צומת הגידין!?
ואמר לי: אנא, מתניתין ידענא! דהא תנן: בהמה שנחתכו רגליה מן הארכובה ולמטה כשרה. מן הארכובה ולמעלה פסולה. וכן שניטל צומת הגידין.
ואמר רב עלה: וכן בעוף.
ואמרי ליה לרב ירמיה בר אבא: אי הכי, קשיא דרב אדרב, שהרי רב הונא אמר בשמו של רב ששמוטת הירך כשרה, ואילו אתה אמרת בשם רב שבהמה אשר נחתכו רגליה מן הארכובה ולמעלה, וכן שניטל צומת הגידין פסולה, וכן הוא בעוף?!
ואישתיק רב ירמיה בר אבא.
ואקשי ליה: ודלמא שני ליה לרב בין שמוטה של הירך בעוף, שהיא מותרת, לחתוכה, שנחתכו רגליה או צומת הגידים, שאותה אסרת בשם רב!?
ואמר לי: אכן זהו החילוק, אלא, וכי את מפרשת שמעתיה דרב? והרי בפירוש אמר רב כמו שאמרת: שמוטה כשרה, חתוכה פסולה.
והשתא שאל רבי אבא את רבי זירא: ואת, מה בידך, האם שמעת דבר בשם רב אחר שעלית לארץ ישראל!?
אמר לו רבי זירא: הכי אמר רב חייא בר אשי אמר רב: שמוטת ירך בעוף - טרפה.
וכן אמר רבי יעקב בר אידי אמר רבי יוחנן: שמוטת ירך בעוף - טרפה.
ואמר רבי יעקב בר אידי: אילמלי הוה, אילו היה רבי יוחנן נמצא באתרא דאורו בה חברוותא, במקום בו הורו חברינו להתירא, שלא כמותו, לא פרכיס, לא היה יכול רבי יוחנן להניד כנף, דהיינו, אפילו לא היה יכול לרמוז שההלכה כדבריו להטריף את שמוטת הירך, כיון שחברינו החולקים עליו, היו גדולים ממנו.
דאמר רבי חנינא אמר רבי: שמוטת ירך בעוף - כשרה.
ותרנגולת היתה לו לרבי חנינא שנשמטה ירך שלה, והביאה לפני רבי, והתירה לו, ומלחה רבי חנינא כדי שתתקיים זמן מרובה ויוכל להראותה, והוה מורי בה בשמוטת הירך הזאת הלכה לתלמידים: זה התיר לי רבי! זה התיר לי רבי!
ומסקינן: ולית הלכתא ככל הני שמעתתא להיתר שמוטת ירך בעוף.
אלא, כי הא שמצינו, שאמרו, הלכה רווחת היא ששמוטת הכנף טריפה.
דשאל רבי יוסי בן נהוראי את רבי יהושע בן לוי: "קדירת קנה", אם נחתך מקנה הנשימה חתיכה כמין ארובה, בכמה הוא טריפה?
אמר לו: משנה שלמה שנינו: עד כאיסר האיט לקי.
אמר לו: והלא רחל אחת היתה בשכונתנו, שנקדר קנה שלה, שנחתך חלק מהקנה שלה, ועשו לה קרומין תבנית של קנה, ושמו אותה במקום שנחסר הקנה, וחיתה, וכיון שחיתה, יש להתירה, שהרי איננה טריפה!
אמר לו: ועל דא את סמיך, וכי יכול אתה להסתמך ולהתיר מפני שראית כי אפשר לתקן את המכה?
והלא הלכה רווחת בישראל, שמוטת ירך בעוף טרפה! ובכל זאת מצינו, תרנגולת היתה לו לרבי שמעון בן חלפתא, שנשמטה ירך שלה, ועשו לה שפופרת של קנה - וחיתה?! והרי טריפה אינה חיה י"ב חודש!
אלא מאי אית לך למימר, תוך י"ב חדש הוה, הא דחייתה המכה, אך לסוף י"ב חודש מתה, כי טריפה אינה חיה יותר מי"ב חודש.
הכא נמי, לגבי בהמה שנקדר הקנה שלה ותיקנוהו, תוך י"ב חדש הוה.  78 

 78.  ומכאן משמע, שאם אכן היא היתה חיה יותר מי"ב חודש, זה היה ראיה שהיא אינה טריפה. וכתבו האחרונים, שאם נשארה בעיה בגמרא בספק טריפה, או דבר שנחלקו בו האחרונים אם הוא טריפה, הרי אם עברו י"ב חודש והבהמה עדיין חיה, הרי מוכח שההלכה כפי מי שמכשיר, וכל הבהמות שיש להם ליקוי כזה כשרות (עיין ש"ך נז מח, בים של שלמה כאן, ובעמודי אור מט ב)
אמרו עליו על רבי שמעון בן חלפתא, ש"עסקן" בדברים היה. והיה עושה דבר להוציא מלבו של רבי יהודה.
שהיה רבי יהודה אומר: אם ניטלה הנוצה, פסולה.
ומה עשה? תרנגולת היתה לו לרבי שמעון בן חלפתא, שניטלה נוצה שלה. והניחה בתנור, וטלה וכיסה עליה במטלית של טרסיים, צורפי נחושת, כדי לחממה, וגידלה התרנגולת כנפיים, והיו הכנפיים האחרונים יותר מן הכנפיים הראשונים, שהיו לה לפני שניטלה הנוצה שלה.
ותמהה הגמרא: כיצד הוציא מעשה זה מדברי רבי יהודה?
ודלמא, קסבר רבי יהודה טרפה משבחת, ואין השבח ראיה שאינה טרפה!?
ומשנינן: אם כן, גם היא משבחת בשאר איבריה, אבל במידי דמיטרפא בה, שניטלו כנפיה, כיצד הגדילה כנפיים האחרונים יותר מן הראשונים!? הרי לא יתכן שתשביח במה שנטרפה בו!? והשתא מבארינן: מאי "עסקן בדברים" היה?
אמר רבי משרשיא: דכתיב (משלי ו) "לך אל נמלה עצל, ראה דרכיה וחכם. אשר אין לה קצין שוטר ומושל, תכין בקיץ לחמה".
אמר רבי שמעון בן חלפתא: איזיל, איחזי אי ודאי הוא דלית להו מלכא. ולכן נקרא רבי שמעון בן חלפתא "עסקן", שלא סמך על שלמה המלך, אלא הלך לבדוק את בעצמו.
אזל בתקופת תמוז, פרסיה לגלימיה אקינא פרס את גלימתו על קן דשומשמני, נמלים.
נפק, אתא חד מינייהו, מהנמלים, ובא לחוץ וראה את הצל.
אתנח ביה, הניח רבי שמעון בן חלפתא סימנא על אותה הנמלה, דהיינו, סימן לעצמו כיצד נראית הנמלה הזאת, כדי להכירה, ולדעת מה יעשו לה הנמלים כאשר ימצאו אותה משקרת, לפי מה שיתבאר להלן.
באה הנמלה הזאת אל הקן. אמר להו, אמרה אותה נמלה לנמלים שבתוך הקן: נפל טולא, יש צל בחוץ. נפקו ואתו, יצאו הנמלים ובאו החוצה.
דלייה, הרים רבי שמעון בן חלפתא לגלימיה, ואז נפל שמשא. ירדו קרני השמש לאותו מקום. נפלו עליה כל הנמלים, על אותה הנמלה שהודיעה להם על הצל, וקטליה, והרגוה.
אמר רבי שמעון בן חלפתא: שמע מינה - לית להו לנמלים מלכא. דאי אית להו מלכא - וכי הרמנא רשות דמלכא להרוג את חברם לא ליבעו?!
אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי: ודלמא מלכא הוה בהדייהו, והמלך שלהם הורה להם להורגה.
אי נמי, הרמנא דמלכא רשות מהמלך להרוג את המהתל בחברו, הוו נקיטי, היה לכל אחד מהם!?
אי נמי, זמן שבין מלכא למלכא הוה. כדכתיב (שופטים יז) "בימים ההם, אין מלך בישראל, איש הישר בעיניו יעשה".
אלא, סמוך אהימנותא דשלמה, שאמר זאת ברוח הקודש.
אמר רב הונא: סימן לטרפה - י"ב חדש. והיינו, אם שהתה הטרפה י"ב חודש ולא מתה, היא אינה טרפה.
מיתיבי, סימן לספק טרפה, כל שאינה יולדת. דהיינו, ודאי הוא שטריפה אינה יולדת. ולכן, אם בהמה שהיא ספק טריפה ילדה, ודאי הוא שאינה טרפה.  79 

 79.  ולקמן בגמרא נחלקו אמוראים בדבר אם טריפה יכולה להוליד.
רבן שמעון בן גמליאל אומר: סימן נוסף יש לספק טריפה: אם משבחת והולכת, בידוע שהיא כשרה. ואם מתנוונה והולכת, בידוע שהיא טרפה.
רבי אומר: סימן לטרפה שלשים יום. שאם שהתה שלשים יום, אינה טרפה.
אמרו לו: והלא הרבה טרפות מתקיימות שתים שלש שנים?!
ואמרינן: תנאי היא, שנחלקו אם טריפה ששהתה י"ב חודש הוי הוכחה שאינה טרפה.
דתניא: ובגלגלת, שיש בה נקב אחד ארוך, אפילו נקבים הרבה, מצטרפים למלא מקדח, וכמו שהתבאר לעיל (מה א).
אמר רבי יוסי בן המשולם: מעשה בענבול, באחד שנפחתה גלגלתו, ועשו לו חידוק של קרויה, חתיכת דלעת יבשה, וחיה.  80 

 80.  משמע שמדובר באדם ולא בבהמה. ומוכח שדין טריפה בבהמה שוה לדין טריפה באדם, כמבואר בהערה בתחילת הפרק מג ב.
אמר לו רבי שמעון בן אלעזר: משם ראיה? בימות החמה היה המעשה. וכיון שעברו עליו ימות הצנה - מיד מת.
אמר רב אחא בר יעקב: הלכה - טרפה יולדת ומשבחת. והיינו, שאין הלידה וההשבחה ראיה על כך שאינה טרפה.
אמר אמימר: הני ביעי ביצים דטרפה,


דרשני המקוצר[עריכה]

מסכת חולין בפירוש פרשני

דף ב ע"א | דף ב ע"ב | דף ג ע"א | דף ג ע"ב | דף ד ע"א | דף ד ע"ב | דף ה ע"א | דף ה ע"ב | דף ו ע"א | דף ו ע"ב | דף ז ע"א | דף ז ע"ב | דף ח ע"א | דף ח ע"ב | דף ט ע"א | דף ט ע"ב | דף י ע"א | דף י ע"ב | דף יא ע"א | דף יא ע"ב | דף יב ע"א | דף יב ע"ב | דף יג ע"א | דף יג ע"א | דף יג ע"ב | דף יד ע"א | דף יד ע"ב | דף טו ע"א | דף טו ע"ב | דף טז ע"א | דף טז ע"ב | דף יז ע"א | דף יז ע"ב | דף יז ע"ב | דף יח ע"א | דף יח ע"ב | דף יט ע"א | דף יט ע"ב | דף כ ע"א | דף כ ע"ב | דף כא ע"א | דף כא ע"ב | דף כב ע"א | דף כב ע"ב | דף כג ע"א | דף כג ע"ב | דף כד ע"א | דף כד ע"ב | דף כה ע"א | דף כה ע"ב | דף כו ע"א | דף כו ע"א | דף כו ע"ב | דף כז ע"א | דף כז ע"ב | דף כח ע"א | דף כח ע"ב | דף כט ע"א | דף כט ע"ב | דף ל ע"א | דף ל ע"ב | דף ל ע"ב | דף לא ע"א | דף לא ע"ב | דף לב ע"א | דף לב ע"ב | דף לג ע"א | דף לג ע"ב | דף לד ע"א | דף לד ע"ב | דף לה ע"א | דף לה ע"ב | דף לו ע"א | דף לו ע"ב | דף לז ע"א | דף לז ע"ב | דף לח ע"א | דף לח ע"ב | דף לט ע"א | דף לט ע"ב | דף מ ע"א | דף מ ע"ב | דף מא ע"א | דף מא ע"ב | דף מב ע"א | דף מב ע"ב | דף מג ע"א | דף מג ע"ב | דף מד ע"א | דף מד ע"ב | דף מה ע"א | דף מה ע"א | דף מה ע"ב | דף מו ע"א | דף מו ע"ב | דף מז ע"א | דף מז ע"ב | דף מח ע"א | דף מח ע"ב | דף מט ע"א | דף מט ע"ב | דף נ ע"א | דף נ ע"ב | דף נא ע"א | דף נא ע"ב | דף נא ע"ב | דף נב ע"א | דף נב ע"ב | דף נג ע"א | דף נג ע"ב | דף נד ע"א | דף נד ע"ב | דף נה ע"א | דף נה ע"ב | דף נו ע"א | דף נו ע"ב | דף נז ע"א | דף נז ע"ב | דף נח ע"א | דף נח ע"ב | דף נט ע"א | דף נט ע"ב | דף ס ע"א | דף ס ע"ב | דף סא ע"א | דף סא ע"ב | דף סב ע"א | דף סב ע"ב | דף סג ע"א | דף סג ע"ב | דף סד ע"א | דף סד ע"ב | דף סה ע"א | דף סה ע"ב | דף סו ע"א | דף סו ע"ב | דף סז ע"א | דף סז ע"ב | דף סז ע"ב | דף סח ע"א | דף סח ע"ב | דף סט ע"א | דף סט ע"ב | דף ע ע"א | דף ע ע"ב | דף עא ע"א | דף עא ע"ב | דף עב ע"א | דף עב ע"ב | דף עג ע"א | דף עג ע"ב | דף עד ע"א | דף עד ע"ב | דף עה ע"א | דף עה ע"ב | דף עו ע"א | דף עו ע"ב | דף עו ע"ב | דף עז ע"א | דף עז ע"ב | דף עח ע"א | דף עח ע"ב | דף עט ע"א | דף עט ע"ב | דף פ ע"א | דף פ ע"ב | דף פא ע"א | דף פא ע"ב | דף פב ע"א | דף פב ע"א | דף פב ע"ב | דף פג ע"א | דף פג ע"ב | דף פד ע"א | דף פד ע"ב | דף פה ע"א | דף פה ע"ב | דף פו ע"א | דף פו ע"ב | דף פז ע"א | דף פז ע"ב | דף פח ע"א | דף פח ע"ב | דף פט ע"א | דף פט ע"ב | דף צ ע"א | דף צ ע"ב | דף צ ע"ב | דף צא ע"א | דף צא ע"ב | דף צב ע"א | דף צב ע"ב | דף צג ע"א | דף צג ע"ב | דף צד ע"א | דף צד ע"ב | דף צה ע"א | דף צה ע"ב | דף צו ע"א | דף צו ע"א | דף צו ע"ב | דף צז ע"א | דף צז ע"ב | דף צח ע"א | דף צח ע"ב | דף צט ע"א | דף צט ע"ב | דף ק ע"א | דף ק ע"ב | דף קא ע"א | דף קא ע"ב | דף קב ע"א | דף קב ע"ב | דף קג ע"א | דף קג ע"ב | דף קד ע"א | דף קד ע"ב | דף קה ע"א | דף קה ע"א | דף קה ע"ב | דף קו ע"א | דף קו ע"ב | דף קז ע"א | דף קז ע"א | דף קז ע"ב | דף קח ע"א | דף קח ע"ב | דף קט ע"א | דף קט ע"ב | דף קי ע"א | דף קי ע"ב | דף קיא ע"א | דף קיא ע"ב | דף קיב ע"א | דף קיב ע"ב | דף קיג ע"א | דף קיג ע"ב | דף קיד ע"א | דף קיד ע"ב | דף קטו ע"א | דף קטו ע"א | דף קטו ע"ב |דף קטז ע"א | דף קטז ע"ב | דף קיז ע"א | דף קיז ע"ב | דף קיח ע"א | דף קיח ע"ב | דף קיט ע"א | דף קיט ע"ב | דף קכ ע"א | דף קכ ע"ב | דף קכא ע"א | דף קכא ע"ב | דף קכב ע"א | דף קכב ע"ב | דף קכב ע"ב | דף קכג ע"א | דף קכג ע"ב | דף קכד ע"א | דף קכד ע"ב | דף קכה ע"א | דף קכה ע"ב | דף קכו ע"א | דף קכו ע"ב | דף קכו ע"ב | דף קכז ע"א | דף קכז ע"ב | דף קכח ע"א | דף קכח ע"ב | דף קכט ע"א | דף קכט ע"ב | דף קל ע"א | דף קל ע"ב | דף קלא ע"א | דף קלא ע"ב | דף קלב ע"א | דף קלב ע"ב | דף קלג ע"א | דף קלג ע"ב | דף קלד ע"א | דף קלד ע"ב | דף קלה ע"א | דף קלה ע"ב | דף קלו ע"א | דף קלו ע"ב | דף קלז ע"א | דף קלז ע"ב | דף קלז ע"ב | דף קלח ע"א | דף קלח ע"ב | דף קלט ע"א | דף קלט ע"ב | דף קמ ע"א | דף קמ ע"ב | דף קמא ע"א | דף קמא ע"ב | דף קמב ע"א |