פרשני:בבלי:זבחים סז א

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

זבחים סז א

חברותא[עריכה]

אמר לו רבי אליעזר: והרי קדשי קדשים ששחטן בדרום שלא כהלכתן, שהרי שחיטתן בצפון, ושחטן לשם קדשים קלים ששחיטתן בכל מקום בעזרה, יוכיחו, שכן כאן שינה את שמן של קדשי הקדשים לדבר שאין בו מעילה (שאין מעילה בבשרם של קדשי קלים הנאכלים, חוץ מאימוריהם) ואף על פי כן מועלים בהם מפני שנפסלו מחמת שחיטתם בדרום. ואם כן, אף אתה אל תתמה על העולה, שאף על פי ששינה את שמה לדבר שאין בו מעילה (היינו לחטאת העוף, הנאכלת), שימעלו בה.
אמר לו רבי יהושע: לא תוכיח מכאן! כי אם אמרת בקדשי קדשים ששחטן בדרום, ושחטן לשם קדשים קלים, שמועלים בהם, היינו משום שכן שינה את שמן של קדשי הקדשים בדבר שיש בו גם איסור וגם היתר, שהרי באימורי קדשי קלים יש איסור מעילה, תאמר בעולה שעשאה לשם חטאת, ששינה את שמה לדבר שכולו היתר, שחטאת העוף נאכלת כולה על ידי הכהנים ואין מקריבים ממנה אימורין.
גמרא:
תניא: אמר לו רבי אליעזר לרבי יהושע: אשם ששחטו בצפון לשם שלמים יוכיח כדברי, ששינה את שמו משם אשם, שהוא קדשי קדשים, לשם שלמים שהם קדשים קלים, ומועלים בו לפני זריקת דמו (לאחר הזריקה אין בו מעילה שהרי אשם הוא מהקרבנות הנאכלים), ואף אתה אל תתמה על העולה, שאף על פי ששינה את שמה שעשאה לשם חטאת, שימעלו בה.
אמר לו רבי יהושע: לא תביא מכאן ראיה. כי אם אמרת באשם ששינה את שמו לשם שלמים אך לא שינה את מקומו, ששחטו בצפון העזרה כהלכתו. תאמר בעולה, ששינה את שמה וגם שינה את מקומה, שעשאה למטה במקום החטאת במקום שיעשנה למעלה במקום העולה.
אמר לו רבי אליעזר: אשם ששחטו בדרום (שלא במקומו בצפון) לשם שלמים יוכיח, ששינה את שמו מאשם לשלמים ושינה את מקומו מצפון לדרום ומועלים בו. אף אתה אל תתמה על העולה שעשאה לשם חטאת שאף על פי ששינה את שמה מעולה לחטאת ושינה את מקומה מלמעלה למטה, שימעלו בה.
אמר לו רבי יהושע: לא תוכיח מידי גם מכאן, כי אם אמרת באשם ששינה את שמו לשלמים ושינה את מקומו לדרום, אך לא שינה את מעשיו, שעשאו כמעשה האשם, הילכך מועלים בו. תאמר בעולה שעשאה לשם חטאת, ששינה את שמה, ושינה את מקומה, ושינה את מעשיה.
אישתיק רבי אליעזר ולא ענה לרבי יהושע.
אמר רבא: אמאי אישתיק רבי אליעזר? ונימא ליה: אשם ששחטו בדרום לשם שלמים בשינוי בעלים (שחישב לעשותו לשם אדם אחר ומחשבה שכזאת נחשבת כשינוי מעשה) יוכיח כדברי, שהרי שינה את שמו, מאשם לשלמים, ושינה את מקומו מצפון לדרום, ושינה את מעשיו (וכדאמרינן ששינוי בעלים חשיב כשינוי מעשה), ומועלין בו.
ומדיק מכאן רבא: מדלא קאמר ליה רבי אליעזר לרבי יהושע הכי - שמע מינה נחית רבי אליעזר לטעמיה דרבי יהושע. והיינו, משמע שקיבל רבי אליעזר את דעתו וטעמו של רבי יהושע, כדאמר רב אדא בר אהבה בהסבר טעמו של רבי יהושע: אומר היה רבי יהושע: עולת העוף שנעשת למטה, כמעשה חטאת לשם חטאת - כיון שמלק בה סימן אחד לשם חטאת למטה, הרי קדם בכך "מעשה החטאת", שהוא חיתוך סימן אחד למטה, למעשה העולה, שהוא חיתוך שני סימנים. ובכך עקר מעולת העוף את שמה, והחיל עליה שם חטאת העוף. הילכך נמשכת העולה ונעשית מעשיה כמעשה חטאת העוף. והיינו, שעשייתה של העולה נחשבת כעשיית קרבן חטאת, ונפקא מינה לכך שאינה נפסלת המליקה, והיא יוצאת מידי מעילה, ודינה כדין קדשים שמתו, אך אין היא מכפרת, וכפי שיבואר להלן.  5 

 5.  מנחת אברהם לפי המהלך של הגרי"ז.
ופרכינן: אי הכי, שאפשר לעקור במעשה של קרבן אחר ולשם קרבן אחר את שמו הראשון של הקרבן ולהחיל עליו את השם האחר, חטאת העוף נמי שעשאה למעלה כמעשה עולה לשם עולה נימא נמי הכי, דמכי מליק בה סימן אחד למעלה ייעקר ממנה שם חטאת העוף, שהרי נעשית למעלה, ולשם עולת העוף, (וחיתוך סימן אחד הוא חלק ממעשה העולה), ונימא דבאידך סימן תימשך מלהיות חטאת, ותהוי עולת העוף?!
וכי תימא הכי נמי, שרבי יהושע יסבור כן גם בחטאת העוף שנעשית למעלה לשם עולה וכמעשה עולה, שנמשכת החטאת ונעשית לעולה,
האמר רבי יוחנן משום רבי בנאה: כך היא הצעה של משנה. מאי לאו, כך היא הצעה של משנתנו, ותו לא! והיינו, שרק בצורה המבוארת במשנתנו נחלקו רבי יהושע ורבי אליעזר, ולא בחטאת העוף שנעשתה למעלה כמעשה עולה, דהתם מודה רבי יהושע שפסולה!?
ודחינן: לא. הכי קאמר רבי יוחנן משום רבי בנאה: כך היא הצעה של כולה משנה. דהיינו, דפליג רבי יהושע על רבי אליעזר גם בחטאת שעשאה למעלה כמעשה עולה לשם עולה, ומכשיר אותה.
רב אשי אמר: לעולם לא פליג רבי יהושע בחטאת העוף שעשאה לעולה לשם עולה אלא פסיל בה. כי בשלמא עולת העוף שעשאה למטה כמעשה חטאת לשם חטאת שפיר נעקר ממנה שם עולה וחייל שם חטאת, כיון דהא, חטאת, הכשירה במליקה בחיתוך סימן אחד, והא, חטאת העוף, הכשירה במליקה בחיתוך שני סימנים, הרי כשחתך סימן אחד למטה עשה בה מעשה חטאת, שהרי מעשה עולת העוף למטה ליתא. ומאידך, אין היא נפסלת מדין מליקת עולת העוף למטה משום שחיתוך סימן אחד בעולת העוף אינו נחשב כ"מעשה עולה", הילכך לא פסיל חיתוך הסימן האחד של העולה למטה.
והשתא יכילנא למימר: כיון דמלק בה סימן אחד למטה, וקדמה בכך עשיית מעשה החטאת לפסול של עשיית העולה למטה, הרי היא נמשכת ויוצאת משם עולה ונעשית חטאת העוף.  6 

 6.  הגרי"ז דן בשאלה אימתי היא נמשכת לחטאת, ותלה זאת בשאלה אימתי נעשה השינוי במליקה. שהרי אם ימלוק למטה את שני הסימנים היא לא תמשך לחטאת, כיון שלא עשאה כמעשה החטאת. ומאידך, אם ימלוק רק סימן אחד למטה, מדוע ייחשב הדבר כשינוי במעשה עולת העוף לחטאת העוף? והרי הוא יכול להמשיך ולמלוק את הסימן השני למעלה כמעשה עולת העוף, ואז לא תהיה המליקה כולה כמעשה חטאת העוף! ? ותירץ הגרי"ז, לפי מאן דאמר שבעולת העוף צריך שיחתוך גם את רוב הבשר אחר חיתוך שני הסימנים. ולכן אם חתך סימן אחד בלבד למטה, ולאחריו חתך מיד את רוב הבשר, הרי זה עושה שינוי במליקה של עולת העוף, ובכך, ואז, חל השינוי.
אלא (אבל), חטאת העוף שעשאה למעלה כמעשה עולה לשם עולה, כיון דאמר מר: מלקה לחטאת העוף בכל מקום במזבח כשרה. הרי מכי מלק בה חד סימן, על אף שהיתה המליקה למעלה, הרי היא מליקת חטאת, ואינה עוקרת ממנה את שם החטאת, ואם כן בחיתוך הסימן הראשון מיד הוי לה חטאת העוף דאיפסלא משום שעשאה מעשה חטאת לשם עולה ו"שלא לשמה" פוסל בחטאת, ואם כן כי הדר מליק באידך סימן היכי ממשכה והויא עולת העוף לאחר שכבר נפסלה מדין חטאת העוף שנעשתה שלא לשמה!?
והשתא הדרינן לביאורי מילתא דרב אדא בר אהבה.
גופא: אמר רב אדא בר אהבה: אומר היה רבי יהושע - עולת העוף שעשאה למטה כמעשה חטאת לשם חטאת, כיון שמלק בה סימן אחד נמשכת העולה ונעשית חטאת העוף.  7 

 7.  במקדש דוד דן (כח ב) בהרחבה כיצד יתכן שיחול על העולה שם חטאת בשעה שהבעלים אינם חייבים בחטאת! ? ועיין בקהילות יעקב למסכת נדרים (סימן ז) שהביא את דברי שער המלך ודברי הרמ"ע מפאנו (לפי רש"י בנדרים ז א), שהדין האומר שאין חטאת באה בנדבה הוא רק פסול בהקרבה, אבל יכול אדם להחיל שם חטאת על בהמה גם אם אינו מחוייב בה. אך הקהילות יעקב מבאר, שיסוד הדין שאין חטאת באה בנדבה הוא משום שאי אפשר להקריב חטאת בנדבה, ולכן גם אי אפשר להקדיש חטאת אם אינו מחוייב בה. ולדבריו יתכן להסביר כאן, כיון שהעוף הזה כבר קדוש בקדושת קרבן, שהרי הקדישוהו לעולה בתחילה, שפיר חל בו השינוי לחטאת על אף שאינו חייב חטאת. עיין בספר איזהו מקומן.

דרשני המקוצר[עריכה]