פרשני:בבלי:חולין סא א

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

חולין סא א

חברותא[עריכה]

וילפינן מיניה בבנין אב: מה נשר מיוחד בארבעה דברים:
א. שאין לו אצבע יתרה גבוהה אחרי שאר האצבעות.
ב. ואין לו זפק. כיס שהאוכל מתקבץ בו.
ג. ואין קורקבנו נקלף מן הבשר בלא חיתוך סכין.
ד. ודורס אוחז בצפורניו ומגביה מן הקרקע, ואוכל -
הרי הוא טמא.
אף כל עוף כיוצא בו, שאין לו את ארבעת הסימנים הללו, הרי הוא טמא. אבל עוף, שיש בו אחד מארבעת הסימנים הרי הוא טהור, חוץ מהעופות המפורשים בתורה שהם טמאים, אף על פי שיש להם סימן טהרה.
וכמו כן כתיב בתורה "תורין", שהם עופות טהורים, שהרי מהם מביאים קרבנות העוף. ומהתורים הללו אתה למד בבנין אב לשאר העופות: מה תורים, שיש להן אצבע יתרה, וזפק, וקורקבן נקלף, ואין דורסין ואוכלין הרי הן טהורין. אף כל עוף כיוצא בהן, טהורין.  104 

 104.  ולקמן מישבת הגמרא את הסתירה שבין הרישא, שמשמע ממנה שעוף הבא בסימן אחד טהור, לסיפא דמשמע ממנה שצריך ארבעה סימנים להכשיר את העוף.
ואם כן קשה, אמאי אמרה המשנה שסימני העוף לא נאמרו בתורה, והרי ילפינן להו מבנין אב מנשר!?
ומשנינן: אמר אביי: מה שאמרה המשנה שלא נאמרו בתורה סימני העוף, היינו, לא נאמר פירושן מדברי תורה. שלא נתפרשו הסימנין בפירוש בתורה, אלא מדברי סופרים ילפינן להו - מבנין אב, מנשר ומתורין.
תני רבי חייא: עוף הבא לפנינו בסימן אחד של טהרה - טהור (וכל שכן אם בא בשנים או בשלשה סימנים של טהרה, ובלבד שיכיר בו שאינו מעשרים וארבעה עופות הטמאים המפורשים בתורה), לפי שאין דומה עוף שיש לו סימן אחד, לנשר, שהוא עוף טמא.
נשר, דלית ליה כלל שום סימן טהרה, הוא שאמר רחמנא דלא תיכול אותו. הא איכא עוף דאית ליה חד סימן טהרה - תיכול!
והוינן בה: מדוע נלמד מנשר להכשיר עוף הבא בסימן אחד!?
ולילף מתורין: מה תורין, דאיכא בהו כולהו ארבעה סימני טהרה, ואותם התורה הכשירה, אף הכי נמי שאר עופות, רק עד דאיכא כולהו ארבעה סימני טהרה - ליתכשרו. אבל בפחות מארבעה סימני טהרה, לא נכשיר אותם!? ומשנינן: אם כן, אם תאמר דבעינן ארבעת סימני טהרה, שאר עשרים וארבעה עופות טמאים דכתב רחמנא, למה לי? הלא אין באף אחד מהן את כל ארבעת סימני טהרה. ומכך שהוצרך הכתוב לומר שאסור לאוכלם, משמע שבסימן אחד של טהרה די להכשיר את העוף.
ומקשינן: ונילף מינייהו, בכל שכן מעשרים עופות הטמאים המוזכרים בתורה שיש להם שלשת סימני טהרה. ונימא: מה התם, שיש להו תלתא שלשה סימני טהרה, ובכל זאת לא אכלינן להו. אף כל עוף הבא בתלתא סימנים, נילף שהוא טמא ולא ניכול ליה, וכל שכן עוף שיש בו רק תרי סימנים, וחד סימן, שלא נאכל אותם!?
ומשנינן: אם כן, שאפילו עוף הבא בשלשה סימנין ילפינן לאסור מעופות המפורשים בתורה - עורב, דכתב רחמנא שהוא עוף טמא, אף על פי שיש לו רק שני סימני טהרה, למה לי?!
השתא, היכא דאית ליה תלתא סימנים של טהרה לא אכלינן, עורב, דאית ליה תרי סימנין בלבד, מיבעיא למיכתב דלא אכלינן!? ומכך שכתבה התורה שאסור לאכול עורב, שיש בו שני סימני טהרה, שמע מינה שבשלשה סימני טהרה, עוף טהור הוא!

דרשני המקוצר[עריכה]