https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%95_%D7%91&feed=atom&action=historyפרשני:בבלי:עבודה זרה ו ב - היסטוריית גרסאות2024-03-28T12:16:20Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.39.6https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%95_%D7%91&diff=144229&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-14T16:23:28Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:23, 14 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l108">שורה 108:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 108:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת עבודה זרה (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עבודה זרה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עבודה זרה (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wiki9db:diff::1.12:old-99116:rev-144229 -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%95_%D7%91&diff=99116&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T10:46:21Z<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:46, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דתניא, <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי נתן:</b> <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>מנין</b> אנו למדים, <b style='font-size:20px; color:black;'>שלא יושיט אדם כוס של יין לנזיר,</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;10&nbsp;</b> האסור בשתיית יין, מחמת החשש שמא יבא הנזיר לשתותו, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>מנין שלא יושיט אדם <b style='font-size:20px; color:black;'>אבר מן החי לבני נח,</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;11&nbsp;</b> האסור להם באכילה, כמו שנאמר (בראשית ט) "אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו"? <b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד לומר "ולפני עור לא תתן מכשול</b>". </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דתניא, <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי נתן:</b> <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>מנין</b> אנו למדים, <b style='font-size:20px; color:black;'>שלא יושיט אדם כוס של יין לנזיר,</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;10&nbsp;</b> האסור בשתיית יין, מחמת החשש שמא יבא הנזיר לשתותו, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>מנין שלא יושיט אדם <b style='font-size:20px; color:black;'>אבר מן החי לבני נח,</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;11&nbsp;</b> האסור להם באכילה, כמו שנאמר (בראשית ט) "אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו"? <b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד לומר "ולפני עור לא תתן מכשול</b>". </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;10.&nbsp;</b> הקשו ה<b>ראשונים</b>, בשלמא מה שרבי נתן אמר: אבר מן החי לבני נח, יש בדבריו חידוש גדול, שגם בבני נח שייך הלאו של לפני עור, (וכמבואר בהערה הבאה) - אבל למה נקט כוס יין לנזיר, למה לא נקיט "נבילה לבן ישראל" וכדומה? ותירצו עיין <b>תוס'</b> ו<b>הרא"ש</b> ועוד, שאכן נבילה לישראל מותר להושיט. ולשון <b>הרא"ש</b>: כל זמן שאינו יודע בודאי שהוא רוצה לאכלה, כי הישראל נזהר באיסור אכילת נבילה. אבל נזיר, מסתמא רוצה לשתות, כיון שרואה את כל העולם שותה, ושמא שכח שהוא נזיר - ובא רבי נתן לחדש שאסור להושיט לו, פן ישתה ויעבור על איסור. וכתבו ה<b>תוס</b>', שאם ברור שאם יתן לישראל נבילה יאכלנו, כגון למשומד, בודאי אסור לתת לו שהרי מכשילו. ולכאורה קשה, שהרי אינו "עור", והאם אסור ליתן מכשול לפני פיקח, לשים אבן בדרכו, הרי לא יכשל? ואם יכשל, הזיק את עצמו? ועיין ב<b>קהלות יעקב</b>, המבאר על פי לשון ספר <b>החינוך</b> (מצוה רלב): "שלא להכשיל בני ישראל לתת להם עצה רעה, אבל ניישר אותם כשישאלו עצה במה שנאמין שהוא יושר ועצה טובה:. וזה הלאו כולל כמו כן מי שיעזור עוברי עבירה, שהוא מביא אותו שיתפתה בזולת זה פעמים אחרים עוד". ולכאורה קשה, למה כתב <b>החינוך</b> "שיתפתה לעוד פעמים אחרים בזולת זה", הרי עתה מכשילו? ומבאר, שעתה באמת אינו "עור", ולכאורה היה מותר להושיט לו, אלא, שאם יעבור על העבירה, יתקשר יותר להעבירה, שהרי "עבר ושנה נעשית לו כהיתר", ולכן אסור. ועוד מבאר בדרך אחרת על פי מה שכתב הרמב"ם (רוצח ושמירת נפש יב יד): "כל המכשיל עור בדבר והשיאו עצה שאינה הוגנת, או שחיזק ידי עוברי עבירה שהוא עור ואינו רואה דרך אמת מפני תאות לבו, הרי זה עובר בלא תעשה. שנאמר לפני עור לא תתן מכשול". כלומר, מי שמכשיל את הפיקח במכשול, ושם אבן בדרכו, הרי הפיקח רואה, אבל מי שרוצה לעבור עבירה נסמית עינו ונכנסה בו רוח שטות.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;11.&nbsp;</b> אם שייך לפני עור בנכרי, ומה הטעם, והאם הוא מדאורייתא או מדרבנן. מה שנקט רבי נתן אבר מן החי לבני נח, משמיענו חידוש גדול, שגם לבני נח אסור להכשיל, והמכשילו עובר על לפני עור. והקשה ב<b>קובץ שיעורים</b> (פסחים אות צ"ה), מה המקור לדברי רבי נתן שהמכשיל את הגוי עובר על לפני עור, הרי התורה נאמרה לבני ישראל? והנה ידוע החקירה מה הגדר של "לפני עור", האם הוא אזהרה נפרדת לא להכשיל את השני באיסור, היינו שהתורה הזהירה לא לגרום להשני לעבור איסור, או שגדרה היא: אזהרה לא להיות "שותף" בעבירת השני. ויש בחקירה זו הרבה נפקא מינא להלכה. ואם נאמר שהאיסור הוא שותפות בעבירת השני, מבואר היטיב למה שייך האיסור גם בגוי. ה<b>חזון איש</b> (יורה דעה סימן סב סק ז) כתב וזה לשונו: "ואם נפרש דהאיסור הוא שגורם עשות "תועבה ותקלה" בעולם, ניחא - ולפי זה גם פשטיה דקרא (לפני עור לא תתן מכשול) משום שגורם הכאת אדם, שהוא ענין רע לפני ה"'. והיא הגדרה חדשה "גורם עשות תועבה ותקלה בעולם" "ענין רע לפני ה"'. ובענין זה עיין שו"ת <b>אמונת שמואל</b> מביאו ב<b>דרוש וחידוש לרבי עקיבא איגר</b> (פסחים כ"ב א) וב<b>שו"ת בית הלוי</b> (סימן י"ג) וב<b>שו"ת</b> <b>אחיעזר</b> (חלק ג סימן פ"א). והאמת שב<b>שו"ת פני יהושע</b> (מביאו ה<b>שדי</b> <b>חמד</b> מערכת ו' כלל כ"ו אות כב) מוכיח מסוגיתינו שאיסור "לפני עור" למכשיל את הגוי הוא רק מדרבנן. שהרי הגמרא שאלה מה נפקא מינא אי משום הרווחה או משום "לפני עור". והנה ברור שהטעם של הרווחה הוא איסור דרבנן (כמו שמבואר לקמן יב א), ואם נאמר ש"לפני עור" הוא איסור דאורייתא, הרי יש חילוק גדול בין הטעם של הרווחה להטעם של "לפני עור". ומבאר ב<b>שו"ת פני יהושע</b>, שלכן הוי רק מדרבנן, כיון שהותר להם שבע מצוות בני נח. ומביא שם ה<b>שדי חמד</b> שהקשה עליו ב<b>שו"ת</b> <b>חתם סופר</b> (חושן משפט סימן קפ"ה), הרי מבואר שלא הותר, והם חייבים ונענשים בעוברם, אלא שאינם מקבלים שכר כמצווה ועושה? וה<b>שדי חמד</b> מקשה עליו, שאם כן דברי רבי נתן הם לצדדים, אבר מן החי לבני נח - מדרבנן, כוס יין לנזיר - מדאורייתא, ולא משמע לומר כן. ובעצם ראיית ה<b>פני יהושע</b>, מתרץ ה<b>חזון איש</b> (שם) שאם מכשיל גוי ממש, מושיט לו אבר מן החי, בודאי שעובר על איסור דאורייתא, אבל באיסור משנתנו שמוכר לו - אין איסור דאורייתא, כי מן התורה היה מותר משום שיש כאן הרבה ספיקות, שמא לא לקח הגוי להקרבה, ושמא לא יקריבנו. אלא שרבנן אסרוהו למרות כל הספיקות הללו. וכן מה שאמר רש"י משום שעבר על "לא ישמע על פיך", אין כוונתו שעתה הוא איסור דאורייתא, שהרי הגמרא אמרה בדף יב שהאיסור לשאת ולתת הוא איסור דרבנן. וצריך לומר, כנ"ל, שכיון שהוא ספק אם אכן ילך ויודה, לכן אסור רק מדרבנן. וכן כתבו ה<b>תוס</b>' במסכת סנהדרין (סג ב). ועיין בסנהדרין (שם) ובמגילה (כח ב) שנחלקו ה<b>ראשונים</b> אם הלאו של "לא ישמע על פיך" הוא איסור דאורייתא. ומדברים אלו של החזון איש, אפשר לפשוט ספק אחר. דידוע ספיקת ה"<b>יד מלאכי</b>" (הובא ב<b>שדי</b> <b>חמד</b> שם) במי שהכשיל את חבירו, וההוא לא נכשל לבסוף מאיזה סיבה שהיא, אם המכשיל עובר. (ולכאורה תלוי בחקירה הנ"ל, שאם גדר האיסור הוא השתתפות באיסורו של השני, אם אכן לא עבר- אין כאן שותפות, אבל אם עצם ההכשלה הוא האיסור, עבר על הלאו, שהרי סוף סוף הכשילו). ומדברי ה<b>חזון איש</b> מבואר, שאינו עובר, שהרי כתב שאין כאן איסור דאורייתא, שמא לא יקריבהו הגוי, הרי שסובר שאינו עובר. ועיין ב<b>קהלות יעקב</b> (סימן ג) המוכיח מדברי ה<b>תוס</b>' ו<b>הר"ן</b> שהם סוברים שאם הנכשל לא נכשל אינו עובר.</span> </span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;10.&nbsp;</b> הקשו ה<b>ראשונים</b>, בשלמא מה שרבי נתן אמר: אבר מן החי לבני נח, יש בדבריו חידוש גדול, שגם בבני נח שייך הלאו של לפני עור, (וכמבואר בהערה הבאה) - אבל למה נקט כוס יין לנזיר, למה לא נקיט "נבילה לבן ישראל" וכדומה? ותירצו עיין <b>תוס'</b> ו<b>הרא"ש</b> ועוד, שאכן נבילה לישראל מותר להושיט. ולשון <b>הרא"ש</b>: כל זמן שאינו יודע בודאי שהוא רוצה לאכלה, כי הישראל נזהר באיסור אכילת נבילה. אבל נזיר, מסתמא רוצה לשתות, כיון שרואה את כל העולם שותה, ושמא שכח שהוא נזיר - ובא רבי נתן לחדש שאסור להושיט לו, פן ישתה ויעבור על איסור. וכתבו ה<b>תוס</b>', שאם ברור שאם יתן לישראל נבילה יאכלנו, כגון למשומד, בודאי אסור לתת לו שהרי מכשילו. ולכאורה קשה, שהרי אינו "עור", והאם אסור ליתן מכשול לפני פיקח, לשים אבן בדרכו, הרי לא יכשל? ואם יכשל, הזיק את עצמו? ועיין ב<b>קהלות יעקב</b>, המבאר על פי לשון ספר <b>החינוך</b> (מצוה רלב): "שלא להכשיל בני ישראל לתת להם עצה רעה, אבל ניישר אותם כשישאלו עצה במה שנאמין שהוא יושר ועצה טובה:. וזה הלאו כולל כמו כן מי שיעזור עוברי עבירה, שהוא מביא אותו שיתפתה בזולת זה פעמים אחרים עוד". ולכאורה קשה, למה כתב <b>החינוך</b> "שיתפתה לעוד פעמים אחרים בזולת זה", הרי עתה מכשילו? ומבאר, שעתה באמת אינו "עור", ולכאורה היה מותר להושיט לו, אלא, שאם יעבור על העבירה, יתקשר יותר להעבירה, שהרי "עבר ושנה נעשית לו כהיתר", ולכן אסור. ועוד מבאר בדרך אחרת על פי מה שכתב הרמב"ם (רוצח ושמירת נפש יב יד): "כל המכשיל עור בדבר והשיאו עצה שאינה הוגנת, או שחיזק ידי עוברי עבירה שהוא עור ואינו רואה דרך אמת מפני תאות לבו, הרי זה עובר בלא תעשה. שנאמר לפני עור לא תתן מכשול". כלומר, מי שמכשיל את הפיקח במכשול, ושם אבן בדרכו, הרי הפיקח רואה, אבל מי שרוצה לעבור עבירה נסמית עינו ונכנסה בו רוח שטות.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;11.&nbsp;</b> אם שייך לפני עור בנכרי, ומה הטעם, והאם הוא מדאורייתא או מדרבנן. מה שנקט רבי נתן אבר מן החי לבני נח, משמיענו חידוש גדול, שגם לבני נח אסור להכשיל, והמכשילו עובר על לפני עור. והקשה ב<b>קובץ שיעורים</b> (פסחים אות צ"ה), מה המקור לדברי רבי נתן שהמכשיל את הגוי עובר על לפני עור, הרי התורה נאמרה לבני ישראל? והנה ידוע החקירה מה הגדר של "לפני עור", האם הוא אזהרה נפרדת לא להכשיל את השני באיסור, היינו שהתורה הזהירה לא לגרום להשני לעבור איסור, או שגדרה היא: אזהרה לא להיות "שותף" בעבירת השני. ויש בחקירה זו הרבה נפקא מינא להלכה. ואם נאמר שהאיסור הוא שותפות בעבירת השני, מבואר היטיב למה שייך האיסור גם בגוי. ה<b>חזון איש</b> (יורה דעה סימן סב סק ז) כתב וזה לשונו: "ואם נפרש דהאיסור הוא שגורם עשות "תועבה ותקלה" בעולם, ניחא - ולפי זה גם פשטיה דקרא (לפני עור לא תתן מכשול) משום שגורם הכאת אדם, שהוא ענין רע לפני ה"'. והיא הגדרה חדשה "גורם עשות תועבה ותקלה בעולם" "ענין רע לפני ה"'. ובענין זה עיין שו"ת <b>אמונת שמואל</b> מביאו ב<b>דרוש וחידוש לרבי עקיבא איגר</b> (פסחים כ"ב א) וב<b>שו"ת בית הלוי</b> (סימן י"ג) וב<b>שו"ת</b> <b>אחיעזר</b> (חלק ג סימן פ"א). והאמת שב<b>שו"ת פני יהושע</b> (מביאו ה<b>שדי</b> <b>חמד</b> מערכת ו' כלל כ"ו אות כב) מוכיח מסוגיתינו שאיסור "לפני עור" למכשיל את הגוי הוא רק מדרבנן. שהרי הגמרא שאלה מה נפקא מינא אי משום הרווחה או משום "לפני עור". והנה ברור שהטעם של הרווחה הוא איסור דרבנן (כמו שמבואר לקמן יב א), ואם נאמר ש"לפני עור" הוא איסור דאורייתא, הרי יש חילוק גדול בין הטעם של הרווחה להטעם של "לפני עור". ומבאר ב<b>שו"ת פני יהושע</b>, שלכן הוי רק מדרבנן, כיון שהותר להם שבע מצוות בני נח. ומביא שם ה<b>שדי חמד</b> שהקשה עליו ב<b>שו"ת</b> <b>חתם סופר</b> (חושן משפט סימן קפ"ה), הרי מבואר שלא הותר, והם חייבים ונענשים בעוברם, אלא שאינם מקבלים שכר כמצווה ועושה? וה<b>שדי חמד</b> מקשה עליו, שאם כן דברי רבי נתן הם לצדדים, אבר מן החי לבני נח - מדרבנן, כוס יין לנזיר - מדאורייתא, ולא משמע לומר כן. ובעצם ראיית ה<b>פני יהושע</b>, מתרץ ה<b>חזון איש</b> (שם) שאם מכשיל גוי ממש, מושיט לו אבר מן החי, בודאי שעובר על איסור דאורייתא, אבל באיסור משנתנו שמוכר לו - אין איסור דאורייתא, כי מן התורה היה מותר משום שיש כאן הרבה ספיקות, שמא לא לקח הגוי להקרבה, ושמא לא יקריבנו. אלא שרבנן אסרוהו למרות כל הספיקות הללו. וכן מה שאמר רש"י משום שעבר על "לא ישמע על פיך", אין כוונתו שעתה הוא איסור דאורייתא, שהרי הגמרא אמרה בדף יב שהאיסור לשאת ולתת הוא איסור דרבנן. וצריך לומר, כנ"ל, שכיון שהוא ספק אם אכן ילך ויודה, לכן אסור רק מדרבנן. וכן כתבו ה<b>תוס</b>' במסכת סנהדרין (סג ב). ועיין בסנהדרין (שם) ובמגילה (כח ב) שנחלקו ה<b>ראשונים</b> אם הלאו של "לא ישמע על פיך" הוא איסור דאורייתא. ומדברים אלו של החזון איש, אפשר לפשוט ספק אחר. דידוע ספיקת ה"<b>יד מלאכי</b>" (הובא ב<b>שדי</b> <b>חמד</b> שם) במי שהכשיל את חבירו, וההוא לא נכשל לבסוף מאיזה סיבה שהיא, אם המכשיל עובר. (ולכאורה תלוי בחקירה הנ"ל, שאם גדר האיסור הוא השתתפות באיסורו של השני, אם אכן לא עבר- אין כאן שותפות, אבל אם עצם ההכשלה הוא האיסור, עבר על הלאו, שהרי סוף סוף הכשילו). ומדברי ה<b>חזון איש</b> מבואר, שאינו עובר, שהרי כתב שאין כאן איסור דאורייתא, שמא לא יקריבהו הגוי, הרי שסובר שאינו עובר. ועיין ב<b>קהלות יעקב</b> (סימן ג) המוכיח מדברי ה<b>תוס</b>' ו<b>הר"ן</b> שהם סוברים שאם הנכשל לא נכשל אינו עובר.</span> </span></div></td></tr>
<!-- diff cache key wiki9db:diff::1.12:old-96494:rev-99116 -->
</table>Micropedia bothttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%95_%D7%91&diff=96494&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T08:38:51Z<p>Automatic page editing</p>
<a href="https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%95_%D7%91&diff=96494">הצגת שינויים</a>Micropedia bot