https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%9E%D7%94_%D7%90&feed=atom&action=historyפרשני:בבלי:עבודה זרה מה א - היסטוריית גרסאות2024-03-28T23:31:51Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.39.6https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%9E%D7%94_%D7%90&diff=144308&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-14T16:33:02Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:33, 14 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l49">שורה 49:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 49:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת עבודה זרה (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עבודה זרה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עבודה זרה (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wiki9db:diff::1.12:old-96571:rev-144308 -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%9E%D7%94_%D7%90&diff=96571&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T08:41:43Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|עבודה זרה מה א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<div style='-webkit-border-radius:10px; -moz-border-radius:10px; -ms-border-radius:10px; -o-border-radius:10px; border-radius:10px; background-color:RGB(233,233,233); border-style:solid; border-width:1px; padding-right:32px; padding-left:32px; '><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>נאמר בתורה (דברים יב) "אבד תאבדון את כל המקומות אשר עבדו שם הגוים אשר אתם יורשים אותם, את אלוהיהם על ההרים הרמים ועל הגבעות ותחת כל עץ רענן".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודרשו חכמים "אלוהיהם על ההרים" - ולא ההרים אלוהיהם, "אלוהיהם על הגבעות" - ולא הגבעות אלוהיהם. ונלמד מכך שההרים והגבעות וכל דבר המחובר לקרקע, הם עצמם אינם נאסרים אם עבדו אותם, ומותר לחצוב מהם אבנים, ולזרוע בהם וכדומה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומכל מקום, אסור לעבדם, והעובד אותם הריהו כעובד אלילים לכל דבר, שהרי נתכוון לעבוד אלילים וכפר בעיקר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ונחלקו בדין זה רבותינו הראשונים (ורש"י כתב שני הפירושים): יש אומרים: שההרים לא נעשו עבודת כוכבים כלל, ותקרובת שלהם, כגון, השוחט בהמה לשם הרים וגבעות - אינה נאסרת, כי אינה תקרובת עבודת כוכבים, כי ההרים והגבעות אינם נעשים אלילים <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;68&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;68.&nbsp;</b> במסכת סנהדרין (סא א) דנה הגמרא בשוחט בהמה במחשבה לזרוק דמה או להקטיר חלבה לעבודה זרה, האם השוחט חייב מיתה, אם יש לו על דין זה מקרא לדרוש ממנו חיוב מיתה. ודנה שם הגמרא לדעת ריש לקיש, הסובר שהבהמה עצמה אינה נאסרת בשחיטה זו, האם על כל פנים חייב השוחט מיתה, ואומרת שם הגמרא שאכן יתכן שהבהמה תהיה מותרת והעובד יתחייב מיתה. ומביאה את הדין של סוגייתנו לדוגמא, שהעובד להר חייב מיתה על אף שההר עצמו לא נאסר. והקשה שם ה<b>מהר"ם</b> (ועיין שם ב<b>יד רמ"ה</b>) מהו הדמיון? הרי בשלמא העובד להר, עתה הוא עובדו וכופר בעיקר, ולכן הוא חייב מיתה אף שגזירת הכתוב היא שההר לא נאסר. אבל בשוחט במחשבה שיזרוק דמה לעבודה זרה, הרי עתה הוא אינו עובד עבודה זרה, אלא כיון שאין זריקה בלי שחיטה, הוא מכין לעצמו עתה את האפשרות לקיים את מחשבתו לזרוק דמה לאחר שחיטה לעבודה זרה, ולמה יתחייב על מעשה השחיטה עתה מיתה. ומתרץ ה<b>מהר"ם</b>, כוונת הגמרא שם איננה להביא השוואה וללמוד מעובד להר לחייב מיתה על המחשבה לזרוק דמה, כי את עצם ההנחה שהשוחט במחשבה לשם זריקה לעבודה זרה נחשב כבר עתה לעובד ממש, ידעו מסברא. אלא, כל כוונת הגמרא שם היא רק להוכיח שתיתכן אפשרות כזו, שהעובד חייב מיתה, והנעבד לא נאסר בהנאה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ויש סוברים שאכן נעשו אלילים, והתקרובת שלהם אסורה בהנאה כשאר תקרובת אלילים, אלא שגזירת הכתוב הוא, שההרים עצמם, אף שהם נעשים אלילים, אינם נאסרים בהנאה, ומותר לחצוב מהם ולזרוע בהם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכל זה מדובר בהרים עצמם, אבל בציפויין, כגון אם ציפו אותם בכסף וזהב, והשתחוו להם - דהיינו להרים - נאסרים הציפויין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ושארי ההלכות בדין עבודה זרה במחובר, יבוארו בתוך הסוגיא.</span><br />
<BR><br>&nbsp;</div><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הנכרים העובדים את ההרים ואת הגבעות</b> ואת המעיינות וכל דבר שהוא במצבו בטבעו - <b style='font-size:20px; color:black;'>הן מותרין, ומה שעליהן</b> כגון ציפויי כסף וזהב <b style='font-size:20px; color:black;'>אסורין</b> בהנאה. ואיסור ההנאה מהציפויין נלמד ממה <b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר</b> (דברים ז) "<b style='font-size:20px; color:black;'>לא תחמוד כסף וזהב עליהם".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוסי הגלילי אומר</b>: נאמר בתורה "<b style='font-size:20px; color:black;'>אלוהיהם על ההרים"</b> - ודרשינן, <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא ההרים</b> עצמם <b style='font-size:20px; color:black;'>אלוהיהם. "אלוהיהם על הגבעות"</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא הגבעות אלוהיהם</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אם כן, <b style='font-size:20px; color:black;'>מפני מה אשירה אסורה?</b> ולמה לא נדרוש "תחת כל עץ רענן" - ולא עץ רענן אלוהיהם?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולמה אסרה התורה אשרה באמרה (דברים ז) "ואשריהם תגדעון", והלא העץ מחובר הוא?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרץ רבי יוסי הגלילי: אשרה שונה, <b style='font-size:20px; color:black;'>מפני שיש בה תפיסת ידי אדם</b> שאדם נטעו לעץ, אף שהוא עתה מחובר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והגמרא תבאר, במה חולק רבי יוסי הגלילי על התנא קמא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי עקיבא: אני אובין</b> אפרש <b style='font-size:20px; color:black;'>ואדון לפניך!</b> מה שאמרה התורה "אבד תאבדון את כל המקומות אשר עבדו שם הגוים ... את אלוהיהם על ההרים הרמים ועל הגבעות ותחת כל עץ רענן" - אין כוונתה לדרוש ממנה, תחת כל עץ רענן ולא עץ רענן, אלא, התורה מוסרת לבני ישראל הנכנסים לארץ ישראל - ולא ידעו תועבות הגוים - סימנים על המקומות שעבדו שם האמוריים, ומצווה אותם לחפש שם אלילים כדי לבערם ולאבדם, וזה מאמר התורה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כל מקום שאתה מוצא הר גבוה וגבעה נשאה ועץ רענן</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>דע שיש שם עבודת כוכבים!</b> וממילא נשמע מכך שצריך לאבד את האלילים ולא את ההרים והגבעות -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואכן, מפסוק זה גם אינו נשמע שצריך לאבד את כל עץ רענן אלא לחפש שם אלילים, ומפסוק אחר שנאמר "ואשריהם תשרפון באש" נלמד שהאשרה אסורה בהנאה ומצווים לבערה.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הגמרא מבררת במה נחלקו תנא קמא ורבי יוסי הגלילי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי יוסי הגלילי</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>היינו תנא קמא</b> הלא שניהם סוברים שהרים וגבעות מותרים?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רמי בר חמא אמר ריש לקיש: ציפוי הר</b> מותר <b style='font-size:20px; color:black;'>כ</b>מו <b style='font-size:20px; color:black;'>הר</b> עצמו - הלכה זו <b style='font-size:20px; color:black;'>איכא בינייהו</b> יש חילוק ביניהם -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנא קמא סבר: ציפוי הר אינו כהר</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אף שההר מותר הציפוי <b style='font-size:20px; color:black;'>אסור</b>, והוא מה שאמר "ומה שעליהם אסורים, שנאמר: לא תחמוד כסף וזהב עליהם" כלומר, כל מה שעליהן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אילו <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוסי הגלילי סבר: ציפוי הר הרי</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>הוא כהר</b>, וכשם שההר מותר ואינו עבודת כוכבים, כך גם הציפוי. ולדבריו, מה שאמרה התורה "עליהם" היינו רק אלילים תלושים לגמרי <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;69&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;69.&nbsp;</b> כתבו ה<b>תוס</b>': ציפוי הר, היינו שעבדו את ההר עם הציפוי - ובאופן זה נחלקו: רבי יוסי הגלילי סובר, שכמו שההר עצמו מותר, כן גם הציפוי, (משום דאין עובדין אותו אלא אגב ההר, ובטל אצל ההר, דלא יהא טפל חמור מן העיקר - <b>תוס'</b> <b>הרא"ש</b>). ותנא קמא סובר, שבכל זאת גזירת הכתוב הוא לאסור הציפוי. או, שמן הסברא סובר שדינו כתלוש, ומביא את הקרא כאסמכתא בעלמא. וזה הטעם, שיש חילוק בין ציפוי האסור לבין תקרובת המותרת (לדעת הסובר שהיא מותרת) כי הציפוי של עבודה זרה, נעבד בפועל עם ההר, וכיון שדינו כתלוש - נאסר. בניגוד לתקרובת הנקרב לפני ההר שאינו עבודת כוכבים כלל.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>רב ששת מבאר שחולקים ב"אילן שנטעו ולבסוף עבדו".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והיינו: יש צד לומר: שהאשרה שהתורה אסרתה, היא רק כשנטעו גרעין <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;70&nbsp;</b> לשם אשירה וצמח ממנו עץ, כי אז ה"תפיסת יד אדם" היתה לשם עבודת כוכבים <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;71&nbsp;</b> - <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;70.&nbsp;</b> <b>רש"י</b> פירש נטעו מתחילה לכך שנטעו גרעין, ואין באשירה זו מחלוקת ולכולי עלמא - אסורה. אבל ה<b>תוס</b>' סוברים - ומוכיחים כן מכמה ראיות- שבנטעו גרעין לכולי עלמא מותר, ואינו נקרא תפיסת ידי אדם - כשם שלדעת רש"י אילן העומד מאיליו שצמח ביער מששת ימי בראשית לכולי עלמא מותר - ולדעת התוס', נטעו מתחילה לכך הוא בשנטעו אילן גמור שלא לשם אשירה היינו שהעבירו אילן ממקום למקום ואחר כך עבדוהו. ובאופן זה סוברים התנאים רבי יוסי הגלילי ורבי יוסי בן יהודה שנקרא תפיסת ידי אדם. וחכמים חולקים, וסוברים שכיון שהשריש מחדש בקרקע בטלה ממנו התפיסה של ידי אדם.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;71.&nbsp;</b> כן כתב <b>רש"י</b>. וה<b>רמב"ן</b> מביא פירוש זה בשם "ויש אומרים", וכתב על זה "ואיני מוצא בזה טעם". כלומר: נחלקו תנאים לקמן (נא ב) בגוי שהכין אלילים ואחר כך עבדו, מאימת נאסרת בהנאה, האם משעת עשייתו או משעת עבודתו. ויש להקשות - בשלמא למאן דאמר שנאסר מיד בשעת העשייה. לכן נאסרת האשירה תיכף משעת הנטיעה לשם אשירה - אבל למאן דאמר שאינו נאסר אלא משעת עבודה, מאי שנא באשירה שנאסרת מיד, הרי עוד לא עבדוה בשעת הנטיעה, ואין עליה דין איסור אשירה, ולמה נקרא שיש לה תפיסת ידי אדם, ובמה הוא שונה מאילן שנטעו ולבסוף עבדו. וכתב ה<b>רמב"ן</b>, שאכן לפי מאן דאמר הסובר שלא נאסר עד שתעבד, דינו כנטעו ואחר כך עבדו. וסוגייתינו אינה לפי מאן דאמר זה. והוא סובר שהפסוק "ואשריהם תשרפון" מדובר באילן שעבדוהו ואחר כך נטעוהו. או שעבדוהו עוד לפני ההשרשה. ולדעת מאן דאמר זה אין שום חידוש מיוחד באשרה משאר אלילים, ונאסר רק אחרי שעבדוהו. ומה שהתורה כפלה ואמרה בפסוק אחד תשרפון ובהשני תגדעון, נדרש לדרשה שדרשינן לקמן בגמרא: גידוע קודם כיבוש, ועקירה אחר כיבוש. וה<b>חזון איש</b> (סימן ס' ס"ק ג') מביא דעת ה<b>תוס</b>' (מז ב ד"ה ה"ג) שגם משמשי עבודה זרה אסורים בנטעם ולבסוף עבדם, משמע שהתוס' חולקים על הרמב"ן, שהרי במשמשי עבודת כוכבים לא נחלקו, ולכולי עלמא אינם נאסרים עד שיעבדם.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל אילן הנטוע שלא לשם עבודת כוכבים, ורק אחר כך עבדוהו, אין בה "תפיסת ידי אדם" לשם עבודה זרה, אלא דינו כהרים וגבעות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומאידך, יש לומר: שאינו דומה להרים וגבעות. כי להרים וגבעות - אין תפיסת ידי אדם, ולא היה להם מעולם תפיסת ידי אדם. אבל אילן שנטעו יש בה "תפיסת ידי אדם" - אף על פי שכשנטעו ותפס בו ידי אדם לא היתה התפיסה לשם עבודה זרה, מכל מקום אינו דומה להרים וגבעות. והתוספת שהתוסף באילן אחרי שעבדוהו - אסורה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולדעת רב ששת נחלקו בכך התנאים במשנה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב ששת אמר: דכולי עלמא,</b> כל התנאים סוברים, כי <b style='font-size:20px; color:black;'>צפוי הר אינו כהר,</b> והם אסורים בהנאה.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0092_L2"></nowiki><nowiki name="דףBמהB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי עבודה זרה (פרשני)]]</div>Micropedia bot