https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%A0%D7%98_%D7%91&feed=atom&action=historyפרשני:בבלי:עבודה זרה נט ב - היסטוריית גרסאות2024-03-28T11:06:52Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.39.6https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%A0%D7%98_%D7%91&diff=144337&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-14T16:36:36Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:36, 14 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l39">שורה 39:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 39:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת עבודה זרה (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עבודה זרה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עבודה זרה (פרשני)]]</div></td></tr>
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%A0%D7%98_%D7%91&diff=96600&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T08:42:45Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|עבודה זרה נט ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ובדודורין</b>, גיגיות קטנות, <b style='font-size:20px; color:black;'>אף על פי שהיין מזלף עליהן</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מותר</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וקשה על רב כהנא האוסר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רב כהנא לרב יימר: <b style='font-size:20px; color:black;'>הביא קאמרת?!</b>הברייתא שהקשית ממנה מדברת בדיעבד אם הביא -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אף אני לא אסרתי בדיעבד, <b style='font-size:20px; color:black;'>אנא לכתחילה</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>קאמינא</b>, אני אמרתי להחמיר לכתחילה, משום הרחקה מאיסור יין נסך.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ההוא אתרוגא</b>, היה מעשה באתרוג <b style='font-size:20px; color:black;'>דנפל לחביתא דחמרא</b>, שנפל לתוך חבית יין. <b style='font-size:20px; color:black;'>אידרי</b>, הזדרז <b style='font-size:20px; color:black;'>עובד כוכבים, ושקליה</b> ותפסו שלא ישקע בתחתית החבית.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ורב אשי היה שם בשעת מעשה. <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר להו רב אשי</b> לאנשים שהיו שם: <b style='font-size:20px; color:black;'>נקטוה לידיה</b>, תפסו את ידו, <b style='font-size:20px; color:black;'>כי היכי דלא לשכשיך ביה</b>, באופן שלא ינענע את היין בהוציאו את האתרוג, כי אז ייאסר היין בהנאה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואל תתנו לו להוציא את ידו מתוך החבית, כי הגוי ישכשך <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;138&nbsp;</b> בהוציאו, על אף שאנו מחזיקין בידו. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;138.&nbsp;</b> <b>רש"י</b> מפרש: כדי שלא ישכשך ויאסר בהנאה. וכתבו ה<b>ראשונים</b>, ש<b>רש"י</b> סובר, שכל נגיעה על ידי שכשוך, אפילו שלא בכוונת ניסוך, ואפילו נגיעה באמצעות מקל וכדומה - אוסרת אפילו בהנאה. ואם לא שכשך - היין אסור בשתיה ומותר בהנאה. הילכך, אמר רב אשי שיתפסו בידו כדי שלא ישכשך. ועין בחידושי <b>רמב"ן</b> ובעוד <b>ראשונים</b> החולקים על שיטת רש"י, וסוברים, שאינו תלוי בשכשוך, ותלוי רק באם כיוון לנסך או לא. וכיון שהגוי לא התכוון לנסך, אלא לתפוס את האתרוג, הוי מגעו שלא בכוונה. על כן, ציווה רב אשי להחזיק בידו כדי שלא יעשה מעשה המוכיח שהוא מתכוין לנסך. וכתב הרמב"ן, שזה הטעם שהשמיט הרי"ף הלכה זו, הואיל והרי"ף פסק כמו המעשה דמחוזא (נז ב) שמגע בלא כוונה אוסר בהנאה. ועוד כתב הרמב"ן, שלא היה לו להרי"ף להשמיט הלכה זו אף לפי שיטתו, מפני שיתכן שהגוי שלח ידו בחושבו שיתפוס את האתרוג קודם שיפול לתוך היין, ונמצא שאין לו כוונה אפילו לנגוע. ונחזור לשיטת רש"י. לכאורה קשה: ומה בכך אם יחזיקו את ידו בתוך היין, הרי שיכשך בהם ידו בהכניסו את ידו. ומבארים התוס': בהכנסת ידו, על אף ידיעתו שהוא יין, אין ההכנסה חשובה שיכשוך לאסרו בהנאה, מפני שהיה טרוד ליקח אתרוגו שלא ייטנף ביין. וכדעת חכמים (נז א) במדד את היין ביד, שאינו אסור בהנאה. ואילו במדד את היין התירו חכמים אף בהוצאת היד, כי הוא עדיין טרוד במדידה, שאף בסוף המדידה נותן לבו על מדידתו אם מדד יפה. אבל בהוצאת אתרוג אינו טרוד כל כך. לפיכך הוצרכו לתופסו בידו כדי שלא ישכשך.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא, ציווה אותם לשפוך לתוך כלי את היין מהחבית, עד מקום שידו שם. <b style='font-size:20px; color:black;'>וברצוה</b>, הטו את החבית על צידה, בעוד שאתם מחזיקין את ידו, <b style='font-size:20px; color:black;'>עד דשייפא</b>, שיורק היין לכלי אחר. ורק כאשר יעשו כן, לא ייאסר היין בהנאה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועתה הגמרא דנה בגוי שאסר יין של ישראל בהנאה, אם מותר לקחת מהגוי דמי הנזק שהזיק את היין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב אשי: האי עובד כוכבים, דנסכיה לחמרא דישראל</b>, שניסך יין ישראל <b style='font-size:20px; color:black;'>בכוונה</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;139&nbsp;</b>, ואסרו באיסור הנאה - <b style='font-size:20px; color:black;'>אף על גב דלזבוניה לעובד כוכבים אחרינא</b>, למכרו לגוי אחר, <b style='font-size:20px; color:black;'>אסור,</b> מכל מקום, <b style='font-size:20px; color:black;'>שרי ליה</b>, מותר לו לישראל, <b style='font-size:20px; color:black;'>למישקל דמיה</b>, לקחת דמי היין <b style='font-size:20px; color:black;'>מההוא עובד כוכבים</b>, מגוי זה שאסרו. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;139.&nbsp;</b> בכמה גירסאות לא גרסינן "בכוונה". ה<b>ראב"ד</b> בפירושו, וכן משמע ב<b>תוס'</b> וכן מדייק <b>המאירי</b> בדברי ה<b>רמב"ם</b> (פרק י"ג מהלכות מאכלות אסורות הלכה כ"ח) ועוד <b>ראשונים</b> כתבו: דוקא במזיק במזיד בכוונה - מותר ליקח ממנו דמי הזיקו, מפני שבישראל המנסך יין של ישראל במזיד חייב לשלם נזקו, כמו ששנינו במסכת גיטין (נב ב) לכן מותר ליקח גם מגוי - אבל אם ניסך בשוגג, שבישראל פטור מעיקר הדין מפני שההיזק אינו ניכר, למאן דאמר הסובר כן - כשייפרע מן הגוי לא ייראה כדמי נזקו, אלא כדמי מכירה. ויש <b>ראשונים</b>, ודעתם מובאת בספר <b>תורת</b> <b>הבית להרשב"א</b> (בית ה שער ב) וב<b>חידושי</b> <b>הריטב"א</b>, הסוברים, שאין ראיה ממה שאמרה הגמרא "בכוונה", כי רב אשי בא לאפוקי אם נגע שלא בכוונה, שאז אינו אסור בהנאה, משום שמגע גוי שלא בכוונה אינו אסור בהנאה. ועיין בהערה הבאה, דעת <b>הראשונים</b> הסוברים שרב אשי מדבר בנסך ממש לעבודת כוכבים.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאי טעמא?</b> הואיל ואין זה בגדר מכר, ואינו נהנה מדמי יין נסך, אלא, <b style='font-size:20px; color:black;'>מיקלא קלייה</b>, הגוי שרפו, כלומר, אומר לו לגוי: שפכת את ייני, ואבדת אותו ממני, והנני לוקח ממך את שוויו לפני שקלקלת אותו, ואז לא היה אסור בהנאה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב אשי: מנא אמינא לה</b>, מנין ההוכחה לדין שאמרתי?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא</b>, שנינו בברייתא: <b style='font-size:20px; color:black;'>עובד כוכבים שנסך יינו של ישראל</b> אף <b style='font-size:20px; color:black;'>שלא בפני עבודת כוכבים</b>, וכל שכן אם נסך לפני אליל, היין <b style='font-size:20px; color:black;'>אסור</b>. אלו הם דברי חכמים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי יהודה בן בבא ורבי יהודה בן בתירא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מתירין</b> בהנאה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>משום שני דברים</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>אחד</b>, מפני <b style='font-size:20px; color:black;'>שאין מנסכין יין אלא בפני עבודת כוכבים</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>ואחד</b>, מפני <b style='font-size:20px; color:black;'>שאומר לו</b>, הישראל להגוי: <b style='font-size:20px; color:black;'>לאו כל הימנך</b>, אין לך זכות, <b style='font-size:20px; color:black;'>שתאסור ייני לאונסי</b>, על כרחי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועל אף שלא נפסקה ההלכה כמוהם, ואנו פוסקים כחכמים שהיין אסור בהנאה, ואסור למכרו לגוי אחר, מכל מקום, נקבל דבריהם לכל הפחות שמותר להיפרע מאותו הגוי, משום שהישראל אומר לגוי "לאו כל הימנך שתאסור ייני לאונסי", ושלם לי את תשלומי ההיזק <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;140&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;140.&nbsp;</b> כן פירש <b>רש"י</b>. וה<b>ראשונים</b> מאריכים לבאר את הסוגיא, וחולקים על רש"י, ונביא מקצת דבריהם: נראה מדברי רש"י, שרבי יהודה בן בבא ורבי יהודה בן בתירה מתירין לגמרי בהנאה יין שנסכו הגוי בעל כרחך של ישראל, ומתירים למכרו לגוי. וקשה לומר כן. איך לא הוזכר דעתם בכל מסכת עבודת כוכבים? ועוד קשה: מנא ליה לרב אשי לומר שחכמים מודים שמותר ליקח דמים מהגוי שנסך, הלא בהחלט יתכן שחכמים אוסרים, כשם שאוסרים למכור לגוי אחר. ואם רב אשי אמר כן מסברתו, מכל מקום, למה אמר "מנא אמינא לה", הלא מהברייתא אין שום הוכחה? <b>הרא"ה</b> מבאר: רבי יהודה בן בבא ורבי יהודה בן בתירה לא התירו אלא מן התורה, ומודים שמדרבנן אסור, ולכן לא מוזכרת דעתם בכל המסכתא, משום דפשוט הוא שיין של גוים אסור מדרבנן. והואיל ואינו אסור אלא מדרבנן, לכן סבר רב אשי, שלגבי ליקח דמי הנזק מן הגוי, העמידו חכמים דבריהם על דין תורה, ומתירים ליקח ממנו הדמים. כי אפילו שחכמים אסרו ליהנות מיין של גוים - עדיין יש לתלות שאינו לוקח דמי הנאתו אלא דמי נזקו. ולפי דרך זו, אין חילוק בין אם עשה כן הגוי בשוגג או במזיד. וה<b>רמב"ן</b> בחידושיו מבאר: כל התנאים, בלי חולק, סוברים, שיין שנגע בו הגוי אסור בהנאה, אף שלא נסכו בפני עבודת כוכבים, ואף שאינו שלו - שהרי איסור יינם של הגוים גזרו חכמים משום בנותיהם שלא יבואו להתחתן עמהם, ומה הנפקא מינה אם אדם אוסר דבר שאינו שלו (על ידי מעשה - עיין גמרא חולין מא א) או שאין אדם אוסר, מכל מקום, על יין זה יש איסור דרבנן משום בנותיהם. ואכן, באופן זה לא התיר רב אשי כלל ליקח ממנו דמי הזיקו, כי אינו היזק. כי הגוי יכול לומר להישראל: מה הזקתיך? אם אתם גזרתם על עצמכם שלא לאכול ממגע שלי - אני לא עשיתי דבר של היזק כלל. וכיון שאין הגוי מתחייב כלל בתשלומי הזיקו, אם אכן יקח ממנו דמי היזקו ותמורתן יתן לו את היין, אינם תשלומי היזק, אלא, נהנה ממש ממכירת יין נסך. אלא, רב אשי מדבר בגוי שנסך יין ממש לפני עבודת כוכבים, במפורש, למען לעבדה בכך, וזה היזק ממש, מפני שהישראל אומר לו: מה היה לך בייני שנסכת אותו לאלילים שלך, והגוי גם מוזהר לא לעבוד עבודת כוכבים (<b>חידושי</b> <b>הר"ן</b>), ויודע שאסור לישראל לשתותו. וכשהישראל לוקח ממנו הדמים, לוקח ממנו דמי תשלומי היין מן הדין, והם דמי נזק. ואף שהגוי יקח את היין לעצמו, יקח, ויעשה בו ככל רצונו. ובאופן זה (ולא בנגע ביין) נחלקו תנאי הברייתא. חכמים סוברים שהיין אסור מן התורה, לכן, לדעתם מותר ליקח דמי הזיקו. ורבי יהודה בן בתירא ורבי יהודה בן בבא סוברים, שאינו אסור מן התורה, ולדעתם אסור ליקח הדמים - וברור שהם מודים שהיין אסור בהנאה מדרבנן, מפני גזירת בנותיהם. ומכל מקום, על דבר שנאסר מדרבנן יכול הגוי ליפטר מתשלומים, כמבואר. ומוסיף הרמב"ן: ואף לדעתם אסור רק באופן שהגוי לוקח לעצמו את היין, שאז אינו תשלומי נזק, אלא מכירת יין. ואילו אם הגוי לא יקח את היין, ואפשר לחייב אותו לשלם מדין מזיק - מותר לקחת ממנו הדמים. ולפי דרך זו, הוכיח כן רב אשי מדברי חכמים, הסוברים: אדם אוסר דבר שאינו שלו, נמצא שמקליה קלייה, ולכן מותר ליקח דמי הזיקו. אלו הם דברי הרמב"ן, בתוספת ביאור הר"ן בחידושיו. אבל בפירושו על ה<b>רי"ף</b> חוזר בו ה<b>ר"ן</b>. ואף שמבאר את הסוגיא כשיטת הרמב"ן - מפרש אחרת את הראיה שהביא רב אשי מברייתא זו. עיין <b>אור שמח</b> פרק י מהלכות שכירות הלכה ה', ב<b>שו"ת אחיעזר</b> ח"ג סימן ל"ז, בספר <b>שערי</b> <b>יושר</b> שער א' פרק ט' ו<b>קהלות יעקב</b> סימן כב.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>עוד עובדא בענין גוי שנגע ביין בחבית.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ההיא חביתא דחמרא</b>, היתה חבית יין, <b style='font-size:20px; color:black;'>דאישתקיל לברזא</b>, שנפל ממנה הברז שבו יוצא היין, וכיון שכך, נעשה נקב בחבית והיין התחיל לישפך לאיבוד. <b style='font-size:20px; color:black;'>אתא עובד כוכבים</b>, הגיע גוי, <b style='font-size:20px; color:black;'>אידרי אנח ידיה עילויה,</b> הזדרז וסתם את החור בידיו, ומנע את שפיכת היין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והשאלה באה לפני רב פפא, מה דינו של היין הנשאר בחבית, והגמרא מביאה שתי לשונות בפסקו של רב פפא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב פפא: כל דלהדי ברזא חמרא</b>, הקילוח הסמוך לנקב, <b style='font-size:20px; color:black;'>אסיר</b> בשתיה,</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואינו אסור בהנאה, כיון שלא שיכשך, שהרי לא הכניס ידו לנקב הצר.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0121_L2"></nowiki><nowiki name="דףBסB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי עבודה זרה (פרשני)]]</div>Micropedia bot